י"ח אייר התשפ"ד
26.05.2024
ברוך דיין האמת

אמן השופרות של גדולי ישראל הלך לעולמו

בגיל 76 ולאחר עשרות שנים של עבודה מקצועית בתחום השופרות שהפכה אותו לשם דבר בעולם התקיעות ואף רבים מגדולי ישראל היו רוכשים אצלו את השופרות, הלך לעולמו הרב דוד נינצינסקי ז"ל מביתר עילית

אמן השופרות של גדולי ישראל הלך לעולמו
הרב דוד נינצינסקי ז"ל צילום: אריה ארליך בטוויטר

ברוך דיין האמת: מהעיר ביתר הגיעה הבשורה המעציבה על פטירתו של אמן השופרות העולמי, הרב דוד נינצינסקי ז"ל מחשובי חסידי חב"ד בביתר עילית ומי שנחשב כמומחה גדול בהכנת שופרות לתקיעה ואף רבים מגדולי ישראל רכשו אצלו את השופרות. 

ר' דוד הלך לעולמו בגיל 76. והוא נולד בשנחאי שבסין. 

סיפור חייו של הרב נינצינסקי הוא סיפור חיים מרתק שהתחיל בעת מגוריו בברזיל שם למד לראשונה לתקוע עד שעבר בעשרות השנים האחרונות לעיר ביתר, בה הוא ניהל את מפעל השופרות הקטן והייחודי שלו.

ר' דוד בעל תוקע ותיק בעצמו, היה מעבד את השופרות שיוצאים תחת ידיו בעמל רב ובמיומנות מיוחדת, מתוך ידע רחב בחוקי האקוסטיקה והיכולת להפיק מקסימום תקיעות צלולות במינימום מאמץ פיזי. את השיטה המציא בעצמו, והוא המשיך לשפר ולפתח אותה כבר מעל ל-30 שנה.

בעיתון 'שערים' בעיר ביתר פורסמה כתבה אודותיו שם סופר כי ר' דוד היה מבצע את העבודה בסטודיו קטן בביתו, שם ייצר לו באופן עצמאי כלים ומכשירים המסייעים לו בתהליך העיבוד על פי כל כללי ההלכה המחמירים ביותר.

הוא פעל מתוך מחויבות בלתי מתפשרת להביא כל שופר למצב המקסימלי שלו מבחינת תפוקת הקולות, ולא הניח מידו שופר בטרם הגיע לתוצאה מושלמת בקלות התקיעה ובצלילות הקול. על לקוחותיו נמנים גדולי בעלי התקיעה בארץ.  רבנים ואדמו"רים רבים, ביניהם – האדמו"רים מצאנז, סקווירא, נדבורנה, לעלוב ועוד רבים מגדולי ישראל.

בעיר ביתר היה אבן שואבת למבקשים לדעת לתקוע בצורה הטובה ביותר ור' דוד היה מעביר לשומעים טיפים לבעלי תקיעה מתחילים, והיה מלמד על האופן והדרך הקלה ביותר לתקוע. בכל חודש אלול היה תוקע למעלה מ-300 תקיעות דבר שהקפיד עליו במשך כל השנים. 

"הסיבה לכך היא פשוטה", סיפר ר' דוד בעבר לעיתון 'משפחה', "אם אדם צריך לעלות על הר והוא מתאמן כל יום במלאכת הטיפוס עם משא של 50 קילוגרם על גבו, ביום המיועד, כשהוא ללא המשא הכבד הוא יעפיל בקלילות במעלה ההר. אם אני מתאמן על 300 קולות, אחר כך 100 קולות נראים משימה הרבה יותר קלה לביצוע".

"שופר אינו כלי נגינה רגיל", היה משנן ר' דוד באוזני תלמידיו, "לכל כלי נגינה יש מספר שנים של לימוד שאדם צריך להקדיש על מנת לרכוש מיומנות, ומעבר לכך צריך רק להתאמן. הלימוד לתקיעת שופר לא נגמר כל החיים מהסיבה הפשוטה - שופר וגאווה לא הולכים ביחד, וכל החיים אדם צריך ללמוד איך לבער מקרבו את הנגע הזה של הגאווה".

מכל השופרות שעברו תחת ידיו נקשר ר' דוד לשופר אחד שמבחינתו הוא יחיד ומיוחד וממנו הוא סרב להיפרד. שמעו של השופר המיוחד הזה הגיע למרחוק, אולם למרות הצעות נדיבות מאד שקיבל ר' דוד - מעולם לא הסכים למכור אותו. "יהודי עשיר מהרצליה שהציע לי סכום עתק עבורו שאל אותי: 'למה?! הרי בסכום שאני מציע לך אתה יכול לקנות כמה וכמה שופרות מעולים'. אמרתי לו שברגע שבן אדם מבין מה זה שופר הוא הופך להיות חלק מהנשמה שלו והקול שמופק מהשופר זה קול נשמתו. "השופר הזה ליווה אותי בכל כך הרבה מקומות עד שהוא חלק מהנשמה שלי ואני לא יכול להיפרד ממנו".

מסע הלוויה היום בשעה 12:00 בצהריים מבית הלוויות שמגר בירושלים להר המנוחות שם ייטמן. 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

שופרות ביתר עילית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד