י"ט אייר התשפ"ד
27.05.2024
יום מר ונמהר

הקרב הנורא שהתרחש בתאריך המצמרר; שניים נעדרים עד היום

לפני תשע מאות שנה התרחשה עלילת דם בתאריך כ' בסיוון שבעקבותיה תיקן רבינו תם מבעלי התוספות יום זה ליום צום | עלילת דם שהתרחשה שנים אחר כך ובעקבותיה נרצחו 4,000 יהודים | מאות שנים אחר כך, קרב סולטאן יעקוב הנורא התרחש אף הוא בתאריך זה מאז נעדרים שניים

הקרב הנורא שהתרחש בתאריך המצמרר; שניים נעדרים עד היום
מלחמת שלום הגליל צילום: ארכיון צה"ל

יום כ' בסיוון, על פי ההיסטוריה היהודית, לאורך השנים היה יום של חורבן ואבל. יום בו התרחשו פרעות ויום שקרו בו אסונות רבים לעם ישראל במשך ההיסטוריה.

בעבר היה נהוג לצום ולהתענות ביום זה על פי קביעתו של רבינו תם בשל עלילת דם נוראית שהתרחשה בעיר בלואה שבצרפת לפני כתשע מאות שנה. כתוצאה מעלילת הדם הועלו על המוקד למעלה משלושים יהודי העיר.

ברבות הימים, תקנת התענית בכ' בסיוון, התחדשה על ידי רבני אשכנז לאחר פרעות בעיר רינדפלייש, שנהרגו בהן למעלה מ־4,000 יהודים.

בפעם השלישית, נקבע יום כ' בסיוון כיום של אסונות ופרעות ביהודים ותוקן בפולין כיום צום ותענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט. הרב שבתי כהן כתב בקונטרס "מגילת עיפה" המופיע בספר "שבט יהודה" שהוא קבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ולבני בניו וכך כתב להם: "כי גם גזרות תתקל"א היה ביום ההוא ובאותן הזמנים וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש בשום פנים וגם שהוא חיבר סליחות לאומרם ביום זה". לימים, קביעתו אושרה על ידי ועד ארבע ארצות.

כמו כן נקבע תאריך כ' בסיוון כיום ההיסטורי בו החלה שואת יהדות הונגריה.

ביום כ' בסיוון התשמ"ב התחולל אחד הקרבות הנוראיים שידע צה"ל.

קרב 'סולטאן יעקוּבּ' הוא קרב שנערך בלילה ובבוקר של יום ה-11 ביוני 1982, ביומו השישי של מבצע 'שלום הגליל', שעות ספורות בטרם הוכרזה הפסקת האש. בקרב עצמו, לחם צה"ל מול הצבא הסורי על צומת כמה דרכים שהיתה ממוקמת מדרום לכפר סולטאן יעקוב.

בסופו של דבר, הקרב הסתיים בנסיגתם של כוחות צה"ל מהצומת, לאחר שגדוד טנקים שפרץ הישר קדימה גילה כי הוא מכותר בתוך מתחם סורי גדול, וניסה לחלץ את עצמו תוך נסיעה לאחור באמצעות סיוע של מסך אש ארטילרי כבד, לאחר קרב שארך שמונה שעות. ניהול הקרב נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של צה"ל במבצע שלום הגליל.

בסיום הקרב, נספרו בקרב חיילי צה"ל 21 הרוגים הי"ד, למעלה מ-30 פצועים. עד היום, הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שספג צה"ל, וכן שלושת חיילי המילואים הנעדרים. שניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה 37 שנים לאחר הקרב, בחודש אפריל 2019.

יקותיאל יהודה נחמן כץ הי"ד, נולד ברמת-גן ליוסף ושרה כץ, ניצולי שואה. כילד גילה כישרונות בלימודים, ובעיקר ללימודי קודש. למד ב'ישיבת נחלים' ובהמשך בישיבת 'כרם ביבנה' אצל הרב חיים יעקב גולדוויכט, ובהמשך הצטרף לשירות קרבי בחיל השריון.

צבי פלדמן הי"ד הוא בנם הבכור, מבין ארבעה ילדים, של אברהם ופנינה. נולד בתל אביב. אביו עלה מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו עלתה לישראל ממרוקו. הוא קרוי על-שם סביו,  אביו של אברהם, שנרצח בשואה.

זכריה שלמה באומל הי"ד נולד בברוקלין, בנם הצעיר של יונה ומרים ואח לשמעון ואסנה. למד עד גיל עשר בשכונת בורו-פארק בישיבת עץ חיים. בשנת 1970 עלתה משפחת באומל לישראל, לשכונת קריית חיים. למד בבית ספר ממלכתי-דתי בקריית מוצקין ואחר כך עבר לישיבה התיכונית-מדרשית נעם בפרדס חנה. לאחר סיום הלימודים המשיך באומל בלימודיו במסגרת ישיבת הר עציון ובמסגרת ההסדר שירת בצה"ל בחיל השריון בו מילא תפקיד של מפקד טנק.

נעדרים יום הזכרון שלום הגליל זכריה באומל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד