י' תמוז התשפ"ד
16.07.2024

שמעון גליק: גבאי צדקה, טייקון ומו"ל 'יתד נאמן'

המו"לים נחשפים: תלמידו חביבו של הגר"א שווי, שהימר על הקופה הלונדונית והפך לגבאי צדקה בסדר גודל נדיר במיוחד

צלם:יעקב כהן
צלם:יעקב כהן

שמעון (שימע'ן) גליק
מו"ל: יתד נאמן
גיל: 60+
נולד ב: מנהטן
למד בישיבות: פילדלפיה, באר יעקב.
מגורים: מונסי.

בשלהי חודש סיוון תשע"ב התרחש המהפך ההסיטורי שהטביע את חותמו על עתיד הציבור הליטאי, כאשר בשיאו עבר עיתון יתד נאמן - הדגל התקשורתי של המגזר - לשליטתו הבלעדית של איל ההון שמעון גליק, נאמנו ומקורבו של הגראי"ל שטיינמן.

גליק הפך לאחת הדמויות המשפיעות על הציבור הליטאי בארץ ובעולם, אך לא רבים יודעים כי קירבה יתירה זו לגראי"ל הייתה לו בעקבות תרומות עתק לעולם התורה. קשר הדוק זה הציב אותו בעמדת מפתח משפיעה, שאפשרה לו להשלים את מהלך ההשתלטות על 'יתד נאמן'.

שמעון גליק הוא איש צללים. מעט מאוד ידוע עליו. את החשאיות והבריחה מפרסום למד מאביו, לואי. שעסק במשך שנים רבות בענף היהלומים, תחום המחייב מטבעו סודיות ואמינות. להבדיל מאנשי עסקים הרואים בהחזקת יחצ"ן חלק אינטגרלי מהוצאות העסק, גליק מעולם לא העסיק מישהו שכזה. וגם אם תחפשו ברשת פרטים אודות אחד מהאנשים העשירים ביותר בניו-יורק, יעלה חרס בידכם.

בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, נולד שמעון גליק לאביו - לואי, שהיה אחד מנכבדי הקהילה היהודית במנהטן. האב, שהיה סוחר יהלומים מצליח, דאג לתת לילדיו חינוך חרדי למהדרין, ושלח אותם למוסדות הטובים ביותר בעיר הגדולה.

שמעון הקטן, בלט כבר בבית הספר היהודי במנהטן בכישורי המסחר שלו, והיה אחד מהילדים הזכורים ביותר בבית הספר. אחרי שסיים את ה'היי-סקול', עבר לישיבת פילדלפיה שבראשה עמד הגאון רבי אליהו שווי זצ"ל. מהר מאד הפך לתלמידו הקרוב של ראש הישיבה, שנהג בו מנהגי קרבה וחיבבו במיוחד. שנים לאחר מכן, כשחזר לארצות הברית והפך לבעל בעמיו, ידעו כולם כי מה שיגיד לו מורו ורבו - כך יעשה.

"כל פעם שהרב'ה היה מתקשר אליו - הוא היה עונה. גם כשישב בפגישות עסקים ועל הפרק היו מונחים עשרות או מאות מיליוני דולרים, הוא היה מפסיק את הכל, והולך לענות לרב'ה", מספר אחד מידידיו. "אני בטוח שאם ר' אל'ה זצ"ל היה אומר לו לתת לו את כל כספו, הוא היה עושה זאת. זה אפילו לא היה בשבילו אתגר. אמונתו ברבו, טבועה בדם שלו ברמה שבן אדם מהיישוב לא מסוגל לתאר".

אחרי כמה שנים בישיבת פילדלפיה, עלה לארץ ישראל ולמד ישיבת 'באר יעקב', לשם נשלח על ידי מורו ורבו. בן העשירים סעד את ארוחותיו יחד עם בחורי הישיבה בחדר האוכל הצנוע של הישיבה. האוכל, למותר לציין, לא היה בכמות או באיכות אליהן הורגל בבית אביו. המתבונן מן הצד לא יכול היה להבחין שהבחור היושב בפינת בית המדרש ושקוע בלימודו - מגיע ממשפחה אמריקנית כה מבוססת. את השנים הללו בישיבה ניצל הן ללימוד התורה והן ללימוד המוסר, אצל המשגיח - הגר"ש וולבה זצ"ל.

בעת לימודיו בישיבה התקרב מאד לגראמ"מ שך זצ"ל. מורו ורבו - הגר"א שווי, שלח איתו מכתב המלצה לראש ישיבת פוניבז', והשניים התחברו בקשר בל ינתק. "למעשה שני הרב'ס שלו היו הגר"א שווי והגראמ"מ שך", מספר חברו לספסל הלימודים.

כשהגיע לפרקו נישא לרעייתו, בת הרב עמוס ביונים ז"ל. משפחת ביונים היא אחת המשפחות שהקימו עולה של תורה בארצות הברית. אבי המשפחה, ר' יצחק מאיר ז"ל (אביו של ר' עמוס ז"ל), הקים את מוסדות החינוך התורניים ברחבי ארצות הברית, ונחשב לאחד ממקורביו של ראש ישיבת ליקווד - הגר"א קוטלר זצ"ל.

השידוך היוקרתי היה בבחינת 'ענבי הגפן בענבי הגפן'. האב, ר' לואי, נחשב לאחד מגדולי תומכי התורה בארצות הברית. הוא מכהן כנשיא של כבוד במוסדות תורה רבים - ביניהם ישיבת 'תורה ודעת' - להם הוא תורם מידי שנה סכומי עתק. היה זה אך טבעי ששתי המשפחות המכובדות, שהיו שותפות - זו מצד הרוח וזו מצד הגשם, להקים עולה של תורה ביבשת החומרית, ישתדכו ביניהן.
במשך כל שנות חייו עסק הרב עמוס בהחזקת מוסדות חינוך, והיה נחשב לאחד מגדולי תומכיה של רשת החינוך העצמאי. "השווער שלו החדיר בו את הצורך לעזור למוסדות החינוך בארץ. שנים לאחר מכן, כשהגראי"ל שטיינמן התגייס לעזור למערך ההסעות של החינוך העצמאי, היה זה אך טבעי שחתנו של הרב ביונים יעמוד בראש המערך, ויגייס את סכומי העתק שנדרשו לפרויקט הגדול",

לפני כשלש שנים נפטר הרב ביונים בשיבה טובה, וחתנו ביקש מבחורי ישיבת 'אורחות תורה' שבראשות הגראי"ל שטיינמן, לסיים את הש"ס לעילוי נשמתו.

במקום רייכמן: ההימור המוצלח בלונדון
במשך שנים עבד הבן, שמעון, בעסק היהלומים המשפחתי, כשבהמשך הרחיב את עסקי היהלומים והפך למנהל השקעותיה של המשפחה, כשעם השנים הלך והתמקד בענף חדש ומכניס לא פחות: נדל"ן.

לפני כ-19 שנה ביצע גליק את הרכישה המשמעותית ביותר שלו. הרכישה תתברר ברבות הימים כאחת ההחלטות העסקיות היותר חכמות של איש העסקים הצעיר, והפכה אותו לאחד מהיהודים העשירים בעולם.

לפני שנביא את פרטי עסקת הענק, שהפכה את גליק מ'גביר' בקנה מידה בינוני לעשיר בקנה מידה בינלאומי, נביא את הרקע הממחיש כי כאיש עסקים מוכן גליק לקחת סיכונים לא מבוטלים כדי להגדיל את הונו.

בסוף שנות ה-80, הייתה משפחת רייכמן, משפחה חרדית מקנדה, אחת מ-12 המשפחות העשירות בעולם. הונה נאמד על ידי כתבי העת הכלכליים בלמעלה מעשרה מיליארד דולר, והמשפחה החזיקה באימפריה נדל"נית. החברה המשפחתית - אולימפיה אנד יורק, נחשבה לאחת החברות הנדל"ניות הגדולות בעולם, אם לא הגדולה שבהן, ועסקה ביזמות ובפיתוח פרויקטים ברחבי העולם. האח הבכור, שאול (פול), שניהל את עסקי המשפחה החליט 'ללכת על כל הקופה' ולהיכנס לפרויקט גרנדיוזי בלונדון.

הפרויקט שיזמו האחים רייכמן, נועד להפוך את רציף הקנרית (ה- Canary Wharf) שבלונדון, ממעגן נטוש לאזור מסחר מודרני. האזור המדובר הופצץ במהלך מלחמת העולם השנייה וכמעט כל המחסנים המקוריים נהרסו לחלוטין. על אף נסיון השיקום, תעשיית הנמל החלה לדעוך, ובשנת 1980 נסגר המעגן האחרון, במה שסימל אז את קיצה של תקופה. משפחת רייכמן ראתה באזור הנטוש פוטנציאל עסקי, והחליטה להשקיע את כל הונה בבניית משרדי ענק במתחם העצום.

ההימור של רייכמן התברר כטעות איומה. ב-1990 שקעה בריטניה במיתון ושוק הנדל"ן המסחרי בלונדון דעך. אולימפיה אנד יורק, שהשקיעה 3 מיליארד דולר בפרויקט, הספיקה להשלים 12 בנייני משרדים מתוך 24 המתוכננים, אך לא הצליחה להשכיר יותר ממחציתם. הכישלון החרוץ הוביל להפסדי ענק, וחובותיה של אולימפיה הגיעו ליותר מ-20 מיליארד דולר.

ב-1992, לאחר שנכשל ניסיון לארגון מחדש של פעילות החברה, הגיעה אולימפיה אנד יורק לפשיטת רגל, ומההון המשפחתי שהיה בשיאו 10 מיליארד דולר, נותרו 100 מיליון דולר בלבד.

שלוש שנים לאחר פשיטת הרגל שזעזעה את עולם הפיננסים - ולא פחות מכך את עולם התורה שנהנה מתרומות המשפחה העשירה - רכש שמעון גליק, עד אז איש עסקים אנונימי מניו יורק, נתח נכבד ממניות ה'קנרי וורף' יחד עם שניים מהבנקים הגדולים בניו יורק. הכלכלה הלונדונית התאוששה, וכעבור ארבע שנים בלבד מכר שמעון גליק חלק מאחזקותיו בפרויקט במחיר משולש ממחיר הקניה.

כיום, מחזיק גליק בנתח מהפרויקט שנחשב לאחד האזורים ה'חמים' של לונדון. בקנרי וורף נמצאים שלושה מהמבנים הגבוהים ביותר בממלכה המאוחדת: כיכר קנדה 1 (הידוע כמגדל קנרי וורף) בגובה 235.1 מטר, כיכר קנדה 8 (מגדל HSBC) וכיכר קנדה 25 (מרכז סיטיגרופ) בגובה 199.5 מטר כל אחד.

מידי יום עוברים בחנויות של המתחם - שבו יש כ-14 מיליון מטרים רבועים של סחר ומשרדים - כחצי מיליון אנשים, המותירים סכום נאה בקופות המתקתקות. חלק מהכסף עובר לכיסיו של גליק, שקופתו מלאת המזומנים מאפשרת לו להמשיך ולממן פרויקטים הקרובים לליבו בעולם התורה ובציבוריות החרדית בארץ ישראל.

מלבד השותפות בפרויקט הענק, מחזיק גליק בנכסים רבים, והוא שותף במיזמים גדולים. אנשי עסקים שעימם שוחחנו מתקשים לאמוד את הונו אך מעריכים כי מדובר באחד מהיהודים העשירים ביותר בארה"ב.

'גבאי צדקה' נאמן - לפי הוראות גדולי ישראל
למרות עושרו האגדי מקפיד גליק על אורח חיים פשוט. יש שיאמרו שיחסית להונו הוא חי בסגפנות. גם רעייתו מקדישה את חייה לטובת מפעלות בעלה, שמונת ילדיהם של בני הזוג גליק מנהלים אורח חיים המאפיין משפחות של בני אברכים. לגליק יש שתי בנות המתגוררות בארץ, ושאר ילדיו מתגוררים בלייקווד ובניו-יורק. הבן הגדול, מוישי, שהתקרב לחסידות קרלין, והפך במרוצת השנים לאברך חסידי, מתגורר ליד אביו במנהטן, והוא משמש יד ימינו של אביו בעסקים ובפעילות החסד. הבן הקטן, לומד כמו אבא שלו לפני חמישים שנה, בישיבה בפילדלפיה, ועושה חיל בלימודיו.

שכן נוסף, המתגורר אף הוא בסמוך לגליק, מספר: "לפעמים יוצא לי לראות אותו ברחוב והוא אומר לי: 'בא נלך לאכול משהו'. אנחנו נכנסים למסעדה, ומה הוא מזמין? לחמניה עם נקניק. זהו. בחיים לא ראיתי אותו מגיע בתפריט לחלק היקר של העיקריות, תמיד הוא נעצר בהתחלה".

עדות נוספת לפשטותו של גליק שמענו מאחד האנשים המתפללים איתו בבית הכנסת של הרב דויטש בשכונה: "לשימע'ן יש נהג, אבל בחיים לא ראינו אותו מסתובב עם הנהג בשכונה. כשהוא מגיע לכאן הוא תמיד נוהג לבד. המכוניות שבהן הוא נוסע, הן תמיד מכוניות פשוטות יחסית. הוא לא מנקר עיניים עם רכבי יוקרה. הוא לא צריך להוכיח לנו שיש לו כסף, ולא מזה נובעת ההערכה העצומה שרוחשים לו בשכונה בפרט, ובארצות הברית היהודית בכלל".

החלק המיוחד ביותר בנתינת הצדקה של גליק הוא המטרות להן הוא מייעד את הכסף. גליק נוהג לחלק חומש מרווחיו לצדקה, וכאמור מדובר על עשרות מיליוני דולרים מידי שנה. גבירים רבים, ביניהם גיסו ושותפו ר' שמעון פלוצ'ניק, מפקידים בידיו את כספי המעשרות שלהם, מתוך ידיעה ברורה שהכסף יגיע ליעדו בצורה הנעלה ביותר.

בשנים עברו היה נוהג גליק לחלק כספים גם למוסדות חסד, ארגוני קירוב, בתי חולים ועוד. אך שנים רבות הוא נוהג לחלק כסף אך ורק לישיבות ולכוללים. בעוד גבירים רבים משתמשים בהונם למטרות שנראות להם ראויות, ולא טורחים להתייעץ עם גדולי ישראל על המטרות הראויות ביותר, מקפיד גליק להתייעץ עם גדולי הדור הליטאים המנחים את פעילות הצדקה שלו, באמצעותם רכש את אמונם.

הקשר המיוחד עם הגראי"ל שטיינמן שהוביל למהלכים הציבוריים המשמעותיים ביותר, החל לפני כ- 18 שנים, החיבור בין גדול ישראל לגביר האמריקני התהדק בתקופה שבה הודיעה המדינה כי היא מפסיקה לממן את מערך ההסעות של החינוך העצמאי. ההסעות שנועדו להביא את ילדי הפריפריה למוסדות הלימוד החרדיים, היו החמצן של מוסדות הקירוב שעשו נפשות רבות בערי השדה. לולא מערך ההסעות שהביא ילדים מכל כפר נידח לתלמודי התורה, היו הולכים אותם ילדים לבתי הספר העירוניים. המשמעות המיידית של הגזירה הייתה שאלפי ילדים שזכו לחינוך תורני יעברו ללמוד בבתי הספר הממלכתיים. מימון ההסעות דרש סכומים של עשרות מיליוני דולרים, וראש הישיבה התגייס כל כולו לטובת ביטול הגזירה.

"צריך להבין", מספר אחד מראשי החינוך העצמאי שהיה מעורב בגיוס הכספים לטובת מימון ההסעות. "למרות שגליק נוהג לתת כסף רק ללימוד תורה, ברגע שהגראי"ל ביקש ממנו להיכנס לעובי הקורה, כל החשבונות האישיים שלו - התאדו. גם העובדה שחמיו ז"ל היה מראשי החינוך העצמאי, שדאג כל ימיו לחינוך ילדי ישראל, סייעה לא מעט להתגייסותו למערכה, ניתן לומר שלולא גליק אלפי ילדים יהודים היו גדלים ללא טיפת יידישקייט".

גליק מייחס חלק ניכר מהצלחתו לברכותיו של הגראי"ל. "באחד מערבי ראש השנה הוא הגיע במיוחד מניו-יורק להתברך בברכת שנה טובה, ולאחריה הוא חזר הביתה. באחד מהמסעות, התלווה אל הפמליה צלם שתיעד את המסע ההיסטורי של הגראי"ל. כשירדו מהמטוס הבחין גליק שהצלם מתעד גם אותו במחיצת הגראי"ל, הוא ניגש אליו והודיע לו שאם לא ימחק את התמונה שלו הוא לא יוכל להשתתף במסע. הסלידה שלו מפרסום לא אפשרה לו לתת לתמונה שלו להישאר במצלמה של אותו צלם.
בכלל, בכל המסעות, כשראש הישיבה היה יורד מהמטוס, היו מחכים צלמים רבים בכבש המטוס. גליק היה מחכה עד שהפמליה תיסע לדרכה ורק אז היה יוצא מהמטוס ונוסע במונית לאכסניה. הוא לא רצה שיראו אותו או שיכתבו עליו. כשהיו נוסעים מחוץ לארצות הברית היה מקפיד לישון במלונות, כדי שלא יתעדו אותו באכסניה של הגראי"ל".

בהכנת הכתבה הסתייענו בכתבה שפרסם ש. ברייטקופף ב'משפחה' לפני שנתיים
גליק עיתון פרויקט יתד מול

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד