כ"ז ניסן התשפ"ד
05.05.2024
פוסט נוקב

הפרקליט משמאל נגד המחאה: "הכלום המתנגד לכלום"

"אם תיעלם ותישכח עילת הסבירות מחיינו, ספק אם אחרי שנה מישהו ייזכר בה ולכל היותר במהדורה החדשה של הספר האולטימטיבי של המשפט החוקתי במדינת ישראל יימחקו ארבע הערות שוליים ועשר שורות של טקסט" | מדבריו של הפרקליט הבכיר אביגדור פלדמן

‏עורך הדין אביגדור פלדמן מוותיקי ובכירי הפרקליטים והמשפטנים בישראל, בן ה-75, הידוע כמזוהה עם השמאל, מפתיע ביממה האחרונה עם פוסט תוקפני שבו הוא מביע התנגדות למחאה נגד הרפורמה המשפטית על כך שהופכים את המדינה על עילת הסבירות בזמן שישנן עוד עילות רבות אחרות לשימוש השופטים.

וכך כותב פלדמן: ‏"במרכז תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בדיוק כמו במרכז הרפורמה של לוין ורוטמן נמצא חדר הנושא שלט "חדר מלחמה", אך זהו חדר ריק, סטרילי, אטום לרעש מבחוץ ושותק מבפנים. החדר נעול בשבעה מנעולים. אם תצליח להיכנס פנימה וגם לחדר הכי סודי במדינת ישראל אפשר להיכנס עם מפתח שנשכח על הארונית העומדת לצדו, תגלה חדר ריק - שעל קירותיו מדפים ריקים שאולי נחו עליהם פעם ספרים שסולקו במהירות. הקירות ריקים מתמונות וססמאות ואפילו דגל ישראל הכל כך פופולרי והכל כך ריק ממשמעות לא תמצא כאן. 

‏לו הייתי זבוב המרחף מעל ההדמייה הדיגיטאלית של שדה הקרב, שהרכיבו הקברים "קציני בינה רישתית, לא לבלבל עם הקברנים תורם יגיע בסוף. הייתי שומע: "קודם ניקח את בג"צ ואחר כך את ברלין", אבל לא ממש ברלין, משהו אחר אולי את מבקר המדינה שאולי כבר שלנו, ואולי רשות הטבע והנוף.

סימון בג"צ כיעד הראשון לבליצקריג, אין לו קשר עם התפקיד הדי זנוח שיש לבג"צ בחיי העם הזה. סמכויות בג"צ שהועתקו מחקיקה מנדטורית שהוחלה על ישראל, שהיא לא חקיקה בריטית, הוענקו לו מכח המשכיות חוקי המנדט וקיבלו צחצוח מקומי בחוק יסוד השפיטה בשנת 1984. להבדיל מחוק יסוד הכנסת וחוק יסוד הממשלה שתוקנו עשרות פעמים, מכח הסכמים קואליציוניים מושחתים, איש לא נגע בחוק יסוד השפיטה. להוציא שניים או שלושה תיקונים מינוריים, הוא רבץ עייף ומנומנם על מדפי הספרייה בבית המשפט העליון, שכן עני לקובץ חוקי אנגליה של הולסבורי שכריכותיהם נדפסות באותיות זהב.

עד השנה האחרונה איש לא חשב שבג"צ היא מטרה מצודדת לכיבוש. אז למה בג"צ נבחר כיעד הראשון? כי הוא חלש. כי תמיד תרחף מעל ראשו סיסמתו השנונה של שופט אמריקאי "לבית המשפט העליון אין כיס ואין חרב", אבל לממשלת ישראל כיסים נפוחים משטרות חדשים שיצאו זה עתה מבית הדפוס. וחרב דיגיטלית שכמוה לא ברא השטן, המטיילת בעצמה בככר השוק של עזה וכורתת ראשים על ימין ועל שמאל, באפן שכרות הראש כלל לא הבחין שראשו נותק מגופו, עד שהוא מנסה להניע ראשו לאות הסכמה והראש נושר מן הכתפיים ומתגלגל ברחוב המזוהם כאבטיח מתוק.

‏עילת הסבירות, היא לא יותר ממילה ורבים מחליפים אותה בעילת ההסתברות. היא חסרת כל משמעות. כל שופט בינוני בבג"צ יכול להחליף אותה בעשרים מילים נרדפות (תרתי משמע) אחרות: מידתיות, סמכויות, הצדק הטבעי, הצדק הלא טבעי. דווקא בתחום הזה של חידושים לשוניים מופלגים עשה בג"צ חייל. אפילו את המהפכה המשפטית גנבו מהשופט אהרן ברק, שחשבתי להציע לו לתבוע פיצויים בגין גניבת הביטוי. אם תיעלם ותישכח עילת הסבירות מחיינו, ספק אם אחרי שנה מישהו ייזכר בה ולכל היותר במהדורה החדשה של הספר האולטימטיבי של המשפט החוקתי במדינת ישראל יימחקו ארבע הערות שוליים ועשר שורות של טקסט.

והשופטים, מה יהיה איתם? הכל מסכימים שיש להחליף את כולם או מקצתם. אף אחד לא אוהב שופטים. אבל מאיפה נמצא את השופטים הרגישים, רחבי האופקים, החומלים על מי שזכאי לחמלה ומענישים חזק את מי שלא ראויים? ואיך נבחין בין שופט טוב, אמיץ ולמוד חרב ובין שופט חלש, שבורח ברגע שמישהו מרים את קולו? אולי נפתח פנימייה שיפוטית לנערים מבתים הרוסים? אולי נשיק את התוכנית "שופט נולד לאח הגדול"? ונמנה לשופטי התחרות מי שמכירים הכי טוב את השופטים: מצד אחד רוצחים, ראשי ארגוני פשע וכנגדם קורבנות על כסאות גלגלים, עיוורים, פסחים, יתומים, אלמנות, ניצולים מנקמת דם. המועמדים לשפיטה יתגוררו בדירה נוסח האח הגדול וישפטו כל הזמן, את האוכל, את האירוח, את המזרונים, יריבו ביניהם על סבון שמפו מים המלח, וימנו מועמד אחר לשיפוט להשלים ביניהם ובסופה של התוכנית ייבחרו נשיא לבית המשפט העליון, שופטים עליונים, שופטים מחוזיים וגם רשמים ללשכות ההוצאה לפועל.

את התשובה צריך לחפש במקום אחר, דאלוז וגואטארי בספרם "אנטי אדיפוס" ובעקבותיהם ז'יזק וקארל פישר שספרו המצוין "ריאליזם קפיטליסטי" (תרגום תמר הרמן הוצאת דביר), יצא זה עתה בתרגום לעברית, משוכנעים כי קץ הקפיטליזם לא יבוא במהפכה מדינית או צבאית, בהעדפת אידיאולוגיה מרקסיסטית או מילטון פרידמנית, אלא בקריסת מערכות שאיש לא יזהה את מקורה, שמזכירה בקצב התקדמותה ואופיה הטוטליטרי חסר הרחמים, מחלה או מגפה.

לדעת מחברי אנטי אדיפוס, זו מחלת נפש שטרם הוגדרה, שפרויד היה מודע לה, אך חסם בכוונה את הכניסה אליה, כי הבין שתסחוף איתה את המודע והתת מודע ותרסק אותם. ועל כן יש לחפש את תופעת ההפיכה לשום דבר ואת מתנגדי השום דבר, לא בספרי החוקים, לא בבג"צ קול העם נגד שר הפנים, לא אצל ברק או אצל אנתוני סקאליה, אלא לבקש את משמעות הכלום המתנגד לכלום אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

אביגדור פלדמן הרפורמה המשפטית עילת הסבירות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד