1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

אבא או אמא, מי קובע את שם התינוק? • מאמר

איזה פתרון הציע הגר"ח קנייבסקי במקרה של חילוקי דעות? • מה ההבדלים בין העדות? • ומתי קובע שר הפנים את השם החוקי?
מאיר יצחק וינד, טוען רבני, י"ג אלול תשע"ד 08/09/2014 16:03

(צילום אילוסטרציה)

אין ספק, ההתערבות הבוטה ביותר של הורים בחיי ילדיהם, היא ההחלטה הבלעדית והחד צדדית איזה שם להעניק לתינוק הקטן שזה עתה נולד. הסוגיה של קריאת השם היא זכות של ההורים, ולכן הוא צריך להיות כזה שההורים רוצים בו. הם צריכים להחליט על כך בהסכמה ביניהם לבין עצמם, ואף לאחר שהחליטו - ראוי להתייעץ עם רב ולוודא שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים.

אך לעיתים בחירת השם עלול להוות עילה לסכסוך בין בני זוג, בדרך כלל הדבר מצוי במשפחות ששרויות בסכסוך משפחתי או בהורים הנמצאים בהליכי גירושין, או אז, כמעט כל נושא שמוטל לפתחם של ההורים עשוי להוות עילה לסכסוך ומחלוקת.

מה דעת ההלכה והחוק בעניין, על כך במאמר שלפניכם.

חשיבות השם
הגמרא קובעת (ברכות ז, ב) כי 'שמא גרים', כלומר, שמו של אדם משפיע על מהותו ועל תכונותיו הפנימיות ביותר. עוד מספרים חז"ל (יומא פג, ב) על רבי מאיר, שהיה "מדייק בשמות". פעם אחת, כשנכנס עם רבי יהודה ורבי יוסי לאכסניה, "בדק" רבי מאיר בשמו של בעל הבית, ומששמע כי שמו הוא "כִּידוֹר", לא רצה רבי מאיר להפקיד אצלו את כספו, משום ששֵם זה מלמד כי נושאו הוא אדם רשע (השם נלקח מלשון הפסוק, כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה). רבי יהודה ורבי יוסי, מנגד, לא השגיחו בדבר, והפקידו את כספם אצל אותו אדם. סוף המעשה היה, שהנפקד הכחיש את הפיקדון, ולבסוף גם רבי יהודה ורבי יוסי הודו לשיטתו של רבי מאיר, ו"בדקו בשמות".

אכן, מובא בכתבי האריז"ל (שער הגלגולים, הקדמה כג) שכאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי. הקב"ה שם בפיהם את השם כפי שורש נשמתו של אדם זה, באופן ששמו ישקף את עמקי מהות נפשו. אצל ההורים, נתפס בדרך כלל עניין קריאת שמות כשאלה של טעם, או שאלה של כיבוד המשפחה. אך עלינו לדעת שגנוזים בנתינת השם עניינים טמירים ונעלמים.

מאחר ושֵמו של אדם משפיע על מהותו ותכונותיו, וקשור לשורש נשמתו, אמרו חז"ל במדרש תנחומא (האזינו, אות ח) כי "לעולם יבדוק אדם בשמות, לקרוא לבנו שם הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב, או גורם רע". יש לדייק בדברי המדרש שלפעמים השם גורם טוב או רע. נראה שחז"ל חששו שמתן משקל עודף לשמו של אדם עשויה להחליש את בחירתו החופשית. לכך אמרו חז"ל שרק לפעמים עשוי השם להשפיע, לסייע, או להפריע במעשיו. ועיין בספר "מגיד מישרים", שכתב שמי שנקרא "אברהם" תהיה לו נטייה למידת החסד. בנוסף, הביא עוד דוגמאות של נטיות הנפש לאור קריאת השם.

כאשר יש ויכוח בין ההורים איזה שם לקרוא לתינוק
ראשית, יש לציין שמנהג הספרדים ברוב המקומות לקרוא את שם בנם על שם ההורים גם בעודם בחיים. ולכן כתב ב"ילקוט יוסף" שראוי לכתחילה להקפיד לקרוא את הבן הראשון על שם אבי הבעל, ואת הבן השני על שם אבי האמא. לכן אם יש חילוקי דעות בין הבעל לאשתו לגבי קריאת שם התינוק, שהאשה רוצה שיקראו את הבן על שם אביה, והבעל רוצה שיקראו לתינוק על שם אביו, הדין עם הבעל.

אך בעדות שנהגו להקדים לקרוא על שם אבי האשה, הדין עם האשה. אולם אם אבי הבעל מוחל על כבודו לטובת אבי האשה, יכולים לקרוא הבן הראשון על שם אבי האשה. וכל שכן אם אבי האשה הוא תלמיד חכם, שיש בזה מצות עשה של "כבוד התורה". ואם אבי הבעל בחיים ואבי האשה נפטר, רשאי הבעל בהסכמת אביו לקרוא התינוק על שם חמיו, אבי האשה, להקים לו שם בישראל, והבן השני יקראו לו על שם אבי הבעל. וכן המנהג.

בילקוט יוסף הוסיף, שבכל אופן צריכים להיזהר מאד שלא יעשו מחלוקת ומריבה בענין קריאת השם לתינוק, ובאופן של חילוקי דיעות ישאלו חכם ויקבלו עליהם לעשות ככל אשר יורה להם.

ומה באשר לאשכנזים, אצלם לא נהוג לקרוא שם התינוק על שם זקנו כשעודנו בחיים, בילקוט יוסף כתב, שאף למנהג האשכנזים יש לקרוא התינוק תחלה על שם אבי האשה, ונהרא נהרא ופשטיה. כלומר, לכל נהר יש את האפיק שדרכו הוא זורם, והוא משל לדעות בהלכה, שלכל דעה יש את הציבור ההולך אחריה.

לדעת הראשל"צ הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל, אם יש ויכוח בין הבעל לאישה, הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם - לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם.

בדעת זקנים מבעלי התוספו כתבו על בני יהודה כשנולד ער כתוב ויקרא את שמו ער ואילו כשנולד אונן כתוב ותקרא את שמו אונן ומפני מה בשלה כתב שוב ותקרא את שמו שלה והיה לו ליהודה לקראו וכתב וז"ל ומפי מורי ז"ל שמעתי כי כך היה מנהגם הוא היה קורא שם לבנו הראשון והיא קוראת שם לבנו שני, וא"כ מן הדין היה לו ליהודה לקרוא שם לשלישי והיא קראה לו שם כדכתיב ותקרא לכך הוצרך לומר שהיה יהודה בכזיב בלדתה אותו ולא היה באותו מעמד לקרוא לו שם וכזיב שם מקום עכ"ל הרי למדנו שהבן הראשון שמו הבעל קורא אותו והשני האשה.

ובשו"ת שדה הארץ (חיו"ד סימן כב) כתב בשם רבו מהר"מ מזרחי ז"ל בעל פרי הארץ שאמר לו בשם חז"ל כי שני בני אהרן נדב ואביהוא נקראו ע"ש אבותיהם של אהרן ואלישבע נדב נקרא ע"ש אביה עמי נדב ואביהוא ע"ש אבי אהרן כלומר אבי הוא ונענשו ומתו שניהם בחיי הוריהם ע"י כמה סיבות וגם מפני הסיבה ששינה סדר שמותם כנ"ל ולכן צריך להקפיד לקרות הבן הראשון ע"ש אבי הבעל עכת"ד והובא דבריו בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד סימן כא).

למעשה המנהג הוא כיום אצל הספרדים שהבן הראשון הבעל קורא ע"ש אביו, ואילו אצל האשכנזים המנהג הוא שהראשון נקרא ע"ש משפחת האישה.

הגר"ח קנייבסקי הביא את דברי הרמב"ן (בראשית לח, ה) שכתב בשם "יש אומרים" שדרכם של הדורות הראשונים היה שהאב קורא את שם בנו הבכור ואילו האם קוראת את שם הבן השני. ואולם במכתב שכתב לרב שמואל ברוך גנוט, ציין, שלמנהגנו, האישה זוכה בשם הראשון מפני צער הלידה שלה, ואילו הבעל קורא את השם השני.

ואמנם כתב הגר"ח, שאם האב מתנגד ומתעקש שלא לקרוא בשם שהאשה רוצה בו, יתכן שיכול הוא "להטיל וטו" על השם שהיא רוצה בו. והוסיף הגר"ח שכאשר קראו לבנו בשם בלי רשות האב, יכול האב לשנות את השם כרצונו, ואולם כאשר מלו את הבן בלא ידיעתו וחמיו קרא שם שלא כרצון האב, אמר הגר"ח שהעולם אמרו שכשהאבא לא נמצא בברית, יכול אחר לקבוע לבן שם (ראה בראשית לח, ה, וברמב"ן שם). והוסיף הגר"ח שכאשר ישנו דין ודברים בין הבעל לאשה איך לקרוא לבנם שיקראו שני שמות...

חוק השמות קובע: שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי, והילד ישא את שני השמות.

עוד קובע החוק, כי מי שאין לו שם, מי שהוריו לא העניקו לו שם והוא גם לא בחר לעצמו שם, רשאי שר הפנים לקבוע לו שם. בקביעת השם יתחשב בשמות הוריו והורי הוריו של אותו אדם. ומה אם הוא כבר התחתן ועדיין לא בחר לעצמו שם, כי אז חייב שר הפנים להתחשב גם בבן הזוג.

השר יודיע לאותו אדם את השם שקבע, וזה יהיה שמו של אותו אדם, זולת אם בחר לו שם אחר תוך חודשיים מקבלת הודעת השר..

לתגובות: [email protected]




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. חזק ואקטואלי  (ל”ת)

    מענין

  2. דיייייי למחלוקייייס!!!  (ל”ת)

    דן סגל

  3. גועל נפש!!! עד מתי???  (ל”ת)

    דייייי

  4. איציק וינד טוען רבני פצצה  

    חני גרינוולד

  5. עושה רושם שכותב הכתבה ממש ממש אינטלגנט וכותב מדהים!  

    צדיקה נסתרת

  6. האם יכול בן אדם לתת לעצמו שם את מספר תעודת הזהות שלו או שאי אפשר מספר?  (ל”ת)

    29732072

  7. ממש "עיצה" מ.... כי כל הורה קורא כמה שמות  

    יוסי

;