הנתונים מציגים: הסיכוי לעמוד ביעדים שהוצבו - נמוך; החוק יבוטל

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תתכנס מחר (שני) לדיון רביעי בנוגע לחוק גיוס בני הישיבות, במרכזו עומדת סוגית היעדים, סעיף שמוביל להתנגדות חריפה מהסיעות החרדיות שחוששים כי במקרה של אי עמידה ביעדים, יבואו גם הסנקציות הכלכליות וגם הפליליות.

'בחדרי חרדים' חשף מסמך בו אימצה יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון את עמדת החרדים לפיה אין סיכוי כי החרדים יעמדו ביעדים, זאת משום שהיעדים גבוהים, אך גם בגלל ש"רוקנו" את הבריכה של הבחורים, עם הורדת גיל הפטור ל-21 ככה שיהיו פחות מלש"בים (מיועדים לשרת בצה"ל).

חוות הדעת המשפטית: החוק ייפסל בבג"צ; יעדי הגיוס אינם ישימים

היום (ראשון) מפרסמת יועמ"שית הוועדה מסמך נוסף, בו היא מחזקת עוד יותר את הטענה ומציגה את נתוני הגיוס בשנים האחרונות בהשוואה ליעדי הגיוס כפי שביקשו לקבוע בחוק שיזם שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, ממנו עולה כי לא היו עומדים ביעדים.

כך, בשנת 2014 היעדים היו אמורים לעמוד על 2300 מתגייסים, אך בפועל התגייסו רק 2076; בשנת 2015 היעד היה 2700 והתגייסו בפועל רק 2145; בשנת 2016 עמד על 3200 והתגייסו רק 1906.

בשנים הבאות, לפי החוק היעדים יעלו עוד יותר והסיכוי לעמוד בהם נמוך במיוחד. בשנת 2022 היעד עומד על 1691; בשנת 2023 היעד הגיוס הוא 1827; בשנת 2024 היעד הוא 1973; שנת 2025 היעד יעמוד על 2131; ובשנת 2026 יעד המתגייסים הוא 2365 חרדים.

במסמך שהציגה היועמ"שית, היא ביקשה לקבוע גם את הקריטריונים לשאלה 'מיהו חרדי', שאלה שעלתה בעקבות הזיופים בנתוני גיוס החרדים ובעקבותיהם הוקמה ועדת נומה בראשות האלוף במיל׳ רוני נומה שקבע כי יש להגדיר בחוק הגדרת חרדי.

הנושא הזה סבוך ומעלה שאלות רבות, כמו חוזרים בשאלה שמוגדרים כחרדים, וכשאלה מתגייסים הם מסייעים לחרדים במכסה, אך מנגד יש גם חוזרים בתשובה ששאלתם המשפטים נתקלת בקשיים לעיתים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!