י"ז תמוז התשפ"ד
23.07.2024
קווים לדמותם של הדורכים

כך בונה התקשורת שקר מהר ואלגנטי / ידידיה מאיר

אתם מבינים איך שקר נבנה מהר ואלגנטי? בהתחלה מעלילים עלילות על ילדים תמימים, שהבוגר שבהם הוא בן 13, ותוך רגע מדביקים את הפייק על "מנהיגי הקואליציה" ש"רומסים ברגליים גסות את דמויות שופטי בית המשפט העליון". טורו השבועי של ידידיה מאיר ב'בשבע'

כך בונה התקשורת שקר מהר ואלגנטי / ידידיה מאיר
ידידיה מאיר צילום: יוחנן כץ

1. אז כמה אנשים היו בהפגנת הענק של תומכי הרפורמה ביום חמישי שעבר בירושלים? האמת, זה לא משנה. כלומר, זה מאוד משנה, אבל מראש היה ברור שהתקשורת תקטין את מספר המשתתפים ותמעיט בערך ההפגנה. אם היא מקטינה ומגמדת את המספר הברור והמדויק של המשתתפים בהפגנה הגדולה והמרשימה מכול – ההפגנה בקלפי ביום הבחירות – אז כאן?

ידענו מראש שהיא תקטין. אבל דבר אחד היה קשה לדעת מראש: באיזו דרך היא תשחיר את פניהם היפות של כל מאות האלפים - גברים, נשים וילדים מכל רחבי הארץ, מכל העדות ומכל המגזרים - שטרחו לעלות לירושלים כדי להביע את מחאתם המנומסת על זה שגנבו את הקול שלהם. ובזה התקשורת תמיד הייתה מקורית. את ההפגנה מול בית המשפט העליון לפני כחודש, שגם בה השתתפו המונים (כמובן, לא כמו השבוע), סיקרו בעיקר דרך כמה חבר'ה מ'לה פמיליה'. זה היה הנרטיב. זה תמיד הנרטיב. בהפגנות השמאל משתתפים ניצולי שואה, לוחמים, אנשי אקדמיה, רופאים, הייטקיסטים, מלח הארץ; בהפגנת הימין: לה פמיליה.

2. נו, אז איך ידווחו הפעם על אירוע כזה יפה ומכובד, עם מאות אלפי משתתפים, שעבר בשקט מופתי ואף התפזר בשקט מופתי? אף מפגין לא ירד לחסום כביש אחרי ההפגנה. אף מדורה לא הודלקה. ובכן, נמצא הנרטיב: "זעזוע: מפגינים בירושלים דרכו על כרזה שעליה תמונות של שופטי בג"ץ".

מדובר בכרזת ענק בגודל שבעה על שבעה מטרים, ובמרכזה איור של אהרן ברק ואסתר חיות, שעיצב אור רייכרט. לפני תחילת ההפגנה היא הונחה על הכביש, כחלק מההתארגנות שלקראת הנפתה. באותם רגעים עוברי אורח עברו עליה בדרכם אל ההפגנה. למעשה, המונים דרכו עליה. אבל התמונה שהתפרסמה באופן בולט היא של שלושה נערים עם כיפות גדולות, פאות ארוכות וציציות בחוץ. האם צריך להסביר לכם למה, מכל מי שחלף שם לתומו, בחרו בתקשורת לפרסם דווקא את התמונה של השלושה האלה, עם הלוק הזה, כפרזנטורים של "טקס הדריכה"?

3. כבר ממבט ראשון נראה לי האירוע הזה כמניפולציה כה מרושעת, שהחלטתי להיות השבוע עיתונאי חוקר. התחלתי להרים טלפונים והגעתי אל "הדורכים". ובכן, מדובר בשלושה בני דודים: ציון, שלמה־מרדכי ומשה. שני הראשונים גרים באיתמר. השלישי גר בהר ברכה. באמת פלא שעוד לא עצרו אותם, אחרי השבוע הזה. דיברתי בטלפון עם הגדול שבחבורה. הוא זה שנראה בתמונות דורך על כבוד הקוקו של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. תפסתי אותו לשיחת טלפון בהפסקה בין שיעורים. להלן תוצאות התחקיר המעמיק: הם ממש לא עשו את זה בכוונה. הם פשוט הלכו שם לתומם. הלכו על הכביש, והיה משהו על הכביש, אז הם המשיכו ללכת עליו, בלי להסתכל. לא היה פה שום אירוע מזלזל. לא היה פה בעצם שום אירוע.

ואיך אני יודע? אולי הוא עבד עליי? הרי אני חדש בתחום התחקירים. ובכן, פשוט מאוד: תוך כדי השיחה קלטתי, על הדרך, שהילד בכלל לא יודע מי מאויר בכרזה. ולמה? כי אין לו מושג איך נראית אסתר חיות. כלומר, גיבור "טקס הדריכה" פשוט לא יודע על מי דרך. דורך שלא מודע לדריכתו.

4. זה לא הפריע לאתר ynet לפרסם את התמונה הזאת עם הכותרת הגדולה "הדריכה על תמונת שופטי בג"ץ, והזעם: 'הסתה מבחילה'". בגוף הידיעה מצוטטים שורה של מגיבים. הבכיר שבהם הוא ראש האופוזיציה יאיר לפיד. תשמעו מה הוא אומר: "בושה עמוקה ועצב עמוק – זה מה שהרגיש כל ישראלי שהוא חלק מהרוב השפוי כשראה את המפגינים הדורכים על תמונות שופטי בג"ץ".

לפיד לא עצר את העצב המסית שלו כאן: "זה לא קרה בהתפרעות של לה פמיליה", הוא הוסיף, "אלא בהפגנה שראש הממשלה נתניהו שם כסף של הליכוד כדי לממן אותה ושר המשפטים לוין היה נואם מרכזי בה. נאומי ההסתה של השרים והח"כים רק ממשיכים לקרוע את העם ולפרק את החברה הישראלית. שוב שקרים ופייק רק בשביל עוד כותרות. לאן הממשלה הזו רוצה להוביל אותנו? מה עוד הם יעוללו למדינת ישראל ולעם ישראל לפני שיעצרו?"

וואו, מילים כדורבנות. אין אפס, קשה להיות "רוב שפוי" בימים אלה.

5. אבל עורכי ynet , שהפך מזמן ללוח המודעות של מחאות השמאל ברחבי הארץ, לא הסתפקו בתגובה המסיתה של יושב ראש האופוזיציה, אלא הלכו אל ראשי המחאה בקפלן כדי לשמוע מהם כמה חשוב, לאור הטקס החמור, לבוא בהמונינו אל מחאת קפלן במוצאי שבת. "התמונות הללו מבחילות ומתאימות למדינות שבהן שורפים דגלים וסמלי שלטון", נאמר בהודעת מטה המאבק. "זו הסתה פרועה נגד שומרי הסף, כאילו היו אויבי העם. מי שדורך על תמונותיהם של שופטי בג"ץ הם אלה שרוצים לדרוס ברגל גסה את ערכי הדמוקרטיה והמחנה הליברלי בישראל".

הלו, מי שדורך על תמונותיהם של שופטי בג"ץ הם ילדים שלא מזהים את שומרי הסף! ואם כבר מדברים, אז מה שאתם עושים 17 שבועות ברצף זאת הסתה פרועה ומאורגנת. אתם מפיקים באופן רשמי כרזות ענק של נתניהו כפרעה, עם הכיתוב "Let my people go", או נתניהו לצד רודנים כחומייני ופוטין. אתם אחראים למיצג "סיפורה של שפחה" שכולו דריכה מאורגנת על ציבור הנשים הדתיות באשר הן. שלא לדבר על הפסל מזהב של נתניהו שהופל בכיכר הבימה, על הגליוטינה, ועל מיצגים דוחים במחאת בלפור שאי אפשר אפילו להעלות על הכתב.

ותשמעו מה אמר באותה ידיעה ערן שוורץ, ראש מטה המחאה: "בצער רב אנחנו מגלים את המובן מאליו. מנהיגי הקואליציה מכריזים בקול כי הם 'לא רוצים פשרה', רומסים ברגליים גסות את דמויות שופטי בית המשפט העליון ומצעידים את ישראל להיותה מדינה סף־דיקטטורית. אזרחי ישראל הנחושים ולמודי הניסיון לא יאפשרו זאת, ויגיעו בהמוניהם לשבת ה־17 של המאבק כחומה בצורה נגד טירוף המערכות הזה". סוף ציטוט. איך אומרים מהשבוע? אחותך טירוף מערכות.

6. אתם מבינים איך שקר נבנה מהר ואלגנטי? בהתחלה מעלילים עלילות על ילדים תמימים, שהבוגר שבהם הוא בן 13, כאילו ערכו איזה טקס פולסא דנורא לציור של שופטים, ותוך רגע מדביקים את הפייק על "מנהיגי הקואליציה" ש"רומסים ברגליים גסות את דמויות שופטי בית המשפט העליון".

ומה שהכי מדהים הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה ציבור נאור ואינטלגינטי אוכל הכול. הוא צורך את התקשורת באופן לא ביקורתי ופשוט מקבל את השקר ממי שאמרו. עובדה: במוצאי שבת אכן הגיעו המונים לעצרת השמאל בקפלן (כמה באמת? לעולם הרי לא נדע) והריעו לנואמים שהזכירו בזעזוע ובזעם את מעמד הדריכה. שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר הכריז בנאומו כי מראות הדריכה על תמונות השופטים בהפגנת הימין ביום חמישי "מתאימים לטהרן ולא לירושלים". ועמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין הזמני, זעק: "במקום שבו דורכים על תמונות של שופטי בג"ץ, בקרוב גם ידרשו לתלות אותם".

תשמעו, עכשיו כשאני חושב על זה, מוזר שראש ממשלת ספרד לא התייחס לאירוע החמור בנאום המצולם ששלח לעצרת.

7. כבר למחרת ההפגנה, פנתה "התנועה לאיכות השלטון" ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה דחופה לפתוח בחקירה פלילית נגד מארגני ההפגנה, ברל'ה קרומבי וח"כ אביחי בוארון. כן, חקירה פלילית: "פרקטיקות של דריכה על תמונותיהם של שומרי הסף במדינה, אינן באות בחלל ריק ואך מחריפות את הפילוג בעם ישראל, באופן אשר צורם במיוחד על רקע ניסיונות ההידברות והגעה לפשרה, ואף מהווה סכנה מוחשית ואמיתית למשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, נתכבד לפנות אליך באופן בהול, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית ולמיצוי הדין, ככל שיהיה בכך צורך". לא נגענו.

וזה לא ייעצר כאן. אתם תראו איך שנים קדימה יזכירו לנו שהימין "דורך על תמונות של שופטים". כי המציאות והאמת מעניינות את השמאל והתקשורת שלו בערך כמו שמעניינת אותם האמת על מספר המשתתפים בהפגנה. ואם ללכת אחורה להפגנה מסוקרת אחרת שהתקיימה כאן הרבה לפני שהילדים האלה נולדו: האמת מעניינת את השמאל והתקשורת שלו כמו שהאמת על התמונה של נתניהו ו"ארון המתים" של רבין מעניינת אותם. הרי שם מאחורי נתניהו, בהפגנה ההיא בימי אוסלו בצומת רעננה, היה ארון מתים שכתבו עליו בגדול "רבין ממית את הציונות". כלומר ארון המתים היה של הציונות. לא של רבין, חלילה. שימוש בארונות קבורה כסמל לערך ש"הומת" הוא מוטיב קבוע בהפגנות מחאה. אבל זה לא הפריע למהנדסי התודעה (הרבה לפני שידענו לכנות אותם בכינוי המדויק הזה) להפוך את זה לארון הקבורה של רבין ולהדביק את כל האירוע לנתניהו המסית. בדיוק כמו שלא הפריע לשמאל ולתקשורת שלו להדביק לנתניהו ולימין כולו את כרזות רבין במדי אס.אס. למרות שמי שהניף אותן היה סוכן השב"כ אבישי רביב שהושתל בימין. זהו, ככה זה נצרב באופן ציני ומכוון בתודעה הציבורית, וכך זה גם יישאר (אפרופו רבין: גם בני גנץ, המאחד הנודע, לא פספס את ההזדמנות להסית נגד מחנה הימין ולהזכיר לו למה הוא אחראי: "דורכים על תמונות של שופטי בית משפט עליון, ככה זה התחיל בסמל של מכונית וככה זה נגמר בלוויה").

ואפשר לחזור לעוד דוגמה היסטורית אחת: "הפגנת ה־400,000" בכיכר מלכי ישראל בעקבות אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. האם אכן היו שם 400,000 איש? מה פתאום. אפילו אורי אבנרי הודה לימים שהיו שם 200,000 איש או פחות. אבל התקשורת לקחה את דבריו של צלי רשף, מראשי שלום עכשיו ומארגן ההפגנה, שהכריז באירוע "יש כאן 400,000 איש!", ובחרה להדהד אותם. השאר היסטוריה. פייק היסטוריה.

8. אוף. יצא לי עוד טור על השקר וההסתה בימים אלה. ואני רציתי בכלל לכתוב כמה מרגש, מחזק ומנחם היה להשתתף בהפגנה בירושלים ביום חמישי. כמה המגוון האנושי היה נפלא. כמה הזעקה ההמונית בפתיחת ההפגנה "אנא ה' הושיעה נא!" מפי מאות אלפי יהודים עשתה רושם גדול בשמיים. כמה שירת "אני מאמין" בסוף ההפגנה עשתה רושם גדול בארץ. אבל טוב, יש לי תחושה שעוד יהיו לי הזדמנויות לכתוב על העוצמה שבהפגנות הימין. רק תגיעו, כן? המחנה שלנו חייב להיפגש יותר. זה עושה טוב על הלב. ולכו תדעו, אולי זה גם יגרום איכשהו לנתניהו לחזור בו בסוף מההתקפלות שלו מהתיקון הכה נחוץ למערכת המשפט.

9. ויש עוד הפגנה ענקית שתתקיים השבוע באלפי מוקדים ברחבי העולם. כן, אלפי מוקדים, זאת לא הגזמה: תהלוכת ל"ג בעומר של חב"ד.

אני חייב פה וידוי קטן. אתם יודעים מה? זה יותר מזה: אני חייב התנצלות, לכל שליחי חב"ד באשר הם. בשנים האחרונות הסתכלתי קצת בזלזול על חסידי חב"ד, שמשקיעים כל כך הרבה זמן, כסף ואנרגיה בתהלוכות ל"ג בעומר. מכל מבצעי חב"ד הנפלאים, תהלוכת ל"ג בעומר נראתה לי משהו קצת מיושן כזה. בסדר, הן היו מאוד חשובות לרבי מלובביץ' זצ"ל. אבל מתי הרבי חי ופעל? במאה אחרת. בעולם אחר. תהלוכות ל"ג בעומר הראשונות צעדו בניו יורק של שנת תש"ג, 1943. בתקופה שבה תהלוכות ומצעדים היו כלי לקידום רעיונות ולהשפעה על המונים. אבל אנחנו הרי חיים בעידן אחד.

אז מבצע תפילין? הכי רלוונטי. מזוזות? כנ"ל. אבל תהלוכת ל"ג בעומר? נו, אם אתם ממש מתעקשים לקיים את הוראת הרבי מלפני עשרות שנים, תעשו תהלוכה בפייסבוק או בטוויטר. זה דווקא יכול לתפוס. תהלוכת ל"ג בעומר וירטואלית. אפשר גם לבקש מאנשים לשנות את התמונה בסטטוס שלהם בל"ג בעומר לתמונה של הדלקת נרות שבת או קופת צדקה. ככה משפיעים בעידן הרשתות. מי יוצא היום לרחובות עם שלטים? זה נורא מיושן.

והנה בתקופה האחרונה מתברר שתהלוכות ומצעדים ודגלים ברחובות הם ממש לא פאסה. הם כלי השפעה מרכזי מאוד גם בעידן המנוכר שלנו. כנראה שהרבי מלובביץ' לא סתם ראה חשיבות כה גדולה במצעד היהודי השנתי הזה, שצועד בגאווה בכל העולם, יום בשנה.

בל"ג בעומר שעבר, כשלקחתי את ילדיי לתהלוכה של בית חב"ד רחביה שהוביל הרב ישראל גולדברג, נזכרתי שהרחובות האלה ממש ראו מדי מוצאי שבת תהלוכות, דגלים וגם מיצגים אחרים (הו, איזה הבדל). האירועים האלה בבלפור עיצבו תודעה ובסופו של דבר הפילו את הממשלה. ומי יודע כמה השפעה יכולה להיות לתהלוכה של מאות אלפי ילדים והורים, בכל העולם, עם שלטי "אני אוהב כל יהודי" ו"צדקה מקרבת את הגאולה"?

אז באשר אתם, בואו עם הילדים לתהלוכת ל"ג בעומר הקרובה לאזור מגוריכם ביום שלישי הקרוב. רק תיזהרו בבקשה שלא לדרוך על אף שלט שנופל על הכביש. כתובים עליו דברים קדושים.

ידידיה מאיר מחאה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד