כ"ב אייר התשפ"ד
30.05.2024

4 מהנאשמים ברצח נתן זאדה הורשעו רק ב'ניסיון הריגה'

הוא מת לבד? • שבעת הנאשמים בביצוע הלינץ' בחייל עדן נתן זאדה הי"ד, שהרג ארבעה מתושבי שפרעם ופצע 16 כתגובה להתנתקות, הורשעו ב'ניסיון הריגה', תקיפת שוטר ובחבלה • איש לא הורשע ברצח

מהומות. צילום ארכיון
מהומות. צילום ארכיון



בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה היום (ב) את שבעת הנאשמים בביצוע הלינץ' בחייל עדן נתן זאדה מאשמת רצח.

במקום זאת, הורשעו הנאשמים, תושבי שפרעם, בעבירות קלות בלבד, ורק ארבעה מתוכם הורשעו ב'ניסיון הריגה'.

נעמאן בחוס, בן 37, הורשע בניסיון הריגה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. ארקאן כורבאג', בן 27, הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר, מוניר זקוט, בן 27, הורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, באסל קדרי, בן 35, הורשע בניסיון הריגה ותקיפת שוטר, באסל חטיב, בן 29, הורשע בניסיון הריגה ותקיפת שוטר, פאדי נסראללה, בן 40, הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וג'מיל ספורי, בן 49, הורשע בניסיון הריגה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

נתן זאדה, המחבל היהודי שהרג ארבעה מתושבי שפרעם ופצע 16 נוספים לאחר אירועי ההתנתקות, עבר לינץ' אכזרי, כאשר גם שוטרים שהגיעו למקום לא הצליחו לגונן עליו והוא מת מפצעיו.

מעט לפני מתן פסק הדין הפגינו מאות מחוץ לבית המשפט בדרישה לזכות את העצורים.

פסק הדין:

בתקציר ההחלטה הסבירו השופטים את הענישה וגם נתנו רקע: "האירוע נשוא הדיון התרחש ב- 4.8.05. עדן נתן זאדה, לבוש מדי צה"ל, עלה לאוטובוס אגד שנסע מחיפה לשפרעם. בהגיע האוטובוס לשפרעם, פתח זאדה בירי לעבר נהג האוטובוס ונוסעיו. הוא הרג ארבעה אנשים ופצע אחרים, רק משום היותם ערבים, ללא כל התגרות מצידם.

"לאחר שהאוטובוס נעצר בעקבות רצח נהגו, נכנסו לתוכו אזרחים, תושבי שפרעם שנטרלו את זאדה, הוציאו מידיו את הנשק ומסרו אותו לידי שוטרי תחנת שפרעם, שהגיעו למקום. זאדה נאזק והושם תחת משמורת השוטרים. המון זועם התקבץ סביב האוטובוס ובו השוטרים וזאדה. זאדה הותקף קשות עד שנגרם מותו.

"האירוע התרחש בעיצומה של תקופת ההתנתקות מרצועת עזה, כאשר כוחות משטרה גדולים שהו בדרום הארץ ומשכך, התעורר קושי בהזעקת כוחות משטרה למקום. השוטרים, שהיו מעטים ביחס להמון, פעלו בתחושה של סכנת חיים, כשהם וזאדה מותקפים מכל עבר באבנים, חפצים, דחיפות, אגרופים בעיטות וכיוצ"ב. חלקם התעלפו, נפצעו והותשו. סכנת החיים שנשקפה לשוטרים התעצמה לאחר שנשפך דלק לתוך האוטובוס והיה חשש שיוצת. בשלב שלאחר שפיכת הדלק לאוטובוס, ניצל ההמון את ה"מומנטום", שנוצר בעקבות ירידת חלק גדול מן השוטרים מהאוטובוס. או אז, הוכה זאדה קשות ונפח את נשמתו.

"חרף נחיתותם המספרית, ולמרות הסכנה שנשקפה להם, גזרו השוטרים על עצמם לנהוג בהבלגה רבה. הם נמנעו משימוש בנשק, אף שחלקם נפצע. אלמלא האיפוק שגילו השוטרים, שפעלו ב'ידיים חשופות' אל מול ההמון, עלול היה להתרחש אסון כבד אף יותר".

מכאן עוברים השוםטים לעסוק בחקירה: "חקירת המשטרה הייתה סבוכה וממושכת והוצב לה כוח אדם רב. ראש הצח"מ, סנ"צ חיים רחמים העיד: "זה אחד הצח"מים המסובכים והמורכבים ביותר שהיו למשטרת ישראל מבחינת היקף החקירה, חומרי החקירה, עדים, תוצרי עבודת חקירה, זמן משך התנהלות הצח"מ שזה זמן ארוך מאד, שנה...". הצח"מ פוצל לשניים וחלקו חקר את כל הקשור למעשיו של זאדה.

"במהלך האירוע הגיעו לזירה תגבורות שוטרים, שחלקם נכנסו לאוטובוס וחלקם נעמדו מסביב לאוטובוס, בנסיון למנוע כניסת אנשים. כל אותה עת נזרקו אבנים, כולל אבני מדרכה משתלבות וחפצים לאוטובוס ואנשים הצליחו לחדור לתוכו, גם דרך החלונות המנופצים. אנשים שחדרו לאוטובוס, היכו את זאדה ואף את השוטרים וחלקם הטיח בזאדה אבנים וחפצים.

"בסמוך להגעת מפקד תחנת משטרת שפרעם, סנ"צ יורם דניאלי, לזירת האירוע בתחילתו, ניסו שניים או שלושה שוטרים, בפיקודו, להוציא את זאדה מהאוטובוס, על מנת לחלצו מידי ההמון. נסיון זה נכשל, שכן זאדה והשוטרים שיצאו מהאוטובוס הותקפו באלימות. או אז, החזירו השוטרים את זאדה לאוטובוס. בשלב זה, היה זאדה פצוע אך הלך בכוחות עצמו. לאחר התזת הדלק ולאחר שחלק מהשוטרים ירד ממנו, ההמון הסתער לתוך האוטובוס, תקף קשות את זאדה עד שהאחרון מת".

השופטים שללו את הטיעון כי במקרים דומים אצל יהודים זוכו הנאשמים: "נטען בפנינו כי במקרים דומים, בהם הרגו יהודים ערבים, שביצעו פיגועי טרור, לא הועמדו הללו לדין. קבענו כי לא הונחה תשתית עובדתית, שיש בה כדי לבסס טענה זו. בהקשר זה, הפנינו להלכות בית המשפט העליון, מהן עולה כי, על הטוען טענה של הגנה מן הצדק להביא ראיות לביסוס טענה זו".

לסיכום: "קבענו שמותו של זאדה נגרם בשלב שלאחר שפיכת הדלק. קבענו כי חלק מהנאשמים תקף את זאדה בשלב שלפני שפיכת הדלק וחלק עשה זאת לאחריו. כמו כן קבענו, כי בעת שזאדה הותקף, ידעו חלק מהנאשמים שהוא חי וחלק לא ידעו, אם חי הוא או מת; ונאשם 3 חשב כי הוא מת. לקביעות אלו יש השלכות להכרעת הדין. עוד קבענו, כי במהלך תקיפות זאדה והשוטרים, פעלו הנאשמים בצוותא חדא עם אחרים וכתוצאה מכך, ובהתאם לדין, יש לייחס להם משפטית, לא רק את מעשיהם שלהם, אלא גם את מעשי שותפיהם הספונטאנים.

"עוד קבענו כי באירוע הנדון, קדם למעשי הנאשמים, קנטור רבתי, דהיינו, מעשיו הנפשעים של זאדה, עוררו רגשות סוערים אצל ההמון והנאשמים, סמוך למעשיהם. הקנטור התקיים הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית. במצב זה, גם אם מוכחת "כוונת קטילה", משקיים קנטור, לא ניתן להרשיע בעבירת רצח או בנסיון לרצח. לפיכך זיכינו את כל הנאשמים מעבירת הנסיון לרצח, שיוחסה להם. חלף זאת הרשענו אותם, למעט את נאשם 3, בעבירות אחרות שנפרט בהמשך.

"זיכויו של נאשם 3, מעבירה אחרת הקשורה בנסיון הקטילה של זאדה, נבע בין השאר, מפסילת חלק מהודעותיו במשטרה ומקביעתנו כי לא נסתרה טענתו, עוד במשטרה, כי בעת שתקף את זאדה סבר שהוא מת".
זאדה רוצחים בית משפט לינץ הריגה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד