האם הוגדל תקציב הבטחון "מתחת לראדר של הציבור"?
דו"ח המבקר הצביע על ליקויים חריפים בבקרת על תקציב הביטחון • יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ אמנון כהן: "מהלכים אימים על הציבור ומערפלים את הדיווח"
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ג אב התשע"ג
צילום ארכיון: דובר צה"ל
מחר (ד) תדון הועדה לביקורת המדינה בכנסת בדו"ח מבקר המדינה על בקרה בשינויים בתקציב הביטחון. בשנת 2011 עמד תקציב הביטחון על כ-55 מיליארד שקל, ועל פי ממצאי המבקר תקציב זה הוגדל ללא דיווח לכנסת, וכלל טעויות, אי-דיוקים וערבוב נתונים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר: "לא יעלה על הדעת שהתקציב הגדול ביותר במשרדי הממשלה, מנוהל בחובבנות וללא בקרה אמתית. מתחת לרדאר של הציבור, מוזרמים מיליארדים ללא פיקוח, כשמשרד הביטחון מקפיד לערפל את הדיווח כדי למנוע חיסכון ומניעת בזבוזים במקומות מיותרים. כל העת מהלכים אימים על הציבור כאילו שאם תקציב הביטחון יקוצץ, כל טילי החיזבאללה, החמאס ואיראן ינחתו על ראשנו מחר בבוקר". לדברי כהן: "חייבים לתת לצה"ל את כל הכלים לשמור על איכותו המקצועית, אך הכל תחת הסבר, ביקורת ופירוט".
על פי החלטת הממשלה, שינויים בתקציבים לא מסווגים בסכומים שבין 5 ל-50 מיליון ש"ח מחייבים הודעה מראש לוועדה המשותפת לפני ביצוע השינוי. בשנת 2011 אגף התקציבים במשרד הביטחון היה צריך להודיע מראש על שלושה שינויים כאלה (כל אחד מהם הגדלה של כ-10 מיליון ש"ח בתכנית), אך לא עשה זאת.
ההודעה הייתה צריכה להימסר לוועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, המקיימת פיקוח ובקרה על שינויים בתקציב הביטחון באמצעות הודעות שמעביר לה שר האוצר, על פי הצעותיו של שר הביטחון. חלק מההודעות הן דיווחים במועדים הקבועים בחוק, והן מפרטות את השינויים שנעשו בפועל, וחלק אחר הן בקשות לאישור מוקדם של שינויים. המבקר גילה עוד כי גם בדיווחים שהעביר משרד הביטחון לאוצר – על-מנת שזה יעבירם לוועדה בכנסת, נפלו טעויות קשות, נעלמו נתונים חיוניים, לא צורפו הסברים לשינויי-היעוד בתקציב, ולא צורף פירוט.
גם על משרד האוצר מותח המבקר ביקורת ואומר כי "משרד האוצר לא בחן את הפניות באופן שיטתי; לא העיר לאגף התקציבים במשרד הביטחון על מתכונת הדיווח על השינויים התקציביים או על אי-ההלימה של נתונים בפניות, ולא הפנה בכתב באופן שוטף שאלות הבהרה לקבלת הסברים".
המבקר מוסיף כי על פי החוק, שינויים תקציביים מעל סכומים מסוימים המשנים תכניות התעצמות, מחייבים את אישורה המוקדם של הוועדה בכנסת. המעבר למערכת מחשוב חדשה הביא לכך שמשרד הביטחון הגדיר חלק גדול מהתכניות בתקציב הביטחון כ"מעורב", כלומר תכניות הכוללות תקציבים שנועדו הן לפעילות שוטפת והן להתעצמות, ובכך פגע ביכולת לקיים בקרה חיצונית על שינויים תקציביים שהוא עושה בנושא זה. זאת ועוד, משרד האוצר אינו יודע אילו תכניות משרד הביטחון הגדיר כ"התעצמות" ואילו כ"שוטף", וממילא לא קיים בקרה בתחום.
לדברי המבקר, "הבקרה של משרד האוצר בנוגע לשינויים בתקציבים לא מסווגים לקתה בחסר. שעה שרוב רובו של תקציב המדינה שקוף בפני כלל הציבור, נמצא בבחינה ציבורית מתמדת, וקיימת עליו בקרה הדוקה של משרד האוצר, תקציב הביטחון ברובו חסוי, והבקרה עליו נעשית על פי כללים אחרים. משכך, ונוכח משקלו הכבד של תקציב הביטחון מכלל תקציב המדינה (כ-15% בשנים 2010 ו-2011), קיימת משנה חשיבות להקפדה על כללי הבקרה שנקבעו. נמצאו ליקויים בסדרי הבקרה על שינויים בתקציב הביטחון... באי-עמידה בכללים שנקבעו בהחלטת הממשלה ובבקרה רופפת של משרד האוצר אחר שינויים תקציביים".
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר: "לא יעלה על הדעת שהתקציב הגדול ביותר במשרדי הממשלה, מנוהל בחובבנות וללא בקרה אמתית. מתחת לרדאר של הציבור, מוזרמים מיליארדים ללא פיקוח, כשמשרד הביטחון מקפיד לערפל את הדיווח כדי למנוע חיסכון ומניעת בזבוזים במקומות מיותרים. כל העת מהלכים אימים על הציבור כאילו שאם תקציב הביטחון יקוצץ, כל טילי החיזבאללה, החמאס ואיראן ינחתו על ראשנו מחר בבוקר". לדברי כהן: "חייבים לתת לצה"ל את כל הכלים לשמור על איכותו המקצועית, אך הכל תחת הסבר, ביקורת ופירוט".
על פי החלטת הממשלה, שינויים בתקציבים לא מסווגים בסכומים שבין 5 ל-50 מיליון ש"ח מחייבים הודעה מראש לוועדה המשותפת לפני ביצוע השינוי. בשנת 2011 אגף התקציבים במשרד הביטחון היה צריך להודיע מראש על שלושה שינויים כאלה (כל אחד מהם הגדלה של כ-10 מיליון ש"ח בתכנית), אך לא עשה זאת.
ההודעה הייתה צריכה להימסר לוועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, המקיימת פיקוח ובקרה על שינויים בתקציב הביטחון באמצעות הודעות שמעביר לה שר האוצר, על פי הצעותיו של שר הביטחון. חלק מההודעות הן דיווחים במועדים הקבועים בחוק, והן מפרטות את השינויים שנעשו בפועל, וחלק אחר הן בקשות לאישור מוקדם של שינויים. המבקר גילה עוד כי גם בדיווחים שהעביר משרד הביטחון לאוצר – על-מנת שזה יעבירם לוועדה בכנסת, נפלו טעויות קשות, נעלמו נתונים חיוניים, לא צורפו הסברים לשינויי-היעוד בתקציב, ולא צורף פירוט.
גם על משרד האוצר מותח המבקר ביקורת ואומר כי "משרד האוצר לא בחן את הפניות באופן שיטתי; לא העיר לאגף התקציבים במשרד הביטחון על מתכונת הדיווח על השינויים התקציביים או על אי-ההלימה של נתונים בפניות, ולא הפנה בכתב באופן שוטף שאלות הבהרה לקבלת הסברים".
המבקר מוסיף כי על פי החוק, שינויים תקציביים מעל סכומים מסוימים המשנים תכניות התעצמות, מחייבים את אישורה המוקדם של הוועדה בכנסת. המעבר למערכת מחשוב חדשה הביא לכך שמשרד הביטחון הגדיר חלק גדול מהתכניות בתקציב הביטחון כ"מעורב", כלומר תכניות הכוללות תקציבים שנועדו הן לפעילות שוטפת והן להתעצמות, ובכך פגע ביכולת לקיים בקרה חיצונית על שינויים תקציביים שהוא עושה בנושא זה. זאת ועוד, משרד האוצר אינו יודע אילו תכניות משרד הביטחון הגדיר כ"התעצמות" ואילו כ"שוטף", וממילא לא קיים בקרה בתחום.
לדברי המבקר, "הבקרה של משרד האוצר בנוגע לשינויים בתקציבים לא מסווגים לקתה בחסר. שעה שרוב רובו של תקציב המדינה שקוף בפני כלל הציבור, נמצא בבחינה ציבורית מתמדת, וקיימת עליו בקרה הדוקה של משרד האוצר, תקציב הביטחון ברובו חסוי, והבקרה עליו נעשית על פי כללים אחרים. משכך, ונוכח משקלו הכבד של תקציב הביטחון מכלל תקציב המדינה (כ-15% בשנים 2010 ו-2011), קיימת משנה חשיבות להקפדה על כללי הבקרה שנקבעו. נמצאו ליקויים בסדרי הבקרה על שינויים בתקציב הביטחון... באי-עמידה בכללים שנקבעו בהחלטת הממשלה ובבקרה רופפת של משרד האוצר אחר שינויים תקציביים".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות