מהם הגורמים לשחמת הכבד וכיצד מטפלים במחלה?

שחמת הכבד, הנקראת גם 'צירוזיס' היא מחלה שכיחה שבה הכבד נפגע ונוצרת בו צלקת במקום רקמה בריאה ומתפקדת. ככל שהמחלה מתקדמת יותר, כך הכבד נפגע יותר ויותר, ובהתאם תפקודו הולך ופוחת, שכן זרימת הדם אליו וממנו פוחתת.

מהם הגורמים המקדמים שחמת?

הגורמים למחלת השחמת מתחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות, כאשר האחת היא הרגלים ואורחות חיים, והשנייה היא הידבקות בנגיפים מסכנים. אורחות חיים מזיקים יכולים להיות צריכה מופרזת של אלכוהול לאורך זמן, תזונה לקויה שעשויה להוביל גם לכבד שומני, נטילת תרופות מסוימות באופן קבוע וחשיפה לרעלנים שונים לזמן ממושך. כל אלו – אלכוהול, תרופות, רעלנים שונים הם חומרים שתפקידו של הכבד לפרק ולנטרל. על כן עודף מהם לאורך זמן יכול להזיק לתפקודו התקין.

הידבקות בנגיפי הפטיטיס B והפטיטיס C היא הגורם השכיח ביותר למחלת השחמת בישראל. מדובר על זיהומים ויראליים המועברים בזרם הדם בגוף ויכולים להגיע אל הכבד וליצור דלקת. הדלקת יוצרת צלקת שכאמור מחליפה רקמות כבד בריאות ומפחיתות מכושר התפקוד שלו.

יש לציין כי ישנן גם מחלות מטבוליות, גנטיות ואימונולוגיות כמו סוכרת, וילסון, המוכרומטוזיס, סרטן ועוד שעלולות להזיק לכבד ולקדם את המחלה.

אילו תסמינים יכולים להעיד על שחמת הכבד?

אחד התסמינים הבולטים והמוכרים של שחמת הכבד היא צהבת – שינוי גוון העור של החולים לצהבהב, ועימו גם לחמיות העיניים. זהו מצב מאוד בולט המעיד על בעיה בתפקוד הכבד. נוסף על הצהבת ניתן לזהות גם מיימת כתסמין של שחמת הכבד. זהו מצב שבו הבטן של החולה מאוד נפוחה כתוצאה מהצטברות של נוזלים בחלל.

נוסף על אלו, התפקוד הירוד של הכבד יוצר מצב של הצטברות רעלים בגוף, על כן חוסר נוחות המתבטאת בגרד, חולשה, בחילות, תיאבון ירוד ובצקות גם היא תסמין שעלול להעיד על פגיעה בכבד. גם דימום במערכת העיכול הוא תסמין שחשוב להתייחס אליו ואף חובה.

איך מאבחנים מטופל החולה בשחמת?

את המחלה ניתן לאבחן תחילה על ידי התסמינים שעליהם הרחבנו מעלה, ואחריהם תגיע סדרת בדיקות שיאששו את מצב הכבד. הבדיקות האלו כוללות צילומי אולטרה סאונד, בדיקות דם ובמידת הצורך גם בדיקות גסטרולוגיות, צילום CT, מיפוי MRI וביופסיה. הרופא מבקש להיעזר בבדיקות אלו כדי לזהות עלייה בריכוז אנזימי הכבד, גורמי הקרישה ואלבומין שמעיד גם הוא על תפקוד הכבד.

דרכי טיפול בשחמת הכבד

מה שמאפשר לרופאים את הטיפול במחלת השחמת הוא כושר ההתחדשות של תאי הכבד והעובדה כי לכבד יש גודל משמעותי שניתן להשתמש בו כרקמות 'רזרביות' תקינות. זו גם הסיבה שמטופלים רבים מסוגלים להמשיך לנהל שגרת חיים תקינה יחסית לצד המחלה. לרוב, הטיפול יהיה ממוקד למניעת התפתחות המחלה והסיבוכים האפשריים שלה.

אם הגורמים לשחמת אצל המטופל הם גורמים הקשורים לאורחות חייו, הוא מקבל את ההכוונה והתמיכה הדרושה לשנותם. אם מדובר על הידבקות בנגיפים, הטיפול יהיה תרופתי וימוקד בבלימת ההתפשטות של הנגיף. לצד אלו יעודדו המטופלים לערוך שינויים בתזונה ובמשקל הגוף כדי להימנע מחזרה של כבד שומני או מיימת. למשל, אחת ההמלצות למטופלי שחמת היא תזונה דלה בנתרן שתפחית את הצטברות הנוזלים בחלל הבטן.

במקרים שבהם הטיפול הוא בסטטוס מתקדם של המחלה וסיבוכיה, ייתכן והמטופל יזדקק להשתלת כבד כיוון שתצורות טיפול אחרות כבר לא יועילו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!