י"ז תמוז התשפ"ד
23.07.2024
הפך מאויב לאוהב

מה קרה לארודאן שפתאום מחפש את קרבת ישראל

ברקע ההתנקשות האיראנית באיש העסקים הישראלי, שסוכלה על אדמת טורקיה, ולקראת ביקורו המפתיע של יצחק הרצוג באנקרה הבירה, נחשפת מוטת השפעתו האסטרטגית של נשיא המדינה ה-11 הרצוג שלא בלט ביותר בזירה הבינלאומית

מה קרה לארודאן שפתאום מחפש את קרבת ישראל
נשיא טורקיה ארדואן צילום: מתוך הפייסבוק שלו

נשיא המדינה יצחק הרצוג מפתיע בביסוס מעמדו המדיני – כשמהעבר השני מפציע לו לפתע נשיא טורקיה ארדואן, העוין את ישראל אך זקוק לה כעת מסיבותיו שלו, איחוד האמירויות כתחנת חובה במסעותיהם של מנהיגי האזור, כך בטור מיוחד על המצב בעיתון 'יתד נאמן'.

המתנקשים כבר עמדו הכן, בעיצומה של התארגנות אחרונה, לקראת מימושו של המבצע החשאי עליו עמלו תקופה ארוכה. כל אחד מחברי החוליה ידע לשנן, נדמה שאף מתוך שינה, את תפקידו הספציפי ברגע האמת, בו איש העסקים יחוסל.

אך באורח פלא כמעט הגיע המידע המוכמן, על החוליה הממודרת, לגורמי מודיעין - ואלו בתורם עדכנו את מדינת המוצא של היעד בכל הנעשה, במקביל להנחתת הוראה לדרג המבצעי בשטח לסכל את המזימה. כך אכן אירע, תשעת חברי התא נעצרו וחייו של איש העסקים הישראלי ניצלו בחסדי שמים.

זהו לא פרק מתוך עוד אחד משיתופי הפעולה בין ישראל לארה"ב, או מדינה מערבית אחרת המקיימת עמה קשרים הדוקים וידידותיים, אלא תיאור קצר להתנהלותה של לא אחרת מטורקיה. כן, זו אינה טעות. טורקיה בהנהגתו של ארדואן, שעוינות אנטישמית לישראל היא אחד מסימני ההיכר המובהקים שלו, בחרה למלט את יאיר גלר היהודי מכוונת רובה הצלפים או שעון העצר של מטען החבלה, שיועדו לו בידי מתכנני ההתנקשות, הלא הם אנשי "כח קודס" האיראני התאבי נקם על חיסול מדען הגרעין פחריזאדה.

מעניין לא פחות, הוא עיתוי הדיווח על סיכול הפיגוע, שפורסם במקביל בכל כלי תקשורת טורקי אפשרי, כבפעולה מוכוונת מלמעלה.

העיתוי הוא ערב ביקורו ההיסטורי של נשיא המדינה יצחק הרצוג באנקרה הבירה, שצפוי לשים קץ למתיחות העזה בין ישראל לטורקיה, שקיימת מזה יותר מעשור, בעיקר מאז אירוע ה"מרמרה", אז השתלטו חיילי שייטת 13 על משט של אונייה בשם "מרמרה" שנועד לשבור את המצור שהוטל על רצועת עזה. בפעולה זו נהרגו תשעה ונפצעו עשרים מנוסעי האונייה, חברי ארגונים אסלאמיים קיצוניים שהתנפלו על החיילים באלות ואיימו לעשות בהם שפטים.

אירוע זה היה אבן דרך ביחסים שבין המדינות, שמאז רק הלכו והידרדרו, עד כדי החזרת שגרירים והקפאת היחסים הדיפלומטיים באופן מלא. בשנים שחלפו בינתיים לא פספס רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, אף הזדמנות כדי לסנוט בישראל ולהצליף בה בלשון חדה, תוך שימוש תכוף ומעורר חלחלה במוטיבים אנטישמיים.

לפני מספר חודשים, יהיו שיאמרו במפתיע, צלצל הטלפון בלשכה הפנימית שבבית נשיא המדינה בירושלים, ועל הצג הופיע מספרו האישי של נשיא טורקיה, שבשיחה חמימה שיגר איחולי הצלחה לבן שיחו, בעקבות בחירתו לתפקיד. היה זה איתות ראשון בסדרה, כי משהו קורה בגזרה זו, שפניו של ארדואן אינן כתמול שלשום, לטוב, בכל הקשור ליחסו לישראל. ואכן ההמשך לא איחר להגיע, כאשר השליט הקשוח בחר לנחם את הרצוג, באבלו על פטירת אמו, ולהשתתף בצערו האישי. בין לבין נרשמה גם שיחה מצד הרצוג, שנטל יוזמה והוביל את שחרורם של בני הזוג אוקנין, שנעצרו באופן תמוה בעת שצילמו את מעונו של הנשיא הטורקי.

השיא, הזמני מן הסתם, היה בעת ביקורו האחרון של ארדואן באלבניה, כשהצהיר לפתע מול עדשות מצלמותיהם של כלי התקשורת, כי בקרוב מאוד הוא יארח בטורקיה את יצחק הרצוג, נשיא מדינת ישראל. ארדואן נהנה מכך שהצליח להפתיע את הכתבים, שאכן נדהמו מהתפנית המרעישה ביחסים המשתקמים של ישראל וטורקיה. חידוש בולט בהתפתחות מדינית זו, הוא זהותו של "המתווך". כך בטור מיוחד של מרדכי לבל ב'יתד נאמן'.

הרצוג, הידוע לרבים בכינויו בוז'י, היה מוכר לציבור הישראלי במשך שנים רבות, כאישיות פוליטית שאחרי שנים שפעלה בצל, באופן יחסי, פרצה קדימה בבחירות לכנסת ה-20, שנערכו ב-2015, אז עמד בראשות גוש המרכז-שמאל תוך שהוא מביא את מפלגתו ("העבודה", שהתמודדה כ"המחנה הציוני") להצלחה גדולה עם 24 מנדטים, אך לא לשלטון - שנשאר בידי נתניהו.

הרצוג נתפס כפוליטיקאי בלי ה"סכין בין השיניים" הנדרש בזירה הפוליטית בישראל. חביבותו לעיתים עמדה לו לרועץ. אך בשנה האחרונה, לאחר שסיים תקופת כהונה כיו"ר הסוכנות לטובת ניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות המדינה, וכעת עם הפיכתו לגורם מדיני בכיר ביותר – ניתן לומר שתדמיתו ההיא הינה נחלת העבר.

ימיהם של נשיאי המדינה, לדורותיהם, שזורים תמיד בניסיונות להשתחל לתודעה הציבורית כגורם בעל השפעה של ממש, ולא רק זה המקיים טקסים רשמיים ומשעממים. בדרך כלל ניסיונות אלו הסתיימו בהמחשה מחודשת למשפטו האלמותי של חיים ויצמן, כי "הדבר היחיד בו מותר לי לתחוב את אפי הוא הממחטה". שונה מכולם, בהקשר זה, היה שמעון פרס, בשל האפיל המדיני הכבד שנשא עמו, כבעל עבר של עשרות שנות פעילות בינלאומית.

והנה יצחק הרצוג, האיש ששב בשנתו ה-61 לבית בו גדל בצל אביו (נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג), הופך אף הוא לגורם בעל השפעה אסטרטגית - ולא רק ברמה האזורית, כלפי חוץ: בבית פנימה, הפתיע בשבוע שעבר ח"כ יריב לוין, יו"ר הכנסת הקודם ומקורבו האולטימטיבי של יו"ר האופוזיציה נתניהו, כשהציע את שמו של הרצוג כזה שירכיב ועדה ציבורית שתחקור את פרשת השתלטות חוקרי המשטרה על טלפונים פרטיים ("פרשת פגסוס"), כשהוא מנמק: "הוא היחיד שמקובל היום על כלל הציבור בישראל". מי היה מאמין שכך יקרה לאדם שבעבר הושמץ כ"שמאלן".

ובחזרה לציר ירושלים-אנקרה, המתהווה לנגד עינינו: כגלגל נוסף ומרכזי בציר החדש, כך נראה, משמשת איחוד האמירויות. כך מפרסם מרדכי לבל ב'יתד נאמן'. המדינה שכוננה יחסים מלאים וחמים עם ישראל בשנתיים האחרונות, כחלק מ"הסכמי אברהם", והפכה ליעד תיירותי של עשרות אלפי ישראלים, זכתה עד לפני זמן מה ליחס קר עד עוין מכיוון טורקיה. שלל סיבות היו לכך.

כשהמרכזיות בהן אלו קשריה החמים של טורקיה עם איראן השיעית, אויבת האמירתים, והתבססותו של מוחמד בן זאיד, נסיך הכתר של האמירויות, כבעל השפעה במזרח התיכון, וגם בהקשר של הפקת נפט בים, לצד מצרים, יוון, ירדן, לבנון, ישראל ו...קפריסין - יריבתה המיתולוגית של טורקיה.

העליות והמורדות – יותר נכון: המורדות והמורדות – ביחסי האמירתים והטורקים, הסתיימו לפני מספר חודשים, בשינוי כיוון מפתיע, שוב מצד ארדואן, שהשבוע אף אמור להעלות את דרג הביקורים ההדדיים שהתקיימו לאחרונה, כשבעצמו ינחת בדובאי, שם מצפה לו קבלת פנים חמה וססגונית כמיטב המסורת.

ומי הגורם המדיני הבכיר הקודם לארדואן שביקר בדובאי שבאמירויות? יצחק הרצוג, שסיים החודש סיור מקיף וחשוב במדינה זו, כשפניו עדיין חתומות בזיפי זקן האבלות, אותו הוא מגדל בהיותו מחשיב עצמו לאדם מסורתי, נכדו של הרה"ר לשעבר הגרי"א הרצוג זצ"ל, שעל שמו הוא קרוי. לא מן הנמנע שסמיכות ביקורי האח"מים, הרצוג וארדואן, אינה מקרית. ימים יגידו ויגלו את אופי הפעילות המשולשת של ישראל, טורקיה ואיחוד האמירויות, המפתיעה לחלוטין. כך מציין מרדכי לבל ב'יתד נאמן'.

לכל זה יש להוסיף את הכותרת המרתקת שנחשפה לאחרונה ב"וויינט", לפיה רופא ישראלי צורף לצוות הרפואי המלווה באופן צמוד כל צעד מצעדיו של ארדואן. מדובר בפרופ' יצחק שפירא מבית החולים איכילוב בתל אביב, שהינו קרדיולוג במקצועו. מלבד עצם החידוש בכך שהמנהיג הטורקי נותן אמון באזרח ישראלי, שיהיה מעורב בענייניו הבריאותיים הפרטיים ביותר, לא סביר שנעלם מעיניו עברו של שפירא כבכיר במערך הרפואה של צה"ל, "צבא הכיבוש" כהגדרתו שלו. דיווח זה גם הפנה זרקור למצבו הרפואי של ארדואן, שנראה לא טוב בעליל מספר פעמים לאחרונה, בהליכתו הספק מהוססת ספק צולעת, ברקע שמועות על חולי בליבו.

מה עומד בבסיס ניסיונות ההתקרבות הטורקית לישראל, בעוד ארדואן ממשיך מדי פעם לדבר נגדה קשות - ניסינו להבין באמצעות רועי קייס, הכתב לענייני ערבים של "כאן", תאגיד השידור הציבורי. "מה שעומד בראש מעייניו של ארדואן, קודם כל", מסביר קייס, "זה המצב הפנימי במדינתו, שאינו מזהיר בלשון המעטה, בין היתר בגלל תסיסה ציבורית סביב המצב הכלכלי הקשה מאז קריסת הלירה, המטבע המקומי. זה לא מפריע לו במקביל להמשיך ולשמר את הרטוריקה הלוחמנית, כמי שהורגל בשנים האחרונות לנצל את המצב בו מדינות ערביות אחרות הצטיירו כחלשות בכל הנוגע להגנה על הנושא הפלשתיני ועל ירושלים, בצל נרמול היחסים בין המדינות הללו לבין ישראל. מעבר לכך, צריך לזכור שהמגעים מול הרצוג הם חלק ממארג יותר משמעותי, שכולל גם התחממות ביחסים שבין טורקיה לבין האמירויות וסעודיה".

בענין זה, של ציר אבו דאבי-אנקרה; איך ארדואן הקשוח שם ככה בצד, באחת, שנים של איבה בינו לבין בן זאיד?

"גם אם עכשיו חלה פריחה ביחסים, תוך ניסיונות של שני הצדדים לראות אם אפשר לפתור את המחלוקות ביניהם בצורה יותר טובה - היריבות האידיאולוגית לא הלכה לשום מקום: טורקיה של ארדואן היא מרכז של האחים המוסלמים, בעוד האמירויות חרטה על דגלה את המאבק באחים המוסלמים, יחד עם סעודיה תחת שלטונו של בן סלמאן".

השת"פ עם ישראל בסיכול ההתנקשות ביאיר גלר, הוא צעד כדאי בעיני הטורקים - אל מול הקשר החם שהם כבר מקיימים עם איראן, שמזימתה סוכלה?

"אין ספק ששיתוף הפעולה הזה עם ישראל לא נולד בחלל ריק. עצם העובדה שהטורקים פרסמו על סיכול ההתנקשות בעיתונים שמזוהים עם משטרו של ארדואן, מראה שמישהו רצה שזה ייצא החוצה בצורה כזו של 'הנה, עצרנו חוליה שתכננה לפגוע באיש עסקים ישראלי'. אבל זה לא שחור ולבן, זה לא אומר שעכשיו ארדואן רק עם ישראל, כמו שהוא גם לא רק עם איראן. הוא פשוט משחק על כל המגרש בהקשר הזה".

איך קרה שנשיא המדינה הרצוג הפך לגורם מפתח ביחסים המתחדשים? "הוא לא חדש בזירה. כפוליטיקאי ותיק, הוא בעל קשרים בזירה הבינלאומית. רק שכעת, תפקידו כנשיא המדינה מאפשר לו גישה ישירה ומהירה יותר לארמון הנשיאות בטורקיה", מסיים רועי קייס, השולט ברזי העולם הערבי הסבוך.

ישראל רג'יפ טאיפ ארדואן יצחק הרצוג נשיא המדינה טורקיה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד