1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. מרדכי רוט

הקנאה והמרוץ אחר הסטטוסים של החבר

אנשים במקום לחיות את החיים של עצמם ולהנות מהם, הם חיים בשביל אחרים. הם מגיעים למסעדה ועוצרים קודם נצלם את העוף ואחרי זה נצטלם יחד עם העוף. מה יש לאנשים תחיו את החיים שלכם! | טורו השבועי של מרדכי רוט

מרדכי רוטכ"ח ניסן תשפ"ב 29/04/2022 07:15

לא מגיע לי גם פינוק?! אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: unsplash

היה זה כחודש לפני חג הפסח האחרון פגשתי יהודי וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי זה תשע שנים, יש לנו ארבעה ילדים כ"י.

לפרנסתי אני עוסק בנדל"ן בחוץ לארץ. יש תקופות שאני מצליח יותר ויש תקופות פחות טובות, אבל ברוך השם כסף לא חסר. בקיצור, לאשתי לא חסר כלום, מה שהיא רוצה יש לה.

בעצם, במחשבה שנייה גם לי לא חסר כלום. אז למה אני פה - זה אולי יישמע קטנוני אבל יש לי מכשיר עם וואטסאפ, בסוף היום כאשר אני במיטה, לפני שאני נרדם, אני נוהג להסתכל בסטטוס של אנשי הקשר שלי.

כל אחד בסטטוס מעלה דברים אחרים. יש לי חברים שמעלים גם מחייהם הפרטיים תמונות או סרטונים. איך הוא טייל עם אשתו פה, איך הם אכלו במסעדה שם...

יש לי חבר שדווקא קרוב אליי מאוד, כמעט כל יום הוא מעלה תמונות איזה מאכלים מיוחדים אשתו הכינה לו לארוחת ערב. ומתחת לתמונה כתוב - באותיות של קידוש לבנה: "ככה אשתי המלכה פינקה אותי".

האמת שאני מקנא! מה, לא מגיע לי שאשתי קצת תפנק אותי בארוחת ערב טובה, אני עובד כל כך קשה לפרנסת הבית.

לא מגיע לי גם פינוק?!

יש כל מיני אנשים שמעלים תמונות - איפה הם טיילו, לאיזה מסעדה טובה הם הלכו. ואני מרגיש שוב מתפוצץ מקנאה. אשתי היא אישה ביתית היא פחות אוהבת מסעדות וטיולים.

למה היא לא יכולה לצאת כמו כולם ולאכול איתי סטייק טוב כמו שאחרים יוצאים?

תוך כדי השיחה הוא פולט את השם של החבר שלו ואת שם משפחתו ואני ממש קיבלתי הלם. אותו חבר טוב שלו, שהוא רוצה שאשתו תהיה כמו אשתו בסטטוס, אם רק הוא היה יודע שהוא מגיע אליי לפגישות כי יש לו בעיות רציניות בשלום בית!!!

ממש עולם השקר.

למה אני מספר את זה - כי אני שומע מכל מיני אנשים את התלונות האלו. הנה, אצל חבר שלי ראיתי איך הם יוצאים ונהנים. ולמה אני לא יכול לחיות כך? אני גם רוצה!

והם לא יודעים שהכול פשוט זה עולם השקר. התמונות והסרטונים שיש בסטטוס זה עולם אחד, והמציאות האמיתית של החיים זה עולם אחר.

וגם אם כן, מה שראית בתמונה זה אמת אבל לכל אחד יש את החיים שלו ואת ההתמודדויות שלו ואת התיקונים שהשם שם לו בעולם הזה.

בוא נגיד את האמת, על פי רוב אנשים שמעלים מחיי היום יום שלהם תמונות וכד' זה בשביל לקבל יחס מאנשים אחרים. שאנשים יגיבו להם: "ואוו, איזה יופי, כל הכבוד לך".

אנשים חיים מזה ומקבלים את החיות שלהם מכל לייק ומכל התייחסות שיש להם מאנשים אחרים. מצב הרוח שלהם משתנה לפי ההתייחסות שמגיבים להם על מה שהם העלו, ואם האדם רואה שהפעם פחות היה תגובות אז הוא יעלה משהו יותר חזק בשביל לקבל תגובות מאחרים. כך הוא מתחיל פחות לחיות את החיים האמיתיים, והוא חי מהתגובות שיש לו מאנשים אחרים.

סיפרו לי אנשים שבאמצע השינה הם קמים ובודקים לראות תגובות, או אם הם קיבלו הודעות. יש אנשים שמספרים שעל הבוקר עוד לפני ברכות השחר הם בודקים מה קורה בפלאפון שלהם, וזו ממש רעה חולה.

מרדכי רוט. צילום: ראובן חיון.

אין לי בעיה שאדם יקבל חיזוק מאנשים אחרים דרך תמונה אבל דבר ראשון הוא צריך לבדוק שהוא לא נהיה מכור לזה. דבר שני האם הוא מעלה דברים צנועים שלא יכולים להחטיא אחרים. ודבר שלישי האם כשהוא מסתכל על אחרים מתחיל בליבו קנאה, תחרות, וזה משהו שיכול לגרום לו בעיות בשלום בית סתם בחיים.

למשל אחד סיפר לי השבוע שאחד העלה בסטטוס שלו את כל הטיולים שלו עם אשתו והילדים שלו בחג. דבר ראשון הוא אמר לי אני לא יודע אם זה הכי בסדר מבחינת שמירת עיניים לראות את אשתו. ולי יצאו העיניים איזה חיים הם עושים, הלוואי שאני ואשתי גם נהיה חברמנים כמוהם.

ואני מתבייש לספר את זה, אמר לי אותו יהודי, שעיניי קצת פזלו איך אשתו נראית ולבושה וגם בזה קינאתי למה שאשתי לא תתאפר ותתלבש כמו אשתו.

אנשים במקום לחיות את החיים של עצמם ולהנות מהם, הם חיים בשביל אחרים. הם מגיעים למסעדה ועוצרים קודם נצלם את העוף ואחרי זה נצטלם יחד עם העוף. מה יש לאנשים תחיו את החיים שלכם!

בלי לשתף אחרים זה הכיף הכי גדול. לחיות באמת את החיים ולא לצפות מה אנשים יגידו.

דבר שני - זה גורם ממש להתמכרות והמצב רוח שלך יהיה לפי תגובות האחרים.

דבר שלישי - שאנשים אחרים רואים מה יש אצל השני ומפנטזים שהשני חי חיים מאושרים, ובאמת העולם הזה זה עולם השקר כי תמיד נראה שהדשא של השני יותר ירוק ויותר יפה ולכל אחד יש התמודדויות וקשיים.

שמעתי משליח חב"ד יקר שעושה שליחות במקום קטן שהקהילה היהודית בו קטנה ומבוגרת. הוא רואה שליחים שמפרסמים תמונות של שולחנות ליל הסדר ערוכים למאתיים איש ויותר, ומשלוחי מנות שמכינים למאות אנשים, וסעודות שבתיות ענקיות. ולפעמים הוא חושב לעצמו שהם עושים הרבה יותר ממנו, כי בסופו של יום הוא דואג רק לכמה אנשים מבוגרים, שבתקופת הקורונה הייתה להם עוד הרבה פחות נוכחות מהרגיל בגלל ממוצע הגילאים בקהילה, וזה גרם לו לחשוב האם בכלל מה שהוא עושה נחשב לשליחות? אולי זה בכלל לא מספיק? אולי הוא יכול לעשות יותר? כשבסופו של יום הוא יודע ומבין שהשליחות הזו לא פחות חשובה משליחות אחרת במקום גדול ונוצץ יותר.

המצוות שהקהילה הקטנה הזו מקיימת בזכותו, חשובות לא פחות מליל סדר שנערך להרבה יותר אנשים ומצולם יפה ומפורסם.

אני מאוד רוצה להדגיש את הטוב שאפשר לעשות גם בוואטסאפ, למשל: חלוקת תהילים, אספת כסף לנזקקים, העברת דברים מאדם לאדם וחיזוק רוחני על בסיס יומי.

רק צריך לבחור באמת מה אני עושה עם הכלים שיש לי. והאם מה שאני עושה הוא מתוך כוונה טובה ולא רק מתוך הצורך שלי לקבל יחס מאנשים מבחוץ.

תזכרו, כשאתם מעלים משהו יש אנשים שמסתכלים על זה בצד השני. וכולנו יודעים שגם אם התלבשנו יפה לחג ואכלנו אוכל טעים וטיילנו לא לכולם הייתה האפשרות הזאת כל אחד והסיבות שלו. האם אנחנו גם זוכרים להראות את הימים שבהם אנחנו פחות חזקים ומושלמים?

כמובן שאני לא נכנס מלכתחילה לשאלה האם מותר בכלל להחזיק טלפון שכזה, כל אחד יעשה כפי הוראת רבו בעניין.

מאחל לכל עם ישראל: אהבה, אמונה, שלום ובעיקר אהבה אמיתית.

לתגובות: [email protected]





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אנחנו מול דפדוף האגודל  

    קובי

  2. אאא  


  3. טור מעולה ומחזק  (ל”ת)


  4. מאוד  (ל”ת)

    חזק

;