ט' אייר התשפ"ד
17.05.2024
"מתכוונים לפתור את הבעיה"

כמה רשימות יתמודדו בבחירות המקומיות וכמה בעלי זכות הצבעה

וועדת הפנים התכנסה לדיון היערכות לבחירות ברשויות המקומיות | מנכ"ל משרד הפנים: "השב"כ צריך לאבטח גם מועמדים שיש איום על חייהם" | היו"ר ח"כ יעקב אשר: "אנחנו מעוניינים שאנשים יתמודדו בבחירות המקומיות וישרתו את הציבור, לכן צריך לאפשר להם סביבה בטוחה"

כמה רשימות יתמודדו בבחירות המקומיות וכמה בעלי זכות הצבעה
ועדת הפנים והגנת הסביבה צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, התכנסה לישיבה בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ונציגי משטרת ישראל, לדיון היערכות לבחירות ברשויות המקומיות.

לדברי ריאן גאנם, מנהל תחום בחירות ברשויות המקומיות במשרד הפנים, בבחירות הקרובות 7.35 מיליון איש יוכלו לממש את זכות הבחירה, 5,500 רשימות יתמודדו, 13,000 קלפיות יפתחו ברחבי הארץ, כולל קלפיות ייעודיות בהן יצביעו 40,000 בעלי תפקידים בבחירות המקומיות.

בעלי זכות בחירה שאין ברשותם תעודת זהות יוכלו להנפיק תעודת זהות, ללא תור, בלשכת האוכלוסין בבני ברק, זאת בנוסף על לשכות האוכלוסין המפוזרות ברחבי הארץ שם צריך לקבוע תור מראש. ביום הבחירות מצביעים שאין ברשותם תעודות זהות, יוכלו לגשת ל-9 לשכות ברחבי הארץ ולהנפיק במהירות תעודת זהות חדשה תקפה לשלושה חודשים. לדברי אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, ניתן להצביע גם עם רישיון נהיגה או דרכון בתוקף.

נצ"מ דוד שריקר, פרוייקטור בחירות במשרד לביטחון לאומי, סקר את עבודת המשטרה לקראת הבחירות ואמר כי המטרה היא לאפשר קיום הליך בחירות תקין על פי חוק, ומימוש זכות הבחירה של הציבור. "אנחנו פורסים ניידות ברחבי הארץ סביב ריכוזי קלפי, ובמגזרים מסוימים הגדרנו שוטר חובה שנמצא במקום. יש דסק משותף עם גורמי מודיעין כאלה ואחרים ואנחנו מפיקים דו"חות לגבי אישים מאוימים".

נצ"מ שריקר עדכן כי בשל חילוקי דעות בין משרד הפנים למשטרת ישראל נמנעת אבטחה ממתמודדים בבחירות. "התקציב לאבטחה נמצא במשרד הפנים, אנחנו לא מתעלמים מהנושא הזה. משטרת ישראל אחרית על שלום הציבור ואנחנו מתכוונים לפתור את הבעיה", אמר שריקר. לשאלת ח"כ נאור שירי מ'יש עתיד' האם שוטרים יקבלו תפקיד בתוך הקלפי, ענה נצ"מ שריקר כי שוטרים לא יוצבו בתוך הקלפיות.

מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, התייחס לסוגיית האבטחה ואמר: "למשרד הפנים אין את הסמכות ואין את הידע. כשיש אינדיקציה על רמת איום על נבחר ציבור – האחריות היא על הרשות המקומית ואנחנו מעמידים לצורך האבטחה תקציב ייעודי. לגבי אבטחה של מועמדים, אין לנו סמכות לחייב את המועמד באבטחה. יש לנו שיח פורה עם המשרד לביטחון לאומי ואין בינינו למשטרה, שעושה עבודה מורכבת מאוד, חילוקי דעות. נבחרי הציבור בשלטון המקומי הם סמלי שלטון ובמקרים של איום על מוסד דמוקרטי השב"כ צריך לאבטח את המאוים. יש לנו שיח עם השב"כ שמטרתו הרחבת האבטחה גם על מועמדים".

ח"כ וליד טאהא התייחס לבחירות ברשויות הערביות ואמר: "האווירה שמדינת ישראל מספקת לתושבים הערבים היא לא של דמוקרטיה ובחירות, אלא של ריסוק החברה הערבית; יש אווירה של 'רצון על מלא' אצל שרים בכירים לרסק את החברה הערבית משילות היא סיסמה ריקה מתוכן. אין משילות בחברה הערבית ואין בכלל מדינה בחברה הערבית. החיים שלי תלויים בחסדי הפושע, אם הוא יחליט שהחיים שלי לא שווים - אני לא אחיה".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר קרא למשרד לביטחון לאומי ולמשרד הפנים לפתור את סוגיית אבטחת המועמדים בבחירות המקומיות. "אנחנו מעוניינים שאנשים יתמודדו בבחירות המקומיות וישרתו את הציבור לכן צריך לאפשר להם סביבה בטוחה".

יעקב אשר ועדת הפנים רשימות בחירות מוניציפליות 2023 בחירות מקומיות 2023

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד