כ"א ניסן התשפ"ד
29.04.2024
לאחר ניסיונות רבים

תיעוד מרגש: גוזלי הנשרים פרחו מהקן • צפו

חדשות טובות מהטבע: לאחר מאמצים וניסיונות מרובים, גוזלי הנשרים המפורסמים מפרויקט "עופות דורסים בשידור חי" פרחו מהקן • צפו בתיעודים

תיעוד מרגש: גוזלי הנשרים פרחו מהקן • צפו
הנשרים במהלך הקינון והפריחה מהקן צילום: גלעד פרידמן, פרויקט עופות דורסים בשידור ח

בשבוע שעבר, לאחר 194 ימים רצופי של טיפול בביצה ולאחר מכן בגוזל, פרח הנשר הצעיר והמפורסם מפרויקט "עופות דורסים בשידור חי", לקול תשואות הצופים והעוקבים.

בכך, החל את "תקופת הפריחה" הארוכה של הנשרים, במהלכה ההורים ימשיכו לדאוג ולהאכיל את הפרחון הטרי. ד"ר גלעד פרידמן, מנהל הפרויקט מציין כי לאחר שבועיים עמוסים בחוסר מנוחה, בהתרגשות ובאימוני תעופה תכופים, הנשרון אזר אומץ והתעופף בהצלחה מהקן וזוג הוריו יכולים להיות גאים בעצמם כי התמדתם ומסירותם השתלמה.

"לצד ההתרגשות הרבה, השבועות הקרובים טומנים בחובם גם סכנות רבות עקב חוסר ניסיונו המובהק במעוף בטוח. פציעות ושברים עקב תעופה לקויה, תשישות ורעב עקב חוסר ניסיון בהגעה אל אזורי ההאכלה, אינן תופעות נדירות, לצערנו. נאחל לפרחון הטרי הצלחה רבה ושינהג במשנה זהירות בכל אשר יפנה ואנחנו נמשיך לעקוב אחריו כל עוד הוא ימשיך לבלות במצוקי הקינון", הוא אומר.

גוזל הנשרים פרח מהקן של "הנשר האלמן" (T99) וזוגתו (J35), לאחר תהליך רבייה ארוך ומשמעותי: כ-50 ימים של בניית הקן, 55 יום של דגירה רציפה ו-139 יום של טיפול בגוזל עד לפריחתו.

ניסיונותיו של הנשר והפריחה מן הקן. צילום - גלעד פרידמן, פרויקט עופות דורסים בשידור ח

 

אם מוסיפים לכך את 30 הימים של טיפול בגוזל במהלך "תקופת הפריחה", מגיעים לכ-274 יום, כתשעה חודשים, שבהם הם "עסוקים" בקינון במהלך מחזורם השנתי.

"לא סתם נלחמים על כל ביצה, ולא ייאמן שדבר כזה קטן ושברירי הופך להיות כזה מלך ענק ומרשים. נאחל לפרחון הטרי הצלחה רבה ושינהג במשנה זהירות בכל אשר יפנה ואנחנו נמשיך לעקוב אחריו כל עוד הוא ימשיך לבלות במצוקי הקינון", מוסיף ד"ר פרידמן.

בנוסף, גם גוזל הנשרים של זכר A40 ונקבה E76 פרח מהקן, 136 יום לאחר בקיעתו המרגשת אל מול המצלמות האונליין. זהבה סיגל, אקולוגית הר הנגב ברשות הטבע והגנים: ״רשות הטבע והגנים עושה מאמצים גדולים לשמור על אוכלוסיית הנשרים בניהם לכידה תיוג ומשדור, ניטור קינונים והאכלה בטוחה. מושבת הקינון הגדולה ביותר היא במצוק הצינים.

הגוזל פורח מהקן. צילום - גלעד פרידמן, פרויקט עופות דורסים בשידור ח

במהלך השנים 21-22 מתו 31 נשרים רובם מהרעלה. 18 נשרים בוגרים שמתו בהרעלה בדרום משפיעים על מספר הקינונים. אחוזי ההצלחה של קינוני הנשרים נמוך. כ-50% ולכן כל גוזל שפורח זו תוספת משמעותית לאוכלוסייה.

שיתוף הציבור כמו ביום הנשר ובחשיפה לצילומי הקינונים מגביר את המודעות לסכנה הגדולה של הרעלות. זהו הגוזל השביעי שפורח במצוק הצינים וצפויים עוד ארבעה״.

ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע: "לנשר עונת קינון ארוכה ביותר, והגוזלים שפרחו בשבוע האחרון מהקן משקפים את ההשקעה העצומה של הוריהם בגידולם. הנשרים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל, עקב הרעלות, התחשמלות, התנגשות בקווי מתח, פגיעות מטורבינות רוח, הפרעות לקינון, ירי ועוד.

הנשרים הצעירים חשופים לסכנות רבות נוספות עקב גילם הצעיר וחוסר הניסיון שלהם. אם יצליחו להגיע לבגרות חרף כל הסיכונים, זו תהיה תרומה משמעותית לאוכלוסיית הנשרים בישראל. פרוייקט מצלמות האונליין מביא שוב חווית טבע אדירה ומרגשת אל הציבור הרחב, ובכך מסייע לשמירה על העופות הדורסים בישראל".

אמיר שפיר מנהל, מרחב הר נגב ברשות הטבע והגנים: "פרויקט הצילום אונליין מאפשר לנו הצצה לעולם המופלא, באמצעות הקן הנסתר והמוגן בו זוג נשרים מחזקים ומלמדים את הגוזל את המיומנויות הנדרשות להישרדותו. בנוסף לידע המחקרי הרב שפרויקט זה תורם לנו, העובדה שבכל סלון וכיתה ניתן לעקוב אחר התפתחותו של מין דגל זה מגוזל למלך עופות עצמאי, מעלה את המודעות הכללית לשמירת טבע בכלל ובפרט על העופות הדורסים".

הנשר המקראי מוזכר במקרא פעמים רבות, בדרך כלל כמגלם של כוח, אצילות וממלכתיות. מקורו גדול, כפוף וחזק, ומסוגל לבתק את עורה של חיה גדולה.

צווארו ארוך מאוד ומאפשר לו לחטט במעמקי הפגר, כשראשו וצווארו מכוסים רק בפלומה קצרה, שאינה מתלכלכת כדרכן של נוצות.

בניגוד לעופות דורסים אחרים, ה"דורסים" את טרפם באמצעות רגליים חזקות וטפרים (ציפורניים) חדים, אין הנשר מצויד ברגליים חזקות במיוחד, וטפריו קצרים וקהים.

גם בתחום התמרון האווירי הוא אינו נדרש למיומנות רבה, ומומחיותו היא בתחום הדאייה. הנשר הוא עוף חברותי, המקנן במושבות על צוקים נישאים.

רבייתו איטית, זוג נשרים מטיל ביצה יחידה, וגידולה עד לפריחת הגוזל מן הקן נמשך כמעט שנה. מסיבה זו מתקשה אוכלוסיית הנשרים הישראלית להתאושש מהמכות הנוחתות עליה בזו אחר זו. בשנים האחרונות נפגעו נשרי הגליל והגולן בעיקר מרעלים שפוזרו על ידי מגדלי בקר, ואוכלוסייתם הושמדה כמעט כליל. כיום מקננים עדיין כמה עשרות זוגות במדבר יהודה ובהר הנגב, אך בצפון ישראל נותרו רק זוגות בודדים, מרביתם דוגרים במצוקי נחל גמלא, מעוזם האחרון.

נשר שמבחין בפגר צולל אליו במהירות, נשרים אחרים מבחינים בתנועה זו ומצטרפים אליו. הם נוחתים במרחק מה מן הפגר וסורקים את השטח. נשר שלא אכל מספר ימים, מסוגל לאכול יותר מקילוגרם אחד של בשר בארוחה, לעיתים כעשרים אחוז ממשקל גופו. לאחר אכילה מרובה קשה לנשרים לנסוק והם עומדים ליד הפגר.

 

נשר פריחה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד