ח' תמוז התשפ"ד
14.07.2024
הלחץ הצרפתי יפיל את הממשלה?

האסטרטגיה של החרדים: במקום חוק גיוס לחרדים - חוק גיוס לערבים

במפלגות החרדיות מתכוונים להסיט את זעם הציבור הערבי נגד מפלגת רע"מ כדי להכשיל את חוק הגיוס שעומד על הפרק • צמד הח"כים יוצאי צרפת שמציתים סערה בקהילת הצרפתית בישראל שעלולה לערער את יציבות הממשלה • והקרב שהתלהט בין רשב"ם לראב"ד • הטור השבועי

האסטרטגיה של החרדים: במקום חוק גיוס לחרדים - חוק גיוס לערבים
רם בן ברק בוועדת החוץ והביטחון צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב

1.

האסטרטגיה החרדית: כך נפיל את חוק הגיוס

הדיון הראשון בחוק הגיוס שהתקיים השבוע בוועדת חוץ וביטחון, הפך מהר מאוד לדיון על חוק לגיוס ערבים - במקום חוק גיוס בני הישיבות, כפי שהוצג בכותרת הדיון. השיח סביב גיוס הערבים לראשונה זה שנים ארוכות מראה כי כנראה בסיעות החרדיות מעדיפים להיות במצב של גיוס חובה, מאשר עם חוק הכולל מכסות ויעדים כפי שמוצע בהצעת החוק שמונחת לפניהם כעת. 

הנושא עלה אחרי שחבר הכנסת יעקב אשר דרש לקבל את נתוני כלל המתגייסים לצה"ל, ונציג צה"ל התחמק – ומהר מאוד נושא הדיון עבר לגיוס ערבים לצה"ל. סביב השולחן, רוב המשתתפים לא ידעו להסביר מדוע באמת אין גיוס חובה בקרב אזרחי ישראל הערביים. גם כמה מחברי הקואליציה, בהם חה"כ צבי האוזר מתקווה חדשה, הבהירו כי יש לשקול את נושא גיוס הערבים לצה"ל.

הדיון השבוע בוועדת החוץ והביטחון. צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב

"אני מבין לאן הדיון הולך" אמר חה"כ האוזר, "צריך לגעת בדיון הליבה למצב הביטחוני ל-25 שנים הבאות, צריך לגזור את מודל הגיוס. ישראל התמודדה 75 שנים עם אויב דובר ערבית והאויב השתנה - האויב איננו מדבר עוד ערבית, הוא מדבר פרסית. זה אינו דומה למה שאנחנו רגילים. אנחנו נצטרך הסתכלות אחרת, לא צריך ברירה צריך לתרגל את הרעיון שגם הערבים הם חלק מהעוגה שתתמודד עם נושאי הביטחון במדינת ישראל".

דבריו של האוזר מיהרו להגיע לתקשורת הערבית, על ידי אחד מחברי הכנסת החרדים. וזו בעצם הגישה של החרדים: הם יתמקדו להפלת החוק אותו הם מעדיפים מאשר לקבל את החוק עם שינויים שיעשו עבורם. לפי האסטרטגיה הזו, הלחץ על רע"מ בתוך הציבור הערבי יגבר, בתקווה שבסופו של דבר, כשיגיע רגע האמת, הצבעה על חוק הגיוס, רע"ם תתקפל והחוק ייפול. במקביל לאסטרטגיה התוקפנית, השיחות בין החרדים למשרד הביטחון נמשכות כל העת, בניצוחו של השר לשעבר, איש ש"ס, אריאל אטיאס, שהפך לאורח קבוע במשרד הביטחון בשבועות האחרונים. 

אטיאס העומד מאחורי 'פשרת אטיאס' בחוק הקודם שקבע כי היעדים יוגדרו על ידי הממשלה ולא בבסיס החוק, מציג טענה כי מי שיתבקש לשמור על עולם התורה ולכפות על היעדים יהיו אלה התלמידים הספרדים מיישובי הפריפריה. גם אטיאס מבין כי אין דרך לעמוד ביעדים, וכי הסנקציות הכלכליות שיגיעו שנתיים מאישור החוק, יהיו אסון כלכלי לעולם התורה, ועד שהחרדים יחזרו למעמד שניתן יהיה לשנות או לתקן את החוק, זה יהיה כבר מאוחר מדי.

 

2.

La nouvelle donne qui déstabilise le gouvernement

(תרגום מצרפתית: המהלך שיערער את יציבות הממשלה)

רק שבועיים חלפו מאז נכנס חה"כ יוסי טייב לכנסת במקומו של אריה דרעי, שפרש במסגרת עסקת טיעון, אך נראה כי כניסתו עלולה להיות גורם משפיע בפגיעה בממשלה. עוד בטרם נכנס לכנסת, העימות בין טייב, נציג הצרפתים בש"ס, או אם תרצו נציג הצרפתים באופוזיציה, לבין ח"כ יום טוב כלפון (ימינה) מי שנחשב נציג הצרפתים בקואליציה – הגיע לשיא. כעת, שבועות לאחר שטייב החל לאייש את תפקיד הח"כ, מעמדו התעצם עוד יותר בקרב הקהילה הצרפתית ברשתות החברתיות.

טייב מעלה את כל הסוגיות הבעייתיות של הקואליציה בשפה בצרפתית, כך הוא מנגיש אותם לעולים החדשים ולקהילה הצרפתית. מה שגורר את ח"כ יום טוב כלפון, הנציג הצרפתי של הקואליציה, להיכנס למגננה. הלחץ הזה משפיע על הקהילה הצרפתית ונראה כי משפיע גם על חה"כ כלפון שרק השבוע הבין את הסכנה מהדבר, וביקש לחמוק מהפלת חוק למען חיבור חשמל להתיישבות הצעירה.

ח"כ יוסי טייב בהפגנה של הקהילה הצרפתית נגד הממשלה בנתניה

כלפון מרגיש את הלחץ, למרות שהוא מדגיש כי אין לה השפעה גדולה מדי והיא רחוקה לדעתו מלהפיל את הממשלה. הח"כ מימינה מבין כי אם בקואליציה יראו שהוא רוקם מהלך, הם ימהרו להחזיר את השר הנורבגי לכנסת ולהדיח אותו מתפקידו, אך לכלפון, כאצבע ה-61 עדיין תהיה השפעה רבה בקואליציה, והמטרה של טייב היא שינצל את כוחו למען מטרות ימניות שמייצגות לדעתו את רוב ציבור דוברי הצרפתית בישראל.

בשבועות האחרונים הציבור הצרפתי ער לנעשה במסדרונות הכנסת בעקבות הפעילות של חבר הכנסת טייב, עד כדי הוראה של רבני הצרפתים בכמה קהילות לפני כשבועיים שלא לעלות לתורה נציגי ימינה המשתפים בתפילות בבית הכנסת בקהילתם, צעד שממחיש עד כמה הציבור כאוב וכעוס, וזה מגיע עד לפתחו של הנציג (לשעבר?) הצרפתי בימינה יום טוב חי כלפון.

 

3.

קרב החצרות חוזר לקראת הכרעות בזירה המוניציפלית

אחרי תקופה רגועה יחסית, הקרב הפנימי ב'דגל התורה' חוזר ומורגש היטב: ראב"ד 17 נגד רשב"ם 23 ולהיפך. העימותים בין הבתים בשבועות האחרונים היו סביב מספר נושאים. ראשית, כפי שחשפנו השבוע, הקרב בנושא החינוך העצמאי. לא רק היעדר התמונה של שר התורה הגר"ח קנייבסקי ב'יתד נאמן', ברשב"ם 23 הסבירו זאת כי בעוד 'יתד' שאמנם בשליטת ראב"ד כמו גם החינוך העצמאי, פשוט לא תיאמו ידיעה שהוצגה כדעת כל גדולי ישראל, בעוד שר התורה, כך לטענתם, חולק על העמדה הזו שהוצגה בשם ראש הישיבה יבלט"א הגרי"ג אדלשטיין וכן גדו"י בעבר, מרן הגראי"ל שטיינמן ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

יענקי קנייבסקי ומוטי פלאי לצד היו"ר גפני. מתוך הטוייטר של ישראל כהן

עימות נוסף התנהל בכנס הרבנים נגד רפורמות השר מתן כהנא שנערך לפני כשבועיים, למרות שהכנס התבשל במטבח של ראב"ד, אנשי רשב"ם תפסו פיקוד על האירוע, מה שאילץ את אנשי ראב"ד לקחת צעד אחרונה. הם התנגדו להשתתפות רבנים חרדים לצד רבנים סרוגים, "צריך להילחם יחד, אבל לא עד כדי חזית אחת לצידם", הסבירו. ברשב"ם מנגד סברו אחרת, הדיין הרב יהודה סילמן חתם על מכתב לכנס עליו הוסיף את חתימתו הגר"ח קנייבסקי, ואילו ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין לא פרסם קריאה על הכנס.

המאבק בין הבתים משפיע על הכנסת ומורגש שם היטב. העיתונאי יקי אדמקר דיווח השבוע על מגעים שהתנהלו בין בית הרב אדלשטיין לשר מתן כהנא. הידיעה הפתיעה גם את היו"ר משה גפני, שבמקום לתת לדיווח לשקוע בשלל הכותרות על פגסוס, העצים את הדיווח ופרסם תגובה שמעידה בעיקר על הזעם בכך שנעשה מהלך פוליטי מאחורי גבו. בעבר המריבות הפנימיות כמעט הכריעו את גפני ששקל לפרוש מהכנסת, מי יודע אם המריבה המחודשת תוסיף לגל הפרישות נציג בכיר נוסף.

יוסף טייב יום טוב חי כלפון חוק הגיוס יהודי צרפת

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד