סקר: 87% מהציבור תומכים בהצבת מצלמות בכבישים ובצמתים מסוכנים
91% מהציבור תומך בהעברת הכספים שמתקבלים מהמצלמות, למאבק בתאונות הדרכים. מנכ"ל אור ירוק: "תפקיד המצלמות הוא להציל חיים ולא לשמש מסחטת כספים מהציבור. יש להקים ועדה שתהיה שקופה ופתוחה לציבור ותקבע את מיקום המצלמות"
- אור ירוק
- כ"ו חשון התשע"ד
סקר חדש שנערך בשבוע שעבר על ידי מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה, מגלה כי רוב גדול של הציבור (87%) טוען כי הוא בעד הצבת מצלמות אכיפה בכבישים מסוכנים ובצמתים מסוכנים.
מנתוני הסקר עולה עוד כי רק 6% מהציבור מתנגדים להצבת המצלמות בכבישים מסוכנים ובצמתים מסוכנים, ובנוסף, 5% טענו כי הם לא מתנגדים ולא תומכים.
עוד עולה מהסקר, כי הציבור תומך באופן גורף, בהעברת הכסף שמתקבל מהמצלמות למאבק בתאונות הדרכים. 6% מהציבור מתנגדים ו-3% לא מביעים דעה.
מסקר שערכה עמותת "אור ירוק", עולה כי 69% מהציבור מאמין כי הצבת מצלמות האכיפה בכבישים ובצמתים תקטין את מספר תאונות הדרכים (גיאוקרטוגרפיה, פברואר 2013).
שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: ״מדובר בשלוש מאות מצלמות שיוצבו בצמתים ובכבישים מסוכנים, רק במקומות בהם יש קשר ישיר בין התאונות לבין נהיגה במהירות מופרזת.
תפקיד המצלמות הוא להציל חיים ולא לשמש מסחטת כספים מהציבור. לכן, יש להקים ועדה בראשות שופט שתהיה שקופה ופתוחה לציבור ותקבע את מיקום המצלמות. על המצלמות להיות משולטות וגלויות לעין הציבור ויש להפנות את הכסף שיתקבל מהן ישירות למאבק בתאונות הדרכים״.
היום (ג'), דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מצלמות המהירות בכבישים. במהלך הדיון, הציגה עמותת אור ירוק את עמדתה התומכת בשקיפות ושיתוף הציבור בהליך כולו. בנוסף, הציגה אור ירוק הציגה נתונים שונים לגבי המצלמות: עלות ההקמה של 60 מצלמות היא 40 מליון ₪ ותפעולן השוטף עולה 21 מליון ₪ לשנה. מצלמות אלו צפויות להכניס עד כ- 80 מליון ₪, אשר יגדילו את תקציב המאבק בתאונות הדרכים.
משטרת ישראל הציגה בדיון נתונים לגבי אפקטיביות מצלמות המהירות. על פי הנתונים, במקטעי הכביש בהם הוצבו מצלמות מהירות ירד ב- 26% מספר תאונות הדרכים.
ד"ר הלל בר גרא מאוניברסיטת בן גוריון הציג בדיון נתונים ראשונים ממחקר חדש, המראים כי אילו קטעי הכביש הבעייתיים ירושתו במצלמות והנהגים לא יעברו על המהירות המותרת, ניתן יהיה להפחית את מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל ב- 30-40%.
מצלמות האכיפה (א'3) החדשות נכנסו לתוקף בחודש פברואר 2012 וכיום מוצבות כ-60 מצלמות בצמתים מסוכנים ומצלמות מהירות בכבישים.
מחקר שנערך על ידי ד"ר הלל בר גרא, מאוניברסיטת בן גוריון, בדק את אפקטיביות המצלמות, ומצא כי בין התקופה שבה פעלו המצלמות אך לא הופקו דוחות (תקופת הניסיון) לבין התקופה שבה המצלמות כבר פעלו והפיקו דוחות, נרשמה ירידה ממוצעת של כ-9 קמ"ש (10%), באותם מקומות שבהן הוצבה המצלמה.
בסקר נהגים שערכה חברת "תסקיר", עבור צוות המחקר, בחודש אוקטובר 2010 ובחודש דצמבר 2011, נרשמה ירידה מ-38% ל-21%, בשיעור הנהגים המדווחים כי במהירות הגבוהה מהמהירות המותרת לדעתם.
מבחינת הבטיחות, ירידה של 2%-10% במהירות הממוצעת בכלל הכבישים, צפויה לצמצם את מספר התאונות הקטלניות ב-8%-40%, כלומר להציל 30-140 אנשים מידי שנה.
מצלמות האכיפה הוכיחו עצמם בעולם כאפקטיביות בצמצום מספר הנפגעים בתאונות דרכים:
• סקירת-על של מחקרים (ארק, גולדנבלד ו-וה) מדווחת על ירידה של 35% במספר התאונות עם הנפגעים
• סקירה של 28 מחקרים בעולם (וילסון ו-אל) הצביעה כי מספר התאונות באזורים עם מצלמות ירד בשיעור של עד- 44%
• 75% מהירידה בתאונות הקטלניות בצרפת בשנים 2002-2005 קשורה להורדת מהירויות הנהיגה באמצעות שימוש במצלמות.
מנתוני הסקר עולה עוד כי רק 6% מהציבור מתנגדים להצבת המצלמות בכבישים מסוכנים ובצמתים מסוכנים, ובנוסף, 5% טענו כי הם לא מתנגדים ולא תומכים.
עוד עולה מהסקר, כי הציבור תומך באופן גורף, בהעברת הכסף שמתקבל מהמצלמות למאבק בתאונות הדרכים. 6% מהציבור מתנגדים ו-3% לא מביעים דעה.
מסקר שערכה עמותת "אור ירוק", עולה כי 69% מהציבור מאמין כי הצבת מצלמות האכיפה בכבישים ובצמתים תקטין את מספר תאונות הדרכים (גיאוקרטוגרפיה, פברואר 2013).
שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: ״מדובר בשלוש מאות מצלמות שיוצבו בצמתים ובכבישים מסוכנים, רק במקומות בהם יש קשר ישיר בין התאונות לבין נהיגה במהירות מופרזת.
תפקיד המצלמות הוא להציל חיים ולא לשמש מסחטת כספים מהציבור. לכן, יש להקים ועדה בראשות שופט שתהיה שקופה ופתוחה לציבור ותקבע את מיקום המצלמות. על המצלמות להיות משולטות וגלויות לעין הציבור ויש להפנות את הכסף שיתקבל מהן ישירות למאבק בתאונות הדרכים״.
היום (ג'), דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מצלמות המהירות בכבישים. במהלך הדיון, הציגה עמותת אור ירוק את עמדתה התומכת בשקיפות ושיתוף הציבור בהליך כולו. בנוסף, הציגה אור ירוק הציגה נתונים שונים לגבי המצלמות: עלות ההקמה של 60 מצלמות היא 40 מליון ₪ ותפעולן השוטף עולה 21 מליון ₪ לשנה. מצלמות אלו צפויות להכניס עד כ- 80 מליון ₪, אשר יגדילו את תקציב המאבק בתאונות הדרכים.
משטרת ישראל הציגה בדיון נתונים לגבי אפקטיביות מצלמות המהירות. על פי הנתונים, במקטעי הכביש בהם הוצבו מצלמות מהירות ירד ב- 26% מספר תאונות הדרכים.
ד"ר הלל בר גרא מאוניברסיטת בן גוריון הציג בדיון נתונים ראשונים ממחקר חדש, המראים כי אילו קטעי הכביש הבעייתיים ירושתו במצלמות והנהגים לא יעברו על המהירות המותרת, ניתן יהיה להפחית את מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל ב- 30-40%.
מצלמות האכיפה (א'3) החדשות נכנסו לתוקף בחודש פברואר 2012 וכיום מוצבות כ-60 מצלמות בצמתים מסוכנים ומצלמות מהירות בכבישים.
מחקר שנערך על ידי ד"ר הלל בר גרא, מאוניברסיטת בן גוריון, בדק את אפקטיביות המצלמות, ומצא כי בין התקופה שבה פעלו המצלמות אך לא הופקו דוחות (תקופת הניסיון) לבין התקופה שבה המצלמות כבר פעלו והפיקו דוחות, נרשמה ירידה ממוצעת של כ-9 קמ"ש (10%), באותם מקומות שבהן הוצבה המצלמה.
בסקר נהגים שערכה חברת "תסקיר", עבור צוות המחקר, בחודש אוקטובר 2010 ובחודש דצמבר 2011, נרשמה ירידה מ-38% ל-21%, בשיעור הנהגים המדווחים כי במהירות הגבוהה מהמהירות המותרת לדעתם.
מבחינת הבטיחות, ירידה של 2%-10% במהירות הממוצעת בכלל הכבישים, צפויה לצמצם את מספר התאונות הקטלניות ב-8%-40%, כלומר להציל 30-140 אנשים מידי שנה.
מצלמות האכיפה הוכיחו עצמם בעולם כאפקטיביות בצמצום מספר הנפגעים בתאונות דרכים:
• סקירת-על של מחקרים (ארק, גולדנבלד ו-וה) מדווחת על ירידה של 35% במספר התאונות עם הנפגעים
• סקירה של 28 מחקרים בעולם (וילסון ו-אל) הצביעה כי מספר התאונות באזורים עם מצלמות ירד בשיעור של עד- 44%
• 75% מהירידה בתאונות הקטלניות בצרפת בשנים 2002-2005 קשורה להורדת מהירויות הנהיגה באמצעות שימוש במצלמות.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות