ט"ו סיון התשפ"ד
21.06.2024

לאורו של 'רבינו' • היומן של הגר"ע יוסף זצ"ל

הרב אליהו שטרית, שזכה ללוות את הגר"ע יוסף זצ"ל יותר מ-20 שנה, אסף את זכרונותיו מהגר"ע לפי תאריכים, בספר חדש שנקרא 'רבינו' • 'בחדרי חרדים' עם קטעים נבחרים ומרתקים • מדוע ה'ציץ אליעזר' לומד טוב? • איך ראו את שיעורי הגר"ע באיראן? • וכיצד הרגיש הגר"ע כששמע שבנו נבחר למלא מקומו בתפקיד הראשל"צ?

לאורו של 'רבינו' • היומן של הגר"ע יוסף זצ"ל

בספר חדש הנקרא בשם "רבינו", ואשר חובר על ידי הרב אליהו שטרית - מי שליווה את הגר"ע יוסף זצ"ל במשך למעלה מעשרים שנה ושימש אותו בשעת לימודו ובעריכת ספריו, כותב המחבר את הדברים שראה ושמע מהגר"ע במהלך לימודו וכתיבת ספריו.

'בחדרי חרדים' מגיש חלק נבחר מן הדברים.

את הספר רבינו כתב הרב אליהו שטרית לפי תאריכים בהם נאמרו הדברים מפי הגר"ע יוסף זצ"ל.

יב אב תשסה

רבנו כותב עכשיו על הלכות יום הכיפורים בעניני חולה האוכל ביום הכיפורים (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רפז) וסיפר לנו רבנו שבזמן שהיה רב ראשי לתל אביב היה הולך בעצמו בערב יום כיפור מבית חולים לבית חולים לדבר עם החולים שיאכלו ולא יחמירו על עצמם להתענות כי היו אומרים לו שיש חולים שרוצים ״כביכול״ להחמיר על עצמם ורבנו בא לשכנעם שאסור להם להחמיר על עצמם אלא חייבים לאכול.

כח ניסן תשסג

היום ביקשו שרבנו יהיה סנדק ביום רביעי הבא והתברר שההורים הם מהצפון ובאשה היולדת עברה קודם לכן שמונה הפלות ובאו לבקש ברכה מרבנו ורבנו בירך אותם (אח״כ אמר לי רבנו מסכנה כמה היא סבלה והוסיף רבנו בירכתי אותה בבכיות), והנה עכשיו ברוך השם נולד להם בן והם באים מהצפון לירושלים כדי שרבנו יהיה סנדק.

ל אב תשסא

רבנו אמר שהגרא״י ולדינברג זצ"ל בעל שו״ת ציץ אליעזר לומד טוב והולך בשיטה של הספרדים מחפש בספרים בשביל להביא ראיות והוא יושב בבית הדין ונמצא שם גם חכם עזרא בר שלום חתנו של רבנו ותמיד הוא מוסר דרישת שלום עם חכם עזרא לרבנו.

ח' אב תשנ״ט

שאלו את רבנו אדם שיש לו מפעל לייצור תכשיטים וביקשו ממנו לייצר צלבים אם יעשה וענה לו רבנו שלא יעשה

כא כסלו תשנו

הגיע לרבנו טלפון ממישהו מהסביבה הקרובה וזה הטריד את רבנו והוא התאונן בפני ״מפריעים לי ללמוד״ והיה נראה שהענין הזה מאוד הטריד אותו כי כאשר הבאתי לו חומר מודפס כדי שנעבור עליו התחלנו לקרוא, ותוך כדי הקריאה רבנו נאנח ואמר לי ״לבי בל עמי״ ואמר שנעזוב את זה עכשיו, אבל כעבור כעשר דקות חזר רבנו וישבנו ועברנו על החומר כאילו לא קרה שום דבר.

ח טבת תשסד

רבי ישראל יונה הביא לרבנו דברים שהקשה הרב בן ציון ע״ה והראה לו, ורבנו לא נחה דעתו מהדברים שכתב הרב בן ציון ואחרי שלמד בזה אמר לנו שכאשר לומדים בספר צריך לבדוק מי כתב את הספר אם הוא פוסק או ראש ישיבה, כי אם הוא ראש ישיבה יתכן שכתב את הדברים באופן של פלפול בשביל התלמידים ואילו אם הוא פוסק מן הסתם הדברים כתובים אחרת.

כח תשרי תשסט

ביום זה בעוונות נפטר אחיו של רבנו ורבנו יושב שבעה ואפילו בימי השבעה רצה רבנו שנבוא ללמוד ולמדנו הלכות שמותר ללמוד בימי אבלות. וסיפר לנו רבנו שכשהיה צעיר והיה לומד הלכות אבלות היה בוכה, כי יודע שסוף אדם למיתה והאדם צריך לעמול בתורה כדי שיאסוף זכויות.

ליל כה כסלו תשסט

בא לרבנו בחור שהגיע מאיראן ועבר דרך אירופה ובא לארץ והוא אמור לחזור לאירן ונפל לרגלי רבנו ונישק לו את רגליו ואח״כ נישק לרבנו את הזקן והיה בוכה ומדבר שהם באיראן כל הזמן רואים את רבנו בלוייו ויש להם ספרים ילקוט יוסף ולוית חן וכל ספרי רבנו ולומדים שם ורבנו בירך אותו.

ב שבט תשסט

סיפר לנו רבנו שבשנת תשנד הרגיש מאוד לא טוב כי היו לו מים בריאות והרופאים לא הצליחו לפתור את הבעיה, והרבנית באותו זמן התפללה להקב״ה ואמרה מה אני שוב בשבילך אני מוכנה שתקח את החיים שלי ותתן אותן לבעלי שילמד תורה, ובאמת באותה שנה נפטרה הרבנית.

תשע"ג
ב מרחשון תשע"ג

רבנו היום נמנם קצת בבוקר ופתאום הקיץ תוך כדי זה שהוא מפזם "יום קנוא קנאת האל הרג בכח ואל נשיא שבט ישראל ובת צור שמה כזבי. לכבוד חמדת לבבי אליהו הנביא". והיה זה פלא. אף פעם לא זכור לי שהיה דבר כזה.

ה אייר תשע"ג

רבנו סיפר שכאשר יצא ספר יביע אומר חלק א, והיה הולך ברחוב דוד ילין, וראה שם את הגרי"ז מבריסק ונתן לו את הספר, ושאל אותו מי הוא, וענה לו שהוא אברך מפורת יוסף, ולמחרת פגש את רבנו הרב מטשבין, ואמר לרבנו, מה עשית, וסיפר לו שהרב מבריסק אמר לו שהספר ריתק אותו והוא עבר על כל הספר אתמול בלילה ולא יכל לישון, ואמר שלא ידע, שיש כאלה אברכים בפורת יוסף.

כד סיון תשע"ג

בעוונות הרבים, בערב קודם שהייתי צריך לבוא לרבנו, נודע לנו שרבנו נפל, ואיבד ההכרה לכמה שניות, ואחר כך חזרה אליו ההכרה, ולקחו אותו לבית חולים הדסה, ובדקו אותו, והשאירו אותו למעקב גם למחרת, וברוך השם שלא נגרם לו נזק מחמת הנפילה, רק שהיו לו כאבים בכל מיני מקומות בגוף מחמת הנפילה.

כה סיון תשע"ג

ברוך השם באנו הערב ללמוד עם רבנו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. רק שרבנו נשאר רק עד שעה שתים עשרה בלילה, והלך לנוח.

כו סיון תשע"ג

היום בבוקר רבנו הרגיש כאבים במותן והיה קשה לו לבוא ללמוד ונשאר בחדר עד שעת המנחה, והתפללנו מנחה בחדר הסמוך לחדר הלימוד עם מעט אנשים. בערב באנו ללמוד רגיל, וברוך השם רבנו היה שקוע בלימוד ונשארנו ללמוד עד אחרי שעה שלוש לפנות בוקר, ורבנו בסיום הלימוד אמר שבבוקר לא הרגיש טוב מחמת הנפילה שנפל, והיה מתנצל וביקש סליחה שהשאיר אותנו עד שעה כזאת.

סיון תשע"ג

גם היום למדנו יפה מאד ברוך השם ונשארנו עד אחרי שעה שתים בלילה.

ח תמוז תשע"ג

רבנו עדיין סובל מכאבים מחמת הנפילה שהייתה לו, ואומר לנו כל הזמן, תתפללו עלי, אני כולי מכאובים, ונאנח כל הזמן. ומבקש מאיתנו שוב ושוב להתפלל עליו.

כג תמוז תשע"ג

התברר שיש לרבנו שבר בעצם שנקרא סקום וזה היה המקור לכאבים של רבנו, והוכרחו לעשות לו ניתוח, ועשו לו ניתוח היום וחיברו את העצם עם ברגים, ואמרו שברוך השם הניתוח הצליח.

ליל יח אב תשע"ג

היום היו הבחירות לרבנות הראשית לישראל, ורבנו קרא תהלים להצלחת בנו הגאון רבי יצחק יוסף, ובאו לבשר את רבנו שבנו נבחר לרב ראשי, ורבנו נתן הודאה להשי"ת. ואחר כך באו כולם עם הרב יצחק לספריה, ושם אמר רבנו "נשמת כל חי", וההתרגשות היתה גדולה. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

ו אלול תשע"ג

רבנו הגיע לפני תפלת מנחה וביקש שאביא לו את הפסק בענין ירושה של רבנות, ואמרתי לרבנו שיש על הפסק הזה שאלה, כי ירושה של רבנות לא נאמרה על רבנות שהיא מוגבלת בזמן, ורבנו ענה לי תשובה על זה, ואמרתי לו שיכתוב את זה בתשובה, ורבנו אמר לי שאני אכתוב, ואני קצת התעקשתי עם רבנו שיכתוב הוא, כי רציתי לעודד אותו, וברוך השם הוא כתב בעצמו כמה שורות, ואני הקלדתי את זה במחשב, ואחר כך גם הוסיף רבנו עוד תיקונים בזה, ושמחתי שברוך השם רבנו התחיל קצת לכתוב. בערב בא מישהו לעשות פיזיוטרפיה לרבנו, ואמר לי הרב משה, בנו של רבנו, שברוך השם רבנו הצליח לעמוד, וגם פסע שתי פסיעות, ושמחנו מזה מאד, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ואנו מוסיפים להתפלל שהקב"ה יחזק את רבנו, ויחזיר אותו לאיתנו הראשון.

ז אלול תשע"ג

היום קראו לי לבוא מוקדם לבית רבנו, ובאתי ומצאתי את רבנו יושב בחדר הלימוד, וכבר כתב כמה שורות וביקש שאוסיף את זה במה שכתבנו בחזון עובדיה הלכות שבת, וברוך השם עשינו את זה וגם עוד תיקונים והוספות, הודו לה' כי טוב.


תשע"ד
ו' תשרי תשע"ד

רבנו חזר ב"ה אתמול מבית החולים אחרי שאושפז שם מאז יום ראשון בשבוע שלפני ראש השנה, והיום קצת למדנו, ורבנו כתב קצת. ושאל אותי אם אני מכיר איזה משפחה אלמנה ויתומים, ודיברתי עם אשתי והיא אמרה שהיא מכירה, ואמרתי לרבנו, ואז רבנו שאל אותי פרטים על המשפחה ונתן לי כסף לתת למשפחה.

ז תשרי תשע"ד

היום רבנו בא קצת מאוחר ללמוד, וסיפר לנו שבבוקר הוא אמר להם את החידוש הזה, שנאמר לגבי יום כיפור, על הפסוק (ויקרא כג, לב), "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב", ודרשו על זה חז"ל (ברכות ח:), וכי בתשעה מתענים, והלא בעשרה מתענים, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. ושאל רבנו, הרי נאמר (שמות יב, יח), "בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות", ושם לכאורה היה צריך לדרוש כעין מה שדרשו בכיפור. וענה רבנו שקודם מתן תורה היה היום מתחיל בבוקר, כמו שנאמר יום ולילה לא ישבותו, והפסוק של פסח נאמר קודם מתן תורה, מה שאין כן הפסוק של כיפור בפרשת אמור שזה אחרי מתן תורה, ואחרי מתן תורה היום מתחיל אחרי הלילה.

יב תשרי תשע"ד

היום צריכה להיות ההכתרה של בנו של רבנו, הרב יצחק יוסף לראשון לציון, ונאמר לי שרבנו לא הולך להכתרה מחמת שלא הרגיש בטוב, ולכן באתי לבית רבנו, למרות שהייתי מוזמן להיות בהכתרה, ואז כשהגעתי לבית רבנו נודע לי שרבנו הלך לטקס ההכתרה, כי הייתה לו שמחה גדולה לראות כשממנים את בנו לרב ראשי. ונשארתי בבית רבנו עד שרבנו חזר מטקס ההכתרה, והיה ניכר עליו שהיה שמח מאד.

ג' מרחשון תשע"ד עולם חשך בעדנו ...
רבנות אלול הגרע שטרית יומן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד