י"ג תמוז התשפ"ד
19.07.2024
הבובה 'זוהר'

נאס"א תשגר מחר את משימת ארטמיס-1 לירח

משימת ארטמיס-1 ההיסטורית יוצאת לדרך: במסגרתה יוצא לירח ניסוי במימון סוכנות החלל הישראלית בנוסף לבובות שיבדקו את ההגנה מקרינה של אפוד ה-AstroRad הישראלי, ישוגרו גם מזוזה, אבן מים המלח וזרעי עצים שיישתלו בארץ אחרי הנחיתה

נאס"א תשגר מחר את משימת ארטמיס-1 לירח
משימת ארטמיס-1 צילום: שימוש חופשי

מחר, יום שני, החל מהשעה 15:30 ולמשך שעתיים, יתקיים ניסיון השיגור הראשון של משימת ארטמיס-1 ועליה הבובות "זוהר" ו"הלגה" עם חליפת ההגנה מפני קרינה בפיתוח של חברת StemRad הישראלית. מדובר בניסוי משותף של סוכנות החלל הישראלית עם מקבילתה הגרמנית, בשותפות עם נאס"א ובסיוע חברת לוקהיד מרטין, אשר יבדוק את מידת ההגנה שהחליפה מספקת בפני קרינה בחלל. אם הניסוי יצליח, יש סיכוי גבוה שהטכנולוגיה תהפוך לסטנדרט במשימות חלל עמוק עתידיות לירח ולמאדים.

בנוסף ישוגרו בין השאר גם מזוזה, אבן שלוקטה מים המלח וזרעי עצים שיישתלו בארץ אחרי הנחיתה – פריטים שהציבור בישראל בחר לבקשת סוכנות החלל הישראלית ב-2021. לכבוד המאורע, משרד הפנים אף הנפיק דרכון רשמי לזוהר.

ניסוי MARE יבחן את מידת ההגנה בפני קרינה של אפוד ה-AstroRad, שפיתחה StemRad הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הניסוי יתבצע באמצעות השוואת מדדי הקרינה שספגו הבובות "זוהר" הישראלית ו"הלגה" הגרמנית, כאשר רק זוהר תלבש את אפוד ההגנה AstroRad. הניסוי, במימון משותף של סוכנויות החלל הישראלית והגרמנית (DLR), מבוצע ע״י נאס״א בסיוע לוקהיד מרטין (יצרנית החללית אוריון), והוא מתקיים לאחר סדרת ניסויים ארגונומיים באפוד שבוצעו ע"י אסטרונאוטיות בתחנת החלל הבינלאומית. אם האפוד יצליח להתמודד עם הקרינה בחלל העמוק, יש סיכוי גבוה שהאסטרונאוטים והאסטרונאוטיות של נאס"א יעשו שימוש בחליפה במשימות ארטמיס המתוכננות בעשור הקרוב, המתוכננות להנחית לראשונה מזה 50 שנה אדם על הירח.

תוכנית ארטמיס (Artemis Program) היא פרויקט דגל של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), שתכליתה להנחית בני אדם על הירח, להקים עליו מושבה אנושית ולהופכו לתחנת מעבר למשימות מאוישות לחלל העמוק בכלל ולמאדים בפרט.

משימת ארטמיס מייצגת את השאיפה להחזיר את האנושות לירח, לאחר 50 שנה בהן אף אדם לא צעד על הירח (האדם האחרון שצעד על אדמת הירח היה יוג'ין סרנן, אסטרונאוט אפולו-17, בשנת 1972); וההבטחה הגדולה היא שבמסגרת זו ינחתו לראשונה על הירח אישה, וכן איש/ה שאינו/ה לבנ/ה. 

עד היום כל המשימות המאוישות לחקר החלל, מלבד טיסות אפולו לירח, הוגבלו למסלול קרוב לכדור הארץ (עד למרחק 1,200 מיילים), שבו השדה המגנטי של כדור הארץ מגן על האסטרונאוטים מפני מרבית איומי הקרינה בחלל, הכוללים סופות שמש קטלניות וקרינה קוסמית גלקטית. אולם, במשימות מאוישות וארוכות יותר בחלל העמוק, איום החשיפה לקרינה גדל משמעותית, ומהווה את אחד האתגרים הגדולים ביותר של נאס"א בדרך לשיגור משימות מאוישות למאדים. 

המשימה הראשונה בתוכנית היא משימת ארטמיס-1, משימה לא מאוישת אשר במסגרתה החללית אוריון של נאס"א תקיף את הירח. השיגור, אשר יתבצע על ידי משגר ה-SLS מתוכנן ל-29/8/22. מטרתה לבחון לראשונה את המערכות והטכנולוגיות שפותחו לטובת קיום אנושי בחלל העמוק במשימה ממשית. במשימה משתתפות מספר מצומצם של מדינות: סוכנות החלל האירופאית היא שותפה מרכזית, ויש בה טכנולוגיות של יפן, איטליה, וכן הניסוי המשותף עם ישראל וגרמניה – MARE. 

 

 

חלל ירח ישראל נאסא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד