נתניהו לבג"צ: בלי מינוי דרעי לשר - לא תהיה יציבות שלטונית

ביום חמישי הקרוב ידון בג"צ בהרכב של 11 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות בעתירות שהוגשו נגד מינוי אריה דרעי לתפקיד שר, העתירה המשפטית תידון ראשית בסוגיית 'חוק דרעי' שאושר לפני שבוע בכנסת וקבעה כי קלון יוטל רק כנגד מי שהוטל עליו מאסר בפועל, בעוד על דרעי הושת מאסר על תנאי. העותרים נגד מינויו של דרעי טוענים כי החוק שנחקק פרסונלי ודורשים לבטלו למרות שמדובר בחוק יסוד שעד כה לא נפסל על ידי בג"צ. שאלה נוספת בעתירה היא הסוגייה המשפטית סביב עילת הסבירות במינוי דרעי שכבר הורשע בעבר וריצה עונש מאסר לתפקיד שר. 

היועמ"שית גלי ביהרב מיארה הודיעה כי תגן בבג"צ על תיקון החקיקה, אך תתנגד לסבירות שבמינוי דרעי. לפיכך הוחלט כי היא לא תייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואישרה לו להציג את עמדתו באמצעות עורך דין פרטי, וכך עשה כשהערב הגיש את תשובתו לעתירה באמצעות עורך הדין ראבליו שהיה גם חלק מצוות המו"מ של הליכוד.

בתשובת ראש הממשלה לעתירה הוא סבר כמו עמדת היועצת המשפטית של הכנסת כי אין לבטל את תיקון החקיקה שכונה 'חוק דרעי', ובסוגיה השנייה בשאלת הסבירות ושיקול הדעת במינוי דרעי לשר חרף הרשעותיו השיב נתניהו באמצעות עורך הדין ראביליו כי מאחר ולא תהיה ממשלה בלי מינו דרעי לשר לכן שיקול הדעת שלו הוא הוא לגיטימי. 

"החל משנת 2019 אנו מצויים בתקופה של חוסר יציבות שלטונית, במהלכה התקיימו 5 מערכות בחירות בתוך ארבע שנים. בנסיבות חסרות תקדים אלה, השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה היא השבת היציבות השלטונית", נכתב בתשובה שהוגשה לבג"צ, "ובנסיבות העניין", נטען, "אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג ש"ס הרב דרעי כשר" ולטענתו "הוא שיקול לגיטימי שי ליתן לו משקל רב בהפעלת שיקול הדעת".

עוד נטען כי 2.3 מבוחרי גוש הימין שהצביעו רק לאחרונה לאחד ממפלגות הימין ידעו כי דרעי יכהן כשר בכיר וידעו על הרשעותיו ומשכן אין לתת את הדעת ש"גורמים מסוימים", כך נכתב ברמז על שופטי בג"צ, יוכלו לשנות את עמדת הציבור. עוד נטען בתשובת ראש הממשלה נתניהו כי "ראש הממשלה רואה בו (אריה דרעי א"ק) עוגן של ניסיון, חכמה ואחריות וחשוב בעניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט בממשלתו, שם יוכל להשפיע", ובמענה לטענות על ההרשעה הקודמת בגינה ריצה דרעי עושנה מאסר, עורך דינו של נתניהו השיב כי הרישום הפלילי כבר נמחק כך שאין להתייחס אליו.

בנוסף, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, השיבה אף היא לעתירות המבקשות לפסול את 'חוק דרעי' וכתבה בתשובתה: "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננת", אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה".

"בחינה מהותית של הסוגייה מעלה שהכנסת לא עשתה "שימוש לרעה" בסמכותה המכוננת. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה – התיקון צולח את "שלב הזיהוי" ולכן אין צורך לבחון את "הצידוק" לקביעת ההסדר במסגרת חוק יסוד: התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד" נטען עוד, שעוד צוין כי "אין בכך שעניינו של חה"כ דרעי עמד ברקע התיקון, ושמדובר בחקיקה משטרית שלא מאחורי "מסך בערות" כדי להוביל למסקנה שהתיקון אינו עומד במבחן הכלליות. שכן, העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי, לחוק "פרסונלי". וממילא, אין מקום לבחינת כוונות המכונן וטיב שיקוליו בעת בחינת כלליותה של הנורמה החוקתית. כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו ולהצביע על "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!