1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. חדשות חו"ל

עשרות מצבות יהודים נחשפו בחצר בניין ששימש את הגסטאפו

עשרות מצבות של יהודים נחשפו במהלך עבודות שיפוץ בעיירה ראדזין בפולין, בעקבות הגילוי העבודות במקום הופסקו. פורסמה קריאה לכל מי שמזהה את שמות הנפטרים המצוינים על המצבות או יודע פרטים אודותיהם לפנות ולהביא להחזרת המצבות למקומם הראוי 

יענקי פרברי"ח סיון תשפ"ב 17/06/2022 14:49

כדומן על פני האדמה המבנה עם המצבות המבנה עם המצבות צילום: מאיר בולקה, J-nerations

עשרות מצבות של יהודים נחשפו בחצר בניין ששימש את הגסטאפו בעיירה ראדזין בפולין, המצבות נחשפו במהלך עבודות שיפוץ במקום, שהופסקו בעקבות הגילוי. מאיר בולקה העומד בראש ארגון לשימור המורשת היהודית בפולין קורא לכל מי שמזהה את שמות הנפטרים המצוינים על המצבות או יודע פרטים אודותיהם לפנות ולהביא להחזרת המצבות למקומם הראוי.

עשרות המצבות הן של יהודים שנפטרו מלפני מלחמת העולם השנייה והתגלו השבוע בעיירה ראדזין שבמזרח פולין, בחצר בניין ששימש בתקופת השואה את מטה הגסטאפו המקומי ואחרי המלחמה את המשטרה החשאית הסובייטית. מדובר בבנין גדול ובנין קטן כאשר הבנין הקטן שמש כבית מעצר ומקום לחקירות ועינויים.

המצבות נחשפו במהלך עבודות שיפוץ שנערכו לאחרונה במקום, שחלקו בבעלות פרטית וחלקו ציבורי. כדי לשפץ את משטח החנייה היה צורך להפוך את הקרקע וכך נחשפו המצבות שנבזזו ועדין לא ידוע מהיכן, כדי לשמש כריצוף. המדובר במתחם ששימש כאמור כמטה הגסטאפו ועד לפני כ-15 שנה עדיין שימש כבית המעצר המקומי העירוני. המצבות לא זוהו בשל היותן מונחות במצב שבו הכיתוב פונה כלפי האדמה ורק הצד החלק שבו שימש כריצוף החצר הגדולה. משלחת של איש שימור, היסטוריון וכומר פולנים ביקשה מהבעלים להפסיק את העבודות בעקבות הגילוי, והזעיקה לשטח מתנדבים בהם כאמור מאיר בולקה. יחד עם זאת הרשות המקומית הביעה נכונות לשמר את המצבות.

מאיר בולקה, שעומד בראש ארגון J-nerations לשימור המורשת היהודית בפולין אומר ל'בחדרי חרדים' כי "מדובר בתגלית מרעישה. נמצאו כאן כ-60 מצבות, רובן שלמות, וניתן לקרוא את הכיתובים עליהן", אמר. בולקה צילם את עשרות המצבות שלפי תיאור העובדים במקום היו מונחות עם הכיתוב כלפי האדמה ורק הצד החלק פנה כלפי מעלה ולכן לא הבחינו עד כה כי מדובר במצבות, אולם העובדה כי הכיתוב לא היה חשוף לכן הוא נשמר בצורה טובה מאוד וניתן לזהות את שמות הנפטרים שעל מקום מנוחתם הועמדו המצבות הללו.

בולקה פונה באמצעות 'בחדרי חרדים' ומבקש כי כל מי שמזהה או יודע פרטים בנוגע לשמות המופיעים על המצבות שיפנה אליו על מנת שיוכלו לדרוש מהרשויות בפולין לשייך את המצבות ולהעמידם במקומם הראוי.

יצוין כי רוב המצבות מציינות בעיקר את שם הנטמנים ללא שמות משפחה, בשורות הבאות נביא כמה מהשמות שניתן לזהות ביתר קלות עם שמות משפחה או מקור עיר הולדתם: מרת ביילא בת ר' משה אשת ר' מנחם מענדל דניאלי, נפ' ב' כסלו תרצ"ט. הבתולה היקרה פעסה לאה בת ר' חיים דאמב. מרת רייזל ב"ר שלמה מיכאל גרינבוים, יואל יצחק ב"ר ישראל שולמאן נפטר כ"ד אדר. מצבה גדולה וחרוטה בכתב ברור מציינת את מקום קבורת משה ב"ר בוניש שוב זאנענבערג מבריסק. על מצבתו מסופר שהוגלה עם כל גולי בריסק בשנת תרע"ה בעת המלחמה הגדולה. כן ניתן לזהות את מצבת חיה שרה בת ר' משה יוסף מקראסיווע.

ראדזין מרכז יהודי תורני גדול

בין שתי מלחמות העולם חיו בראדזין קרוב ל-3,000 יהודים - יותר ממחצית אוכלוסייתה. רוב יהודי ראדזין התפרנסו מתעשייה מקומית. המרכז החסידי הגדול ברדזין, מיסודו של כ"ק האדמו"ר מרדזין הי"ד, סייע לכלכלה המקומית: החסידים נעזרו בשירותיהם של האכסניות, החנויות ובתי המלאכה בעיירה. עם מוסדות החינוך היהודי בעיירה נמנו תלמוד תורה, בית ספר של "בית יעקב".

הגרמנים כבשו את רדזין באמצע חודש אלול ה'תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השניה ולאחר מכן העבירו אותה לידי הסובייטים; כעבור כשבועיים נסוגו ממנה הסובייטים בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ, והגרמנים שבו אליה. צעירים יהודים רבים התלוו לסובייטים בנסיגתם מזרחה.

האדמו"ר הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינר הי"ד, מייסד ישיבת "סוד ישרים" בראדזין, קרא לחסידיו לברוח ליערות ולא לשתף פעולה עם הגרמנים. הגרמנים רצחו אותו בוולודווה, בעקבות הלשנה. כשבאו אנשי הגסטפו לביתו, יצא לקראתם האדמו"ר עטוף בטלית ותפילין וכשהוא מלווה בחסידיו הובל האדמו"ר אל רחבת בית הכנסת ושם הוצא להורג בירי. כחודש לאחר מכן עצרו אנשי גסטפו 200 יהודים ורצחו אותם מחוץ לעיירה.

הגטו חוסל בכמה אקציות; אנשי אס אס, ז'נדרמים גרמנים ושוטרים פולנים גירשו 2,000-1,800 מיושביו לטרבלינקה דרך גטו מיינדזיז'ץ פודלסקי. כ-1,000 מהמגורשים ניסו להסתתר לפני השילוח. רבים ניסו לברוח בקפיצה מהרכבת הנוסעת; כמה מהם נהרגו בקפיצה, והרוב נתפסו בידי תושבים פולנים והוסגרו לגרמנים. מעטים הצליחו לברוח ולהצטרף ליחידות פרטיזנים או למצוא מסתור אצל איכרים. קבוצה קטנה של יהודים מרדזין עבדה בשירות הגסטפו במחנות עבודה. אך נראה שמצבות אלו שכאמור השתמרו היטב מציינים תקופה קודמת שבין המלחמות.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;