ז' ניסן התשפ"ד
15.04.2024

החשיבות באבחון התקף לב ומה לעשות במקרה של רשלנות

מה קורה כשהצוות הרפואי לא מאבחן בזמן אירוע לבבי? האם ניתן לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית בטיפול וכיצד עושים זאת? עו"ד ענת מולסון מסבירה

החשיבות באבחון התקף לב ומה לעשות במקרה של רשלנות
רשלנות רפואית צילום: FREEPIK

בספטמבר האחרון פרסם ארגון הבריאות העולמי דוח חדש וממנו עלה כי מחלות לב ולכי דם הן גורם התמותה המרכזי בעולם. על פי הדוח, 17.9 מיליון איש מתים מדי שנה בכל רחבי העולם משבץ מוחי, התקפי לב וממחלות לב וכלי דם אחרות. תמותה ממחלות לב היא הראשונה ברשימת המחלות, ורק לאחריה נמצאות מחלות הסרטן, מחלות ריאות כרונית וסוכרת וסיבוכיה הנמצאת במקום הרביעי. בהתקף לב נוצרת חסימה בעורקים וכתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם ללב. לרוב, מתרחשת החסימה בגלל קריש דם והיא עלולה, בתוך זמן קצר ביותר, לגרום לאדם לנזק בלתי הפיך ואף למוות. על כן, אבחון מיידי של אירוע לבבי הוא קריטי להצלת חיים ולמניעת נזקים חמורים שיפגעו ביכולתו של המטופל לתפקד, כמו גם באיכות חייו. גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 נמצאים בסיכון מוגבר לחוות התקף לב. הסיבות להתקף הן שונות, אך במקרים רבים מדובר בתוצאה של אורח חיים לא בריא. הרפואה מעריכה כי לחץ דם גבוה, השמנת יתר, כולסטרול גבוה, עישון ואפילו מתח ולחץ בעבודה או בחיים האישיים, הם בין גורמי הסיכון. רשלנות רפואית באבחון התקף לב עלולה, אם כך לעלות בחיי אדם. רשלנות באבחון היא הגורם המרכזי לרשלנות בתחום התקפי הלב. כך למשל, במידה והצוות הרפואי מתעלם מתסמינים המעוררים חשד להתקף, או אי הפניית המטופל לבדיקות הנדרשות או מתן טיפול שגוי למטופל.

מיליון שקל פיצוי

בשנה שעברה התקבלה תביעתו (62075-02-15) של צעיר נגד בית החולים וולפסון שטען לרשלנות רפואית באבחון התקף לב שחווה. הצעיר, בן 23 בקרות האירוע, הגיע לחדר המיון של בית החולים כשהוא סובל מכאבים בחזה עם הקרנה לצד שמאל. הוא אושפז עם אבחנה של דלקת בשריר וקרום הלב ושוחרר לאחר מספר ימים בהמלצה למעקב קרדיולוג בקהילה, דיאטה לירידה במשקל ומטילת תרופות. מספר חודשים לאחר מכן הוא הגיע למיון פעם נוספת עם כאבים בחזה בצד שמאל ואובחן שוב בדלקת בקרום הלב ושוחרר עם המלצות דומות. אולם, חודש לאחר מכן הוא אושפז בבית חולים אחר, שם אובחן כסובל ממחלת לב כלילית. המטופל עבר צנתור והומלץ לו על ניתוח מעקבים. בסיכום הניתוח ציינו הרופאים כי צלקות קטנות מעידות כי עבר בעבר התקף לב (אוטם שריר הלב). בתביעתו, טען הצעיר כי בית החולים התרשל באבחון התקף הלב ועל כן היה צריך לבצע צנתור טיפולי על מנת לפתוח חסימויות והיצרויות של העורקים. מנגד, טענה המדינה כי אבחנה שגויה לא מעידה על רשלנות רפואית וכי נוכח גילו הצעיר של המטופל לא הייתה כאן טעות בלתי סבירה. ביהמ"ש קיבל את תביעתו של הצעיר ופסק לו פיצוי של מעל מיליון שקלים. לעמדת השופט אמיר טובי, מבית המשפט המחוזי בחיפה, למרות גילו הצעיר של התובע, בשל גורמים נוספים, בהם משקלו העודף, עידון כבד והימצאות שומנים בדם, היה על בית החולים לבחון האם מדובר בהתקף לב. לדבריו, אלמלא האבחון השגוי לא היה עובר הצעיר את ניתוח המעקפים. בית המשפט קיבל את עמדת חוות דעתו של המומחה שהוצגה לפניו, שקבע באופן חד משמעי שממצאי הבדיקות שנערכו לתובע בעת שאושפז לראשונה, כמו גם התסמינים עליהם הצביע, מעידים כי מדובר בהתקף לב ולא בדלקת."מהשתלשלות האירועים והמסקנות העולות מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט", כך נכתב בפסק הדין, נראה כי בית החולים צריך היה לשמש כגורם ראשון, וכנראה גם היעיל ביותר, למניעת הנזק. לפי קביעות מומחה בית המשפט, אותן אימצי, קיומה של אבחנה מבדלת ומתן טיפול רפואי הולם, היו מונעים את ההחרפה שהובילה לביצוע ניתוח המעקפים". ביהמ"ש קיבל במקרה של צעיר זה את חוות הדעת הרפואיות בעניינו, וקבע כי נגרמו לו נזקים בריאותיים שלא היה סובל מהם אלמלא התרשלות הצוות הרפואי. בין היתר סובל הצעיר מנכות קרדיולוגית וכן מנכות אורטופדית שנבעה מסיבוך של ניתוח המעקפים. על כן, בהסתמך על הנזק שנגרם למטופל, פסק ביהמ"ש סכום פיצוי גבוה של כמיליון שקלים, הכולל הפסדי השתכרות, כאב וסבל וכו'. הפיצויים בתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית, הם לרוב גבוהים. מטרתם לבטא את הנזקים החמורים שנגרמו למטופל ואת הפגיעה באיכות חייו.

תביעת רשלנות רפואית

על מנת לדרוש פיצוי כספי במקרה של רשלנות רפואית באבחון התקף לב, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית. לצורך הגשת התביעה יש צורך בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוונטי. מקרים של אבחון שגוי של התקפי לב עשויים להיות מאתגרים, שכן על התובע להוכיח כי אכן אירעה רשלנות וכי האבחון השגוי הוביל לנזק למטופל. בתחום של רפואת הלב, טוענים רופאים רבים כי אף אם שגו באבחון, הדבר לא שינה את התוצאה הסופית. כלומר, הנזק היה נגרם גם אם לא הייתה שגיאה באבחון.על כן, ועל מנת להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות, יש צורך בניסיון ובמיומנות של עורך דין רשלנות רפואית לצד זאת, יש חשיבות גדולה בתיעוד הטיפול הרפואי ובשמירת כל מסמך המכיל רשומות רפואיות, תוצאות בדיקות וכדומה. את התביעה יש להגיש בתוך 7 שנים מהתרחשות אירוע הרשלנות.

לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון באתר עורכי דין רשלנות רפואית

 

רשלנות רפואית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד