י' סיון התשפ"ד
16.06.2024
הפערים בחברה הישראלית

הנזקים ארוכי הטווח שגרמו סגרי הקורונה לחרדים

דוח חדש מציג פערים בחברה הישראלית - "ישנו קצה עליון הנהנה מעושר וממדיניות מיסוי נוחה, וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול של שערים סגורים"| הדוח מצביע על פערים משמעותיים בשוק הדיור בארץ | עוד נכתב בדוח כי החרדים והבדואים בנגב הם שתי קבוצות האוכלוסייה המועדות ביותר לנשירה

הנזקים ארוכי הטווח שגרמו סגרי הקורונה לחרדים
חרדים מול מחסום משטרתי צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הפערים החברתיים בישראל הולכים וגדלים: החברה בישראל מתאפיינת ב"קצוות מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה", כך עולה מהדוח השנתי של מרכז אדוה, מכון לחקר החברה הישראלית הדוגל בגישה כלכלית־חברתית סוציאל־דמוקרטית, אשר מתפרסם היום (ראשון).

אחת המסקנות המרכזיות של הדוח מדברת על החרפת הפערים החברתיים בשנתיים של הקורונה, כך שהעשירים התעשרו, במקביל לכך שהעניים נהיו עניים יותר. "מגפת הקורונה גרמה להאטה בפעילות הכלכלית, לסגירתם של עסקים ולאבטלה נרחבת. בו בזמן, הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור דווקא גדלו", מסבירים כותבי הדוח.

הדוח סוקר, בין היתר, את השפעות מגיפת הקורונה על אי־השוויון, ומוצא כי אומנם העשירים התעשרו, אבל הרוב לא נהנה מכך. דווקא ב־2020, השנה הראשונה למגיפה שטלטלה את המשק ושהביאה למשבר אבטלה חסר תקדים, המשיכו הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור לגדול - ב־8.5%, והגיעו לכדי 4,406 מיליארד שקל.

החוקרים מסבירים את העיוות: "המשבר הכלכלי גרם לפרטים ולמוסדות להשקיע את כספיהם בשוק ההון ולא בפעילות כלכלית ממשית. בפועל, מרבית הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור מוחזקים בידי העשירונים העליונים, ובעיקר המאיונים העליונים. אומנם למרבית הציבור יש נכסים פיננסיים – קרן פנסיה, קופת גמל, חשבון חסכון וכיו"ב, אולם חלקם של בעלי הון ובכירי המשק העסקי בסך הנכסים הפיננסיים גדול במיוחד".

על פי מחברי הדוח, ההתעשרות של עשירי ישראל עשויה הייתה לחלחל לכלל האוכלוסייה, אילו גדלו המסים שאותם משלמים העשירים בקצב דומה לזה של העושר שלהם, ובכך היו מאפשרים למדינה להשקיע בשירותים שהיא מעניקה לכלל האזרחים. אלא שבעוד הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור גדלו בין 2015 ל־2020 ב־31.6%, הכנסות המדינה ממיסוי גדלו רק ב־14.5%.

"כמובן שהעשירים משלמים חלק גדול מן המסים, ובעיקר ממס ההכנסה, אלא שרמת המיסוי בישראל כאחוז מהתוצר היא מן הנמוכות בקרב מדינות מערב ומרכז אירופה החברות בארגון OECD, כשבישראל אין גם מס עושר או מס ירושה", מציינים מחברי הדוח.

הדוח גם מצביע על פערים משמעותיים בשוק הדיור בארץ. "הממוצע הכללי מסתיר פערים גדולים בין משקי הבית על בסיס גיל, מוצא ורמת הכנסה. מעבר לגיל ולמצב משפחתי, סוגיית הדיור משקפת גם הבדלים מגדריים, לאומיים, מעמדיים ועדתיים".

לפי נתוני הדוח, בקרב אזרחי ישראל הערבים, שיישוביהם סובלים מחוסר קרקע לבנייה, בעלות היא הסדר הדיור העיקרי: שיעור הבעלות מאוד גבוה - 81%. בקרב היהודים, קבוצת המוצא בעלת השיעור הגבוה ביותר של משקי בית חסרי דירה בבעלות היא זו של עולי ברית המועצות לשעבר: ל-43% מתוכם אין דירה בבעלות. בקרב יוצאי אתיופיה, השיעור המקביל הוא 40.5% ובקרב שתי קבוצות המוצא הגדולות ביותר, אשכנזים ומזרחים, שיעור משקי הבית ללא דירה בבעלות היה דומה יחסית: 25.4% ו-23.3%, בהתאמה.

עוד הובא כי לפי נתוני הדוח, היהודים החרדים והבדואים בנגב הם שתי קבוצות האוכלוסייה המועדות ביותר לנשירה. אולם, מרגע שהם נושרים, נפער ביניהן פער גדול בכל הנוגע למענים מדינתיים: בשנה שקדמה לקורונה (2019-2018) רק ל-27% מהתלמידים שנשרו ביישובים הבדואיים היה מענה לימודי כלשהו לעומת 65% מהתלמידים שהיו תחת פיקוח חרדי. בשנת 2020-2019 מצבם של הנושרים הבדואים הורע עוד ורק ל-15% מהם נמצאה מסגרת חלופית. מספר התלמידים הנושרים מן החטיבה העליונה של החינוך העברי והערבי, שלא נמצאה עבורם מסגרת חלופית, עמד על 7,243 ב-2019-2018 ועל 6,737 ב-2020-2019. הנשירה דנה אותם לחיים של אפשרויות מוגבלות ביותר.

בנוגע לשנתיים של המגפה, כותבי הדוח מתריעים מפני מגמה מטרידה. "היישובים היהודיים-חרדיים והיישובים הערביים, סווגו במשך שבועות וחודשים כיישובים אדומים, כאלה שבהם כלל לא התקיימו לימודים בפרקי זמן ארוכים. העדר הנגישות למחשבים פגע גם בתלמידים וגם במורות ותרם לנשירה גלויה וסמויה ממערכת החינוך. תקופת הקורונה אתגרה את איסוף הנתונים על נשירה גלויה, ואף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הזהירה כי הנתון האופטימי המעיד על המשך הירידה בנשירה, אינו מעיד בהכרח על המתרחש במציאות. הערכות לגבי העלייה בסיכון גבוה לנשירה שנאספו על ידי קציני ביקור סדיר בשטח, מעידים כי הנשירה והסיכון לנשירה בפועל גבוהים בהרבה לאור הקורונה, גם בקרב אוכלוסיות אשר לפני המגפה היו פגיעות פחות".

את הדו"ח חיברו שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, שני בר-און ממן, ירון הופמן-דישון ונוגה דגן-בוזגלו. 

שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי במרכז אדוה וממחברי הדו"ח: "תמונת המצב החברתית העולה ממסמך זה היא תמונה של קצוות הולכים ומתרחקים זה מזה: "קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול של שערים סגורים".

עוד הוסיף סבירבסקי כי "יכולותיה של המדינה להתמודד עם האי שוויון החברתי-כלכלי הולכות ומצטמצמות, מפאת משאבים בלתי מספיקים. אם אנו חפצים בשירותים אוניברסליים ונדיבים יותר, עלינו להעלות את רמת המימון שלהם, כלומר את רמת הכנסות המדינה ממיסוי, בעיקר מבעלי הכנסות גבוהות ובעלי הון ורכוש רב." סיים.

 

דוח פערים חברתיים פערים נשירה סגר קורונה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד