י"ב כסלו התשפ"ה
13.12.2024
סקר משותף

הנתונים מוכיחים: הצרכן הישראלי הוא פראייר וזו הסיבה

הצרכן הישראלי ממוקם בטווח הנמוך של סך הנזק הצרכני, אך הוא לא מצליח לממש את זכותו לקבלת החזר/פיצוי מאותם עוסקים שגרמו לו לנזק ביחס למדינות אחרות - הצרכנים בישראל הצליחו להחזיר את האחוז הנמוך ביותר מהנזק שספגו (55%) מלבד צ'ילה (54%)    

הנתונים מוכיחים: הצרכן הישראלי הוא פראייר וזו הסיבה
ילדים חרדים מול מקרר מוצרי חלב צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בסקר משותף עם ה- OECD קובע: הצרכן הישראלי פראייר ומשלם תשלום עודף בגין מוצר או שירות: הוועדה למדיניות צרכנית (CCP) שב- OECD שישראל חברה בה, ערכה סקר שנועד למדוד את הנזק של צרכנים כתוצאה ממסחר מקוון.

הסקר מדד נזק צרכני כולל שצרכנים חוו במשך שנה. הנזק הצרכני כלל גם היבטים כספיים וגם היבטים לא כספיים (לדוגמא אובדן זמן ומצוקה נפשית שנגרמו לצרכנים בגין טיפול בבעיה), כאשר כלל הנזק כומת לכדי סכום סופי.

הסקר התייחס להיקף הראשוני הכולל של הנזק, לחלק היחסי של הנזק שעלה בידי הצרכן להשיב לעצמו, ולנזק הסופי שהצרכן נותר עימו לבסוף.     

הסקר נערך ב-13 מדינות בקרב מדגמים מייצגים (כ-1,000 צרכנים בכל מדגם).

הסקר נערך בישראל בשיתוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

מסקנות עיקריות: 

הצרכן הישראלי ממוקם בטווח הנמוך של סך הנזק הצרכני.

הצרכן הישראלי לא מצליח לממש את זכותו לקבלת החזר/פיצוי מאותם עוסקים שגרמו לו לנזק. מבין המדינות שנבדקו, הצרכנים בישראל הצליחו להחזיר את האחוז הנמוך ביותר מהנזק שספגו (55%) מלבד צ'ילה (54%)

בישראל מתוך כלל הצרכנים אשר ביצעו רכישות מקוונת, כ53% דיווחו על נזק צרכני. גבוה במעט מהממוצע בכלל מדינות ה- OECD אשר השתתפו בסקר, אשר עמד על כ-50%.

מבחינת הנזק הכספי הממוצע לפי שכבות גיל, נראה כי הנזק הכספי הגבוה ביותר נגרם לשכבת הגיל הצעירה ביותר (18-29), מכיוון שבאופן טבעי שכבה זו מבצעת יותר רכישות באופן מקוון. אולם שכבת זו מצליחה לקבל פיצוי או החזר באחוז ניכר מכלל הנזק (80%). לעומתם, שכבת הגיל האמצעית ושכבת הגיל של 65+ מצליחה לקבל פיצוי או החזר רק על 64% ו- 59% בהתאמה.

יוקר המחיה מושפע בין היתר מהתנהגות צרכנים. באופן עקבי הצרכן הישראלי הוא צרכן פחות מודע, פחות פועל באופן אקטיבי ועומד על זכויותיו הצרכניות ביחס לצרכנים במדינות הOECD. נזק צרכני הוא אחד מהגורמים שעשויים לצמצם את יוקר המחיה, היעדר יכולת טובה של הצרכן להשיב לעצמו חלק גדול מהנזק, משמעותה במילים פשוטות – הצרכן הישראלי משלם תשלום עודף בגין מוצרים או שירותים.

ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסרה כי: "אחד הממצאים הבולטים מהסקר הוא שהצרכן הישראלי לא מצליח לממש את זכותו לקבלת החזר/פיצוי מאותם עוסקים שגרמו לו לנזק. נראה כי, צעירים ובעלי השכלה גבוהה מצליחים יותר בהשגת פיצוי, וזאת בהשוואה לאוכלוסייה בוגרת יותר ומשכילה פחות.

אני קוראת לכל הצרכנים, כאשר יש לכם מחלוקת עם עוסק, עמדו על שלכם ודרשו החזר או פיצוי. הפניה יכולה להיעשות באופן ישיר אל העוסקים ובמקביל להשתמש ברשתות החברתיות, באתרי דירוג והמלצות וכדומה. בנוסף, יש להתלונן באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. בכל פעולה של הרשות היא שמה בראש סדר העדיפויות את האוכלוסיות המוחלשות ובכלל זה את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שהם הפגיעים ביותר על פי הסקר שנעשה".

 

ישראלים קניות קניות באינטרנט זיכוי פראיירים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}