י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024
הצצה קודרת לעתיד

המים בירדן נגמרים וישראל נדרשת לסייע

ירדן היא מדינה קטנה וענייה, היא מסתמכת על סיוע אמריקאי, היא גם אחת המדינות היבשות בעולם עם החום הגואה, יחד עם אוכלוסייה גדלה שמחמירים את המצב הרבה יותר. קיץ ארוך וחם יותר כבר קיצר את עונות הגידול לחקלאים

המים בירדן נגמרים וישראל נדרשת לסייע
הכנרת בתפארתה צילום: אביעד זריהן

תושבי ירדן, אחת המדינות היבשות בעולם, רגילים זה מכבר לאספקת מים ביתית של כ-36 שעות שבועיות בלבד. אבל לאחרונה, אפילו הזרימה הדלה הזו הצטמצמה על ידי השילוב המתיש של כוכב לכת מתחמם והביקוש הגובר, כך במאמר מדאיג של ה'ניו יורק טיימס'.

גידול האוכלוסין, הפחתה באספקת המים ושינויי האקלים עשו כולם את שלהם, תשתיות פגומות ובלתי יעילות והאתגרים המשמעותיים שמציבה הגיאוגרפיה והטופוגרפיה של ירדן רק החמירו את המצב. המחסור הנובע מהווה אזהרה לגבי מה שעשוי להיות בעתיד לאזור ולעולם שמעבר לו.

כל מקורות המים העיקריים של המדינה נמצאים בסמוך לגבולות, ויש להעביר מים פנימה, תהליך עתיר אנרגיה ויקר יותר ויותר עם עליית מחירי הדלק. כמות המשקעים פחתה באופן תדיר בעשורים האחרונים וטמפרטורות חמות יותר גורמות שהגשם שכן מגיע מתאדה במהירות. קיץ ארוך וחם יותר כבר קיצר את עונות הגידול לחקלאים.

נהר הירדן כמעט מתייבש. הזרימה בנהר הירדן היא פחות מ-10 אחוזים מהממוצע ההיסטורי שלו, ונהר הירמוך מצטמצם מאוד. מימיו הגועשים של הירדן מגיעים לים המלח, ים שהולך ונעלם.

הנהרות משותפים עם שכנים בצורה לא פשוטה עם ישראל וסוריה, הגדלת האספקה ​​ממקורות אלה היא מאתגרת, במיוחד עם ישראל, שמקיימת שלום קר עם ירדן כבר עשרות שנים.

כל זה הוביל להסתמכות יתר על הפקת מי תהום מאקוויפרים, האקוויפרים מתנקזים בערך פי שניים מהקצב שבו ניתן לחדש אותם באופן טבעי, והם מהווים כעת כ-60% מאספקת המים במדינה.

עומר סלאמה, דובר משרד המים וההשקיה, אמר ל'ניו יורק טיימס', כי הממשלה מודעת היטב לסכנות שבמיצוי אספקת מי התהום. אבל ככל שהאוכלוסייה גדלה - לא מעט בגלל גלי פליטים מסוריה וממדינות אחרות המתמודדות עם לחימה, הממשלה נכנסה ללחץ לעמוד בביקוש הגואה, אמר.

האוכלוסייה בירדן מוערכת כעת למעלה מ-11 מיליון, לעומת 8 מיליון רק לפני עשור, כולל יותר מ-760,000 אנשים הרשומים באו"ם כפליטים. "אין לנו חלופות אחרות", אמר מר סלאמה. לבעלי אמצעים יש פתרונות ודרכים לעקיפת הבעיה אם הם ישלמו מחיר גבוה, אבל אלה בלי כסף נשארים לעיתים בלי מים.

העניים נפגעים הכי קשה ממחסור במים. העניים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות ממשאיות פרטיות ויש להם פחות יכולת לאגור מים. כל משקי הבית צריכים לקנות מיכלים משלהם, ואם אחד מהם ניזוק, ההשלכות קשות.

איבתיסם יוסף עבדלרחמן, בת 55, פלסטינית המתגוררת במחנה הפליטים וידאת בדרום מזרח עמאן, חולקת דירת שני חדרים עם בעלה, בנותיה ושני נכדיה. הם קיבלו מיכל חדש מ-UNICEF (סוכנות האו"ם לפליטים) במהלך המגיפה כדי להחליף מיכל פלדה חלוד פגום. אבל באמצע ספטמבר נשבר המיכל והמים היקרים זרמו לרחוב.

"התחלתי לבכות, רצתי בשכונה", אמרה. "עכשיו אין מים, ואני דואגת". בלי יכולת לחסוך במים לאורך כל השבוע, היא חזרה להסתובב עם דלי אל השכנים שלה לבקש מים. משפחתה מדלגת על מקלחות ומוותרת על ניקיון. היא צורחת בכל פעם שמישהו שוטף את ידיו, ומזהירה אותם לא לבזבז טיפה.

התפלה היא חבל הצלה מבטיח לירדן, אבל זה לא יקרה מהר. פרויקט התפלה רחב היקף בעיר הנמל עקבה שעל הים האדום נמצא בעבודות, אבל זה ייקח שנים.

יש פתרון מהיר פוטנציאלי אחד: לקנות יותר מים מישראל, חלוצה בטכניקות התפלה. שיתוף פעולה בנושא מים היה מרכיב חשוב בהסכם השלום משנת 1994 בין שתי המדינות, והן חתמו על הסכם מים לאנרגיה בוועידת האקלים של האו"ם באתר הנופש שארם א-שייח המצרי בים האדום לפני כמה ימים.

הפגנות פרצו בעמאן בשנה שעברה כאשר לראשונה הוכרזה התוכנית, בתיווך איחוד האמירויות הערביות, ההסכם היה שליחת אנרגיה סולארית לישראל בתמורה למים. הסתמכות יתר על ישראל אינה נעימה לירדנים רבים, המתנגדים לכיבוש השטחים הפלסטיניים.

מים התפלת מים ירדן אקלים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד