י"א סיון התשפ"ד
17.06.2024

כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים • דמעת השרים המודחים - פרק ב

שרי רוט ליוותה את השרים החרדים בדרכם העגומה לספסליה האחוריים של האופוזיציה • קשיי ההסתגלות של אטיאס, המשפחה של ישי ומילוי המקום של מרגי • מה היה אומר חתן השמחה אילו יכל? • כמה זמן נותר עד לפירוק ה'שידוך' בהנהגת ש"ס? • והאם בקרוב תצמח הישועה מיחימוביץ'?

ישיבת הממשלה. צילום: פלאש 90
ישיבת הממשלה. צילום: פלאש 90



השמחה ביש עתיד ובבית היהודי הרקיעה שחקים, הנבחרים הגיעו מלווים בבני משפחתם הנרגשים. תמונת הנצחון לא הסתכמה בברגים שפורקו משולחן הממשלה הפנימי, כי אם בסילוקם המחפיר של בעלי הזקנים (להוציא בן דהאן) והכיפות השחורות (לא סרוגות) מספסלי הקואליציה. לרבים מאיתנו זה הזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה, לרגע עלתה המחשבה לענוד טלאי צהוב על חליפות הח"כים החרדיים. בסופו של דבר הם הסתפקו בפעולות מחאה מינוריות, יחסית.

עקבתי אחרי כמה מהם, והתחושה הייתה מעיקה. שר הדתות יעקב מרגי, ישב על כסאו כמעט עד לרגע האחרון. קשה לך להיפרד מכסא הממשלה? – סימסתי לו. לא, הוא עיכל את העובדות כבר לפני כחודש ימים, רק שהשר ישראל כץ ביקשו למלא את מקומו כנציג הממשלה עד להשבעה, שלאחריה ניטל ממנו כסאו והוא נשלח לספסלים האחוריים, אי שם לצד הח"כים הערבים.

מעתה, אתם והחרדים פועלים יחד – אמרתי לח"כ ניצן הורוביץ ממרץ, רגע לפני שנכנס למליאה להשבעה החגיגית. "זה לא ייקח זמן רב", הוא התנבא. המפלגות החרדיות היו שמחות אילו נבואתו תתגשם, למרות שבאופן רשמי אמירתן "לא ניכנס לממשלת השמד", תהיו בטוחים, ברגע שיאותת להם נתניהו - הם יצטרפו ללא היסוס.

את אלי ישי פגשתי במזנון החלבי בכנסת. הוא ניגש היישר למכינת הסנדוויצ'ים, והנחה אותה לגבי הטעם האהוב עליו, לא עוזריו או חברי הפמלייה שנלוותה אליו לכל מקום בשנים האחרונות. רק לפני דקות נפרדו ממנו המאבטחים, וכבר הוא משוחרר לחייו הפרטיים, למשפחתו וילדיו. "הם שמחים כל כך", סיפר לי. "סוף סוף יקבלו אבא במשרה כמעט מלאה", השבתי לו. והוספתי כי בעצם, כשמדובר בו, הוא תמיד היה שם בשבילם. גם העוזרים ידעו, אצל אלי המשפחה קודמת, וכשצריך - מזיזים את הלו"ז.

והיה שם גם אריאל אטיאס. אטיאס, צריך להזכיר, לא היה מעולם ח"כ 'פשוט'. מאז שהוא זוכר את עצמו נכנס לבניין הכנסת - היה זה במעמד של שר. אין ספק שהנחיתה לאופוזיציה לא תהיה קלה עבורו. קשה לדמיין אותו מנסח עמודים של חוקים או שאילתות. אבל כמו שאני מכירה אותו - הוא כבר אחרי לימוד של ספר התקנות המלא של הכנסת, בדרך לעבודה פרלמנטרית מקצועית.

את הרחמים הגדולים ביותר חשתי כלפי רובי ריבלין, האיש שצנח בין יום ממרומי האולימפוס, ממשרתו הרמה כיו"ר הכנסת, ומשרדיו המפוארים עמוסי העוזרים והפקידות, לחדר פשוט של עוד ח"כ בספסלי הליכוד, אחד מעשרים. שוב ושוב ביקרתי בחדרו חסר החלונות שבקומת רוה"מ בכנסת, באתי לנחם וגם לעודד. אמש, ביום שני, כבר ארזו שם וקיפלו ציוד, לקראת המעבר.

"לפחות יש חלונות", אמרה מנהלת לשכתו המסורה של ריבלין, רבקה רביץ. היא תלך אחריו באש ובמים, ותהפוך לעוזרת פרלמנטרית, תפקיד שמילאה בעבר על הצד היותר טוב. המשכורת צונחת אמנם, אבל האתגר גדול: בשנה הקרובה מתכוון ריבלין להסתער על נשיאות המדינה, ובעזרת ה', בסיוע עוזריו המסורים זבי דולינסקי והראל טובי, ובשל ההצבעה חשאית עליה אין לראש הממשלה שליטה - הוא אף ינצח בה.

רגע לפני שפינו את החדר הציץ פנימה יעקב ליצמן, שבא אף הוא לומר מילה טובה. "הרב ליצמן, איך התחושה ללכת למדבר האופוזיציוני?" שאלתי אותו. "להיפך, אני מאד שמח", אמר בחיוך רחב. "מעכשיו האחריות תיפול על כתפי אחרים, לא יוכלו להאשים אותנו במה שיקרה", הסביר. אם שיקר או הציג – הרי שעשה זאת על הצד היותר טוב, בלי להשאיר עקבות.

צילום: עזרא לנדאוצילום: צילום: עזרא לנדאו
צילום: עזרא לנדאו


הנאום של ביבי: למה אתם עושים לי את זה?

רק החתן היה עצוב. עצוב מאד. ממרומי יציע המכובדים הביטה בו רעייתו, הגברת שרה, וגם פניה לא הביעו שמחה גדולה. שני בניה, אבנר ויאיר, ישבו לצידה כמו שני מנחמים - שסייעו לה לעבור את הערב הקשה. לא לממשלה הזו פיללה, לא לממשלה הזו פילל בעלה.

הנה הוא רואה לנגד עיניו את הכלות המאושרות שהכניס בלית ברירה לממשלתו, יאיר, האיש של טייקוני התקשורת ושל יריבו המר אהוד אולמרט. ולצידו נפתלי בנט, עם חשבונות ונטירת טינה הדדית. אבל שגיאות נעשו, ברית נכרתה בין השניים, ויותר לא היה ניתן לעשות דבר. את תמונת הממשלה הזו הוא ישנא עד סוף חייו, כך גם את תמונתם העצובה של החברים מהמפלגות החרדיות, שצעדו איתו באש ובמים.

כשעמד על הדוכן, קורא את נאומו בטון מאולץ, ומציג את הממשלה בפני העם והמדינה, היה מעדיף לקרוא נאום אחר, אנושי, אמיתי, לזעוק מנהמת ליבו.

וזהו הנאום אותו לא יישא לעולם.

"חבריי חברי הכנסת החרדים. ניצב אני כאן, ראש ממשלת ישראל, אחוז בושה על שככה הגיע לי ועל ידי. אילו רק חשבתי מראש שכך יסתיים העסק - הייתי נוהג אחרת. היה שלב בו הצעתם לי להכניס אתכם ולהציג ממשלת מיעוט. תבינו, הסקרים ניבאו לי שחורות, אילו היה נפתלי בנט מתעקש שלא לתמוך בממשלה שכזו, הייתי נאלץ להיגרר לבחירות, ואולי הייתם עומדים מול ראש הממשלה יאיר לפיד, או גרוע מכך, ראש הממשלה אהוד אולמרט. אני יודע, אתם אוהבים את אולמרט, זוכרים אותו לטובה, אבל עבורי הוא הצל השחור משחור. לא הייתי מסוגל לספוג השפלה שכזו. בבחירה בין חיי שלי כראש ממשלה לבין חייכם שלכם סמוך לשולחן הממשלה - בחרתי בחיי שלי. לא הייתם נוהגים אחרת במקומי.

אני רואה אתכם ועיני דומעות. אלי, איתך חגגתי את השמחות האישיות, כמו גם את רגעי צערי בהם השתתפת. מעולם לא איימת, לא נתת לי לחשוש מפניך. הנה אתה יעקב ליצמן, שר הבריאות שלי, שעות על שעות שרפנו בפתרון בעיות, משברים ושביתות. אריאל אטיאס, כמה אהבתי לשבת איתך ולהאזין לניתוחיך. בלשכתי ובביתי. אני מודה, יהיה לי קשה להתרגל לעבודה עם שרים בהם אין לי שמץ של אמון, שרים להם אני נוטר טינה בשל אירועי העבר, שרים שלגביהם אני חש שגרמו עוול לבני משפחתי. אבל המציאות הייתה לי לכורח, בלית ברירה אני נאלץ להציג את ממשלת ישראל ה-33, לא לתפארת מדינת ישראל.

הנה הם זועקים, חברי הכנסת של יהדות התורה. "יהודי לא מגרש יהודי", קורא ישראל אייכלר. למה הוא עושה לי את זה? הוא לא מבין שגם ככה קשה לי? אני מגיע לשמו של בנט, והם קמים כאחד ועוזבים את האולם.

אומרים עלי שאני לא עומד בלחץ. שאני כורע תחתיו. הפעם אני מסכים. אני לא עומד בלחץ המציאות החדשה שהונחתה עלי.

"אני בנימין נתניהו, בן צילה ובן-ציון זכרם לברכה, מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת".

הפעם הזו, בצער רב. וביגון קודר.

צילום: יעקב כהןצילום: צילום: יעקב כהן
צילום: יעקב כהן


ה'שידוך' עדיין מחזיק

החתונה אמש הזכירה לי חתונה אחרת, שנערכה לפני כחצי שנה. היו שם חתן וכלה, אלי ישי ואריה דרעי, לצד השושבין והשדכן אריאל אטיאס. היה זה בחדר התפילה של הגר"ע יוסף, שם בישרו לכולנו על השידוך המוזר שנעשה באותו לילה, ר"ח חשוון.

הם עמדו שם שניהם, מנסים לחייך למצלמות. אבל מאחורי החיוכים היה הרבה עצב. באותו שבוע, בראיון שלי בערוץ 9, סיפרתי על החתונה הזו, ועל כך שהזכירה לי השתתפות בחתונה של זוג, שאתה יודע שעומד להתגרש תוך פרק זמן קצר. אבל נאלץ להתחתן לצורך טכני כזה או אחר.

הזוג הנ"ל עדיין נשוי, אבל כל מי שמכיר יודע שבחדרי חדרים לא פוסקות המריבות, את הדיה של אחת מהמריבות הללו שמענו כולנו לפני כשבוע ימים בערוץ 2. דרעי סיפר שחוסר ההצלחה של ש"ס בבחירות, נבע מכך שלא ניתן לו תפקיד היו"ר באופן רשמי. ימים אחדים קודם לכן, בכתבה של שלום ירושלמי ב'מעריב', נטען כי יש אולטימטום של דרעי לבית הרב: או יו"ר עבורי, או פרישה. דרעי סירב אז להתייחס לדברים, מקורבים לו טענו, שלא באופן רשמי, שלהד"ם, אבל אמש, במסדרונות הכנסת, פגשתי את ירושלמי, שעמד על כך שהדברים נאמרו והם נכונים. שלום בחור רציני, לא סביר להניח שיטעה, אבל אולי לא הבין את רוח הדברים והקצין אותם. מי יידע.

מתי יתגרש הזוג באופן רשמי? – ימים יגידו, בש"ס מנסים לדחות את הקץ. אבל כבר כעת ברור כי מדובר בזוג שחי בהפרדה מוחלטת, ועצם היות השניים נשואים גם יחד לתפקיד היו"ר - מחבל בתנועה להשבת עטרה ליושנה, התנועה שתצטרך במהלך החודשים הקרובים, ואולי השנים הקרובות, להילחם על הלחם והחלב של בוחריה ומוסדותיה.

צילום: עזרא לנדאוצילום: צילום: עזרא לנדאו
צילום: עזרא לנדאו


אמן הטריקים ניגש להתנצל

רגע לפני השבעת הממשלה הוא נכנס לאולם המליאה. לרגע היסס, ואז ניגש אל אלי ישי, לוחץ את ידו בחום ומחליף איתו כמה מילים. הייתה שם התנצלות עמוקה, מילים טובות ונרגשות, נימה של געגועים לימי העבר. תחושה של אי נעימות גדולה ליוותה את השיחה.

אחר כך ניגש אל אריאל אטיאס. ושוב חזר ההליך על עצמו. לחיצת היד החמימה והשיחה הארוכה. כאילו חזרו לימי העבר, בהם פירקו לגורמים מספרים ושברי טבלאות. אבל הפעם לא היה זה משחק בנתונים, היה זה משחק ברגשות של צער ואכזבה. של שני הצדדים. ותקווה גדולה לימים יפים יותר.

אומרים עליו שהוא אשף פוליטי. שהוא אמן בשליפת שפנים מהכובע. אם אכן יש באמתחתו שפן שכזה, זה לא ניכר אמש בפניו העגומות. אבל מי יודע, אולי שבועות אחדים יחלפו, הוא יתאושש, יחזור לאיתנו, ויחל במסע לשיפוץ מממשלתו. צעד כלכלי בלי תיאום עם שר האוצר, צעד מדיני בלי תיאום עם יו"ר הבית היהודי – כל אלו יכולים להסיט החוצה נתחים לא רצויים. וכבר הבטיחה יו"ר העבודה, שאם רק תחוש בתזוזה מדינית - היא תצטרף לקואליציה. אתמול היא הייתה שם בשביל החרדים, כשזעקה על ממשלת "הדרת החרדים", אולי ממנה, בעזרת ה', תצמח הישועה.

למען ילדינו, שבין לילה עלולים להפוך ל'קנטוניסטים', למען אברכי הכוללים, שבין לילה יושלכו עם ילדיהם לגורל של חרפת רעב, למען הזוגות הצעירים שמצידה של הממשלה החדשה יכולים להמשיך להתגורר במחסנים ומתחת לאדמה, ולמען העם היהודי וזכויותיו.

בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ
אֵין לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל אֹהֲבֶיהָ:
כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים

ואנקדוטה לסיום:



לפיד ופירון מנסים לפייס, דרעי קשוח
בנימין נתניהו חרדים קואליציה יאיר לפיד

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 34 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד