תל אביב 27° באר שבע 28° חיפה 28° ירושלים 27°
י"ד אדר א' התשפ"ד
23.02.2024
ט' אלול ה'תרפ"ג

99 שנים למהפכה ששינתה את לימוד הגמרא

בט' אלול ה'תרפ"ג, 1923, הגה הרב יהודה מאיר שפירא, לימים ראש ישיבת חכמי לובלין, רעיון מבריק: דף גמרא יומי קבוע שיילמד בכל רחבי העולם ויאחד את יהדות העולם סביבו. רעיונו קיבל את תמיכת 'החפץ-חיים' ו'האמרי-אמת', ובמהרה דבקו בו רבים. היום, 99 שנים בדיוק אחרי שהדף היומי יצא אל הפועל, שותפים בו מאות אלפי לומדים המתמידים בלימודו בו מדי יום

99 שנים למהפכה ששינתה את לימוד הגמרא
הרב מאיר שפירא זצ"ל צילום: ויקיפדיה

הרב יהודה מאיר שפירא הספיק בחייו רבות וגדולות, והותיר חותם עמוק על עולם התורה. הוא נולד ב-1887 באימפריה האוסטרו הונגרית ונודע עוד מגיל צעיר כעילוי מבריק. במהלך 46 שנותיו הספיק להיות רבן של ארבע קהילות חשובות: גלינה, סניק, פיוטרקוב ולובלין. הוא היה גם ציר בפרלמנט הפולני, נשיא "אגודת ישראל" בפולין ומייסד ישיבת חכמי לובלין, שבעיר לובלין - ירושלים דפולין, מקום בו פעלו מאות בשנים גדולי הרבנים כמהרש"ל, החוזה מלובלין ועוד ועוד.

לקראת פטירתו ב-1933, אמר הרב שפירא: "אף שלא זכיתי לבנים פרי בטן, אני משאיר לעולם בן ובת - הבת היא הישיבה, הבן הוא הדף היומי". היום, 99 שנים בדיוק אחרי שהדף היומי יצא אל הפועל, שותפים בו מאות אלפי לומדים המתמידים בלימודו בו מדי יום.

רבים דיברו אמנם על גאונותו ועל הישיבה המרשימה והחדשנית שהעמיד, שסיפקה תנאים טובים לתלמידיה יחד עם דרישות לימודיות גבוהות, ישיבה שלא זכתה לעמוד על תלה שנים רבות משום שפסקה מלהתקיים בימי שואת יהודי אירופה.

אך הדף היומי, הוא הוא הרעיון שהגה ונותר כצורתו עד היום: דף גמרא יומי קבוע, אותו ילמדו יהודים בכל רחבי העולם. הסיבות היו רבות ומגוונות. ראשית, רצה הרב שפירא לשמר את אורח החיים היהודי בקרב כמה שיותר יהודים ברחבי העולם. בתקופה שבה עסוקים רבים בחיפוש אחר פרנסה, סבר הרב שפירא כי הדף היומי הקבוע יהיה זה שיחזיר לחייהם את לימוד התורה שכה חסר להם.

הרב שפירא ראה בחזונו את הדף היומי כגורם המהווה גשר בין היהודים בכלל הארצות, ובשפתו: "נוסע לו יהודי, ותחת בית שחיו מסכת ברכות. נוסע הוא שבועיים, למשל מישראל לארה"ב, ולבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארה"ב, נכנס הוא לבית המדרש, מוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום, מצטרף ללומדים בחדווה, מתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו - ונמצא שמו הגדול של הקב"ה מתאדר, מתגדל ומתקדש".

אך לא כולם התחברו לרעיונו של הרב שפירא. טיעונים שונים הועלו כנגד הצעתו לאחר שעלתה לדיון, ורבים טענו שהצעתו אינה ישימה ולא בר השגה. אחד מן המתלוננים תהה בפני הרב שפירא: "האם אתה מעלה בדעתך ש'יקה' מפרנקפורט וחסיד גור מוורשה, יהודי מקזבלנקה והסוחר היהודי מניו יורק ילמדו כולם אותו דף גמרא?!".

אך דווקא את אותו האתגר שהעלה השואל הספקן ראה הרב שפירא כאחד הדברים הכי ייחודיים בדף היומי. "אכן כן", הוא השיב לו, והסביר כי התלמוד נכתב בבבל, כאשר לצדו נדפס פירושם של רש"י ותוספות מאשכנז ומצרפת, מתחתם פירושו של רבנו חננאל מצפון אפריקה, ובשוליים ישנן הפניות לרמב"ם שפעל במצרים, לשולחן ערוך שחובר בארץ ישראל ולהגהות הרמ"א שנכתבו בפולין.

אם כל אלה היו מסוגלים, למרות מחלוקות שביניהם ולמרות הגיוון הגאוגרפי, לחבור יחדיו כדי ליצור את היצירה התלמודית, כך גם יהדות העולם בתקופה הנידונה תוכל לעשות כן.

החלום השאפתני של הרב שפירא, שהיה בסופו של דבר רב צעיר שלא יכל לגרום לרעיון כל כך גדול לתפוס את לבבותיהם של יהודי העולם, לא היה מצליח לצאת אל הפועל לולא נועץ הרב שפירא ברבנים גדולים ממנו, וניסה להשיג את תמיכתם ב"דף היומי". בין הרבנים איתם התייעץ הרב שפירא נמנו החפץ חיים והאדמו"ר מגור - האמרי אמת. השניים תמכו בהתלהבות ברעיון, והרב שפירא ניסה להבין איך ניתן למנף את תמיכתם לטובת החזון האדיר אותו קידם.

הוא פנה לחפץ-חיים, וביקש ממנו להעלות את עניין "הדף היומי" להצבעה בפני הכנסייה הגדולה הראשונה - כינוס הרבנים של תנועת "אגודת ישראל". החפץ-חיים לא נענה לבקשתו, אך העלה רעיון מעניין במיוחד: הרב שפירא, צעיר הרבנים מבין 900 צירי הכנסייה, ייכנס באיחור קל לכינוס וברגע שייכנס יעמוד החפץ-חיים לכבודו, מחווה חריגה ולא אופיינית. לפי התוכנית, הכבוד הרב שיפגין החפץ- חיים לרב שפירא יעזור לו להשיג תמיכה בהצעתו בנוגע לדף היומי.

בט' באלול תרפ"ג, 21 באוגוסט 1923, עלה הרב שפירא לבמה המרכזית בכינוס שנערך בוינה. מסביב התלחש הציבור על הרב הצעיר, שהיה סך הכל בן 36, שהחפץ חיים עמד לכבודו.

הרב שפירא הציג את רעיונו: אישור תקנה שתכוון לציבור הרחב ביותר של הלומדים: לימוד של דף גמרא אחד ביום, שיהיה אותו דף גמרא בכל רחבי העולם ללא יוצא מן הכלל.

הרעיון התקבל בהתלהבות רבה, והקהל הגדול מחא כפיים לרב הצעיר. תוך שלושה שבועות, בליל ראש השנה יצא הרעיון אל הפועל. הרב שפירא ניסה לרתום כמה שיותר צעירים לפרוייקט ופירסם כרוז בו כתב:

"דעו אפוא בנים חביבים כי נדר גדול נדרתם לאלוקי ישראל, ועליכם איפוא לגשת על עבודת הקודש, ללמוד בעצמכם ולעורר אחרים לזה. דעו לכם כי אם על כל חבר של אגודת ישראל מוטלת החובה ללמוד את הדף היומי, הנה יגדל החוב הזה עליכם שבעתיים... בנים חביבים למקום! יצאתם לעזרת ד' בגיבורים - לכו בכוחכם זה הלאה!".

מסופר כי האדמו"ר מגור אמר למשמש שלו בערב ראש השנה כי הוא חייב לצאת להפסקה קצרה, כדי ללמוד את דף ב' במסכת ברכות, כחלק מיוזמת הדף היומי. לסיפור צמחו כנפיים, ובמהרה פשטה השמועה: גם האדמו"ר מגור לוקח חלק ב"תקנת הדף היומי". לפי הסיפור, מרגע זה למדו עוד אלפים רבים את הדף היומי מדי יום.

הרב מאיר שפירא זכה לראות סבב אחד מלא של הדף היומי. הוא נפטר ב-1933, כעשור לאחר שהחל חלומו לצאת אל הפועל, והוא בן 46.
עד היום תקנת הדף היומי שקבע פעילה, ומיום ליום מצטרפים אליה עוד ועוד יהודים. חזונו בנוגע לקירוב לבבות היהודים זה לזה סביב הלימוד המשותף ולקביעת עיתים לתורה לאלו שמתקשים לעשות זאת, פעיל וקיים, ושותפים בו מאות אלפי לומדים.

הרב מאיר שפירא מלובלין דף היומי לובלין אגודת ישראל החפץ חיים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד