ד' אייר התשפ"ד
12.05.2024
ישפיע על ישראל?

שיא של 40 שנה: האינפלציה בארה"ב מטפסת לכמעט 8%

האינפלציה ממשיכה לזנק: משרד העבודה האמריקאי, פרסם בסוף השבוע את מדד המחירים לצרכן ונתוני האינפלציה לחודש פברואר, כמו שצפו הכלכלנים בעולם, האינפלציה הגיעה החודש ל-7.9% | עד כמה זה ישפיע על ישראל?

שיא של 40 שנה: האינפלציה בארה"ב מטפסת לכמעט 8%
אילוסטרציה צילום: unsplash

האינפלציה בארה"ב מרקיעה שחקים: משרד העבודה האמריקני פרסם בסוף השבוע את מדד המחירים לצרכן בארה"ב ומתוך הנתונים עלה כי ב-12 החודשים האחרונים התייקר המדד ב-7.9%, בחודש פברואר לבדו, עלו המחירים ב-0.8%. זוהי רמת האינפלציה הכי גבוהה מאז 1982.

מדד המחירים בפברואר עוד לא הושפע בצורה משמעותית מהעלייה במחירי הנפט והשפעות המלחמה באוקראינה על המחירים. בלי מזון ואנרגיה, עלו המחירים ב-6.4% בשנה האחרונה, וב-0.5% בחודש פברואר.

הבנק המרכזי בארה"ב מאותת לאחרונה כי הוא צפוי להעלות ריבית השנה לפחות שלוש פעמים, כחלק מהמהלך שהוא מוביל כדי להיאבק בעליית המחירים המהירה. השיא האינפלציוני הטרי עשוי לסייע לפד בהחלטתו לזרז את צמצום הסיוע למשק ולהקדים את העלאת הריבית הראשונה לשנת 2022. "אנחנו רואים אינפלציה בכל התחומים, אבל היא גבוהה באופן מיוחד בסקטורים החיוניים, מזון, אנרגיה ובריאות. בנקודת הזמן הנוכחית, היא פוגעת בכולם", אומרת לאה הארטמן (Leah Hartman), מרצה לכלכלה ופיננסים באוניברסיטת New Haven בקונטיקט.
"מדובר בנתוני אינפלציה דמיוניים", אומר ל-N12, יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסת תל אביב. "זה בעצם אומר שאם היה לי 100 אלף דולר לפני שנה, כוח הקנייה שלהם ירד ל-93 אלף דולר כיום. הערך הריאלי של הכסף בארה"ב נשחק באופן משמעותי. עליית המחירים יצרה לחצי שכר, העובדים רוצים יותר שכר כדי לשמור על כוח הקנייה שלהם. וכך, ראינו עלייה של 4.7% בשנה האחרונה ברמות השכר בארה"ב. - אבל העלייה באינפלציה היא תהליך, לא משהו שקרה בתוך שבוע. 

"נכון, זה אירוע שנמשך כבר כמעט שנה וחצי. בתחילת הדרך הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, עדיין התעקש שהאינפלציה זמנית ונובעת משיבושי קורונה בשרשראות האספקה, בשוק העבודה ועוד. הם העריכו שאחרי שיעבור הרעש, הכלכלה האמריקנית תחזור לסביבה המוכרת של 2% בשנה. אלא שככל שעברו החודשים, התברר שדברים ממשיכים לא להסתדר: השכר המשיך לעלות, מחירי הגז והנפט ומחירי הסחורות עלו גם - והפד נאלץ לעדכן גרסה ברטוריטקה שלו. היום הוא כבר נזהר מהגדרת האינפלציה כזמנית ומאותת לשוק שאם האינפלציה תתבסס ברמות גבוהות יחסית, הוא לא יהסס להעלות ריבית. השוק כבר מתמחר שלוש העלאות כבר השנה, עם העלאה ראשונה בחודש מרץ הקרוב". 

איך ניתן להסביר את הפער בין קצב האינפלציה בארה"ב לקצב האינפלציה בישראל? "יש שוני מהותי בין מבנה המחירים בארה"ב למבנה המחירים בישראל. לדוגמא, בישראל 50% ממחיר המכוניות זה מיסים, בארה"ב - הרבה פחות. לכן, כשמחיר המכוניות משתנה בצורה חדה, שיעור המס הגבוה המהווה גורם קבוע גורם לעליות או לירידות מחירים להיות יותר מתונות. זה קורה גם בכל מה שקשור למחיר הדלק בישראל, ש-60%-70% ממנו זה מיסים - בלו ומע"מ.

לכן, כשהנפט יורד מ-80 ל-40 או עולה מ-40 ל-80, אנחנו פחות מרגישים את זה כאן, כי זה משפיע רק על 30%-40% מהמחיר הכולל. לעומת זאת, בארה"ב זה משפיע דרמטית על המחיר כי המיסוי נמוך. "חשוב גם לזכור כי סביבת האינפלציה בארה"ב לפני משבר הקורונה הייתה יותר גבוהה מאשר בישראל. עד הקורונה וכמה שנים לפני כן היינו כאן בסביבת אינפלציה אפסית, בין השאר בזכות השקל החזק שאפשר ליבואנים להרוויח יותר מבלי להעלות מחירים. ארה"ב, לעומת זאת, נכנסה לקורונה עם 2% אינפלציה. וזה לא רק השקל החזק: אנחנו שוכחים מהר, אבל היו כאן ירידות מחירים בתחומים רבים. לדוגמא, במחירי הטיסות, הבגדים, מוצרי החשמל, המותגים הפרטיים ברשתות".

דווקא בתקופה האחרונה יש תחושה של עליות מחירים: "נכון, מסביר פגוט בחדשות 12, אבל לא הכול משוקלל במדד המחירים לצרכן שקובע את קצב האינפלציה. למשל, מחירי הדיור שזינקו בשנה שעברה ב-10% לא כלולים במדד, בעוד שמחירי השכירות, שעלו בתקופה זו רק כ-1% עד 3% בערים הגדולות, כלולים ומהווים 25% מהמדד. 

"עניין נוסף: רוב תשומת הלב הציבורית והתקשורתית מתמקדת בעגלה בסופר, כלומר: במחירי המזון. אבל מחירי המזון הם רק 13% מהמדד, כך שגם אם הם מתייקרים, הם לא משפיעים דרמטית על כל הסל". 

פער ריביות חיובי מול ארה"ב זה דווקא מצב נוח לבנק ישראל, נכון? "מבחינת בנק ישראל זה אכן טוב, כי ריבית יותר גבוהה גורמת לדולר להיות יותר אטרקטיבי ועשויה להחליש את השקל, מה שיועיל כמובן לייצוא".

"בנק ישראל להערכתי, אומר יניב פגוט לדורון אביגד בחדשות 12, לא יעלה את הריבית בישראל לפני הרבעון הרביעי של 2022. גם אם יעלו, יעלו מעט ולאט. אני לא צופה היפר אינפלציה, אלא מעריך שנישאר בסביבות 2%-2.5% בשנה. לא תהיה כאן קפיצת מדרגה נחשונית בסביבת האינפלציה ולכן אני לא רואה כאן אירוע אגרסיבי של העלאת ריבית".

כלכלה כלכלת ארה"ב

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד