י"ב סיון התשפ"ד
18.06.2024
צעד אחד יותר מידי

הפסילה הסירה את המסכות // שניאור ובר

זו בשורה מצוינת עבור מי שחפצים בתיקון מערכת המשפט, מאחר ועכשיו הוסרו המסכות. אנשי המערכת כבר אינם מסתתרים מאחורי איצטלא משפטית הוגנת. הם הפכו לפעילי שמאל על מלא, בלי תחפושות. הגלימות השחורות כבר אינן מכסות על הפוליטיזציה של בג"צ | עורך 'מרכז העניינים' שניאור ובר במאמר מיוחד על פסילת דרעי

הפסילה הסירה את המסכות // שניאור ובר
אריה דרעי יוצא מביתו צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

התנהלות מערכת המשפט ושופרותיה בתקשורת, מבהירה בצורה חד משמעית שפניה לעימות חזיתי, בלתי מתפשר, מול הממשלה הנבחרת בישראל ומדגישה את מידת הדחיפות שברפורמה המבורכת שמוביל שר המשפטים יריב לוין.

במובן מסוים, זו בשורה מצוינת עבור מי שחפצים בתיקון מערכת המשפט, מאחר ועכשיו הוסרו המסכות. אנשי המערכת כבר אינם מסתתרים מאחורי איצטלא משפטית הוגנת. הם הפכו לפעילי שמאל על מלא, בלי תחפושות. הגלימות השחורות כבר אינן מכסות על הפוליטיזציה של בג"צ. במעשיהם, הם מצדיקים כל צעד וכל רפורמה שתבוא עליהם.

ההחלטה לפסול את אריה דרעי מלכהן כשר בממשלה, הגדישה לחלוטין את הסאה. היא ביטאה באופן ברור את שיכרון הכוח של המערכת והיוותה המכה בפטיש לקראת התיקונים. היומרה שנטלו לעצמם עשרה שופטי בג"צ, לקרוע לגזרים את פתק ההצבעה של כארבע מאות אלף אזרחים, בבוז מוחלט וביהירות מתריסה, היא צעד אחד יותר מידי.

לאחר שהוכרזה החלטת בג"צ, שבמסגרתה 11 שופטים אשכנזים פסלו את דרעי ושופט מזרחי אחד התנגד בדעת מיעוט לפסילה, צלצלתי להרן פיינשטיין, בעצמו שופט בדימוס, אשר מכיר את מערכת המשפט לפני ולפנים וכבר שנים ארוכות מתריע על העוולות שמתבצעות בה, בכדי לנתח את המניעים מאחורי הפסילה שקוממה רבים מעם ישראל.

"ההחלטה היא איומה, כך צפיתי שיהיה. הם לא מסוגלים לוותר על הזכויות שלהם, הם לא מסוגלים לוותר על המעמד שלהם", קובע פיינשטיין בפסקנות. "הם בנויים כולם באותה מתכונת, כולם בנויים באותו שטנץ ובאותה השקפת עולם", הוא מאפיין.

פיינשטיין מספר לי על נוהג לא כתוב ולא מחייב שאם רוצים למנות שופט לביהמ"ש העליון והשופטים האחרים מתנגדים, אזי הם לא ימנו אותו. כל המינויים נעשים בצלמנו ובדמותנו, ולכן אין שום הפתעות בעניין.

השופט בדימוס צופה פני עתיד: "הם הולכים להגיד אנחנו 'מצפצפים' עליכם, אנחנו ממשיכים עם הקו שלנו. "חוסר סבירות קיצוני" זה כמו תיאור אשד מים בירקון. מה זה 'חוסר סבירות קיצוני', מי קובע מה זה סבירות ומי קובע מה קיצוני. מה זה קיצוני בינוני. זה גם לא מופיע כמונח בחוק, זה רק המצאה של ביהמ"ש העליון, אין חוק שמדבר על פסילה מחוסר סבירות או חוסר סבירות קיצוני.

לדברי השופט בדימוס, "שופטי בג"צ לקחו לעצמם סמכות לעשות דברים שלא מופיעים בחוק בכלל, זה ממש בניגוד לחוק, והם משתמשים בזה. עכשיו הגיע הזמן שהכנסת תאמר להם 'רבותיי אתם צריכים לפעול לפי החוק, אך ורק לפי המונחים שהמחוקק משתמש בהם', ואני מניח שמה שיעבירו את פסקת ההתגברות, יבטלו את פסק הדין הזה, ואנחנו עכשיו לקראת מלחמה. כמו שאמר פרופ' ברק, בסוף עוד הטנקים יכריעו.

פיינשטיין סבור כי "בסוף, גם אם תהיה פסקת ההתגברות ויבטלו את הפסילה הזאת, שוב שופטי בג"ץ ידרשו לעניין הזה והם יחליטו שההחלטה הזאת היא פרסונלית וגם לא סבירה ולא מידתית. זה משחק שלא יגמר". "ואז הכנסת תבוא ותגיד טעיתם. ואז הם יבטלו שוב ואז הם עוד פעם הם יבטלו אותם. ונראה מי ישבר ראשון. מה שהשופטים לא מבינים או שנח להם לא להבין שהם חורגים מסמכותם והם פועלים בניגוד לחוק. אין שום חוק שמאפשר להם לבטל חוק. אין שום חוק כזה", קובע איש שיחי.

למה בעצם הם פועלים בניגוד לחוק, שאלתיו. "מפני שאם הכנסת קבעה דבר, אין להם אפשרות לבטל חוק. סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה מעניק לבית המשפט העליון סמכויות מסוימות. כתוב על בסיס משנה ה' שהוא הסעיף האחרון "כל סמכות נוספת תיקבע בחוק". הם משתמשים בזה שהם יכולים לתת סעד למען הצדק. כל תלמיד שנה א' יודע שאין המחוקק שם את מילותיו לריק ואם יש סעיף חייבים לצקת בו תוכן. אני טענתי את זה פעמיים אחרי שפרשתי וביקשתי להצטרף לעתירות של בג"ץ ופעמיים הם התעלמו מהטענה הזאת ופחדו להתמודד איתה. חד וחלק".

פיינשטיין מתייחס לטענה לפיה הרפורמה במערכת המשפט תשלול מבג"צ את האפשרות להגן על מיעוטים. לטעמו, אם ביהמ"ש העליון יתן פסק דין שפוגע במיעוטים מי מגן אז על המיעוטים? אין תשובה. התשובה היא פשוטה, ביהמ"ש העליון פוגע במיעוטים ופגע במיעוטים, אז הריבון זה הכנסת. למה הריבון זה הכנסת? בגלל שהכנסת מייצגת את כל העם, בית המשפט העליון לא מייצג את כל העם חוץ מחמישה עשר שופטים.

"אני יכול להביא פה כרגע שלושים וארבעים פסקי דין שפוגעים באזרח", הוא מצהיר. לכן הפתגם הקלאסי שמדברים על חוק עוקף בג"צ שגוי. זה לא יכול להיות מבחינה פילוסופית, יש בג"צ שעוקף חוק. חוץ מזה, איפה יש פגיעה באזרח".

במהלך השיחה, מגלה פיינשטיין כי בצעירותו למד אצל אהרן ברק את תורת המשפט. כיום, הפער ביניהם עצום והוא מתבטא כלפיו במילים חריפות: "אני נורא מצטער לראות את הפער בינו כמורה צעיר שהיה המורה שלי באוניברסיטה, שהיה מרצה מבריק לבין העליבות שבה הוא נוהג כיום. אני זוכר אותו בתור מרצה יוצא מן הכלל, מתרגל יוצא מן הכלל, מבריק, ומה שהוא עושה עכשיו הוא פוגע בדמותו ובצלמו. זה משהו שהוא כבר התחיל לעשות לפני עשרים ושלושים שנה".

השופט בדימוס חוזר לחבלי הלידה של ההפיכה השיפוטית אותה הוביל ברק. "כשברק התחיל עם המהפכה החוקתית שלו, הוא בא אלינו, אני הייתי אז שופט, והוא הכתיב לנו 'רבותיי זו המהפכה'. וכשאמרו לו, גם אני בין השאר, כי יכול להיות שחלק מהדברים לא חוקיים, זה לא כ"כ מצא חן בעיניו.

"הוא אמר לי שהוא מתנגד לדעה שלי. אמרתי לו במפורש שאני חושב שחלק מפסקי הדין שלו הם לא חוקיים. הוא אמר לי "ככה אתה אומר"? אמרתי לו "במפורש כן". הוא לא אהב את זה".

"בג"צ הפך להיות פוליטי", קובע פיינשטיין בהחלטיות ומסביר, "זה מתבטא בכל ההחלטות שלהם. ברגע שהם מתעסקים בעניינים פוליטיים ולא משפטיים, למשל גיוס או אי גיוס בחורי ישיבה, זה ענין פוליטי. כנ"ל לגבי הריסת בתים ביו"ש, זה לא ענין משפטי".

הוא מציין דוגמא נוספץ לכך שבג"צ הפך לגוף פוליטי, בכך שהם החליטו לקבוע כי על שר החינוך להעניק פרס ישראל לפרופ' במכון ויצמן שפועל נגד מדינת ישראל. "הם ביטלו את ההחלטה של שר החינוך שזו סמכותו היחידה על בסיס השקפת עולם פוליטית".

פיינשטיין קורא בשיחה עמי לבטל בהקדם את עילת הסבירות. "זה הזמן לבטל לאלתר גם את הסבירות וגם את המידתיות. זה הגיע מראשו של פרופ' ברק שחיפש דרך להשתלט על כל דבר ועניין ולכן הוא המציא את הפטנט הזה. זה הכל. איפה כתוב בחוק המבחנים של מוסר וסבירות בחוק?! עם כל הכבוד מוסר זה ענין אישי".

שניאור ובר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד