י"א אייר התשפ"ד
19.05.2024
הירוק של אוקראינה

בשורה לנוסעים לאומן: שיקום הריסות ושיפור הסביבה האקולוגית

בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר

בשורה לנוסעים לאומן: שיקום הריסות ושיפור הסביבה האקולוגית
העיר בוצ'ה באוקראינה לאחר נסיגת הרוסים צילום: Ukrinform TV / Ukrainian Armed Forces, CC BY 3.0

קשה להישאר אדישים לנוכח מראות העיר האוקראינית מריופול אחרי ההפגזות השיטתיות שספגה מידי רוסיה: שכונות שלמות שהופצצו, ובתוכן מאות בתי חולים, מרפאות, בתי ספר, אתרי תרבות ואלפי בנייני מגורים שנהרסו כליל. וכידוע לכול, הפגיעה הקשה הזאת מתגמדת לצד כמויות ההרוגים והפצועים של המלחמה.

מריופול היא רק דוגמה אחת להרס הנרחב שנגרם במדינה מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – חורבן שעבור שיקומו יידרשו משאבים כלכליים ותכנוניים רבים. על כן, כבר כיום, בעוד המדינה ממשיכה להילחם על חירותה, באיחוד האירופי מקודמת תוכנית שאפתנית לשיקום אוקראינה אחרי תום הקרבות.

אבל לא מדובר בתוכנית רגילה: ממשלת אוקראינה, בתמיכת הקהילה הבינלאומית וארגונים בינלאומיים עמלה על תוכנית שיקום שתתמקד בגישה סביבתית ואקולוגית, שעשויה להפוך את המדינה לעמידה יותר; לא רק למול איומים גאופוליטיים – אלא גם למול משבר האקלים.

השיקום הירוק של אוקראינה בימים אלה נמשך עד כמה שאפשר, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר, היהודים הרבים שמגיעים לאוקראינה במשך השנה במיוחד אלו שמגיעים לאומן לראש השנה, ישימו לב שאוקראינה מנסה לחזור לעצמה מבחינת אקולוגיה.

משקם ומקיים

מלחמה היא קודם כל – ולפני הכול – פגיעה בנפשות: הרוגים ופצועים – חיילים ואזרחים, שנקלעו לאסון. בנוסף לקורבנות הללו, מלחמות גם מייצרות משברים נרחבים: פליטות, אבטלה, רעב ותת-תזונה, קריסה של מוסדות המדינה ועוד.

אבל למלחמות יש גם היבט נוסף ומדובר פחות: הפגיעה הסביבתית האדירה שהן גורמות לה בשל צבאות שהם צרכני דלק עצומים ומזהמים, שריפות, פסולת בכמויות עצומות, פגיעה במגוון הביולוגי, כריתת יערות ועוד. זאת ועוד, אחרי שכל הנזק הזה נגרם – צריך גם לתקן ולשקם, ובנייה חדשה או שיקום של תשתיות שנפגעו הם תהליכים שיש להם תג מחיר סביבתי גבוה למדי.

ייתכן שנראה שעדיין קצת מוקדם מדי לדבר על שיקום של מדינה שעוד לא הניחה את מגנה ואת חרבה; אך תהליך כמו זה שתזדקק לו אוקראינה הוא אתגר כה עצום, מורכב ויקר – לפי חישובים ותחזיות ראשוניים, המדינה תצטרך 750 מיליארד אירו לשיקום המדינה והכלכלה שלה – כך שגורמים שונים מתחילים לתכנן אותו כבר כעת: ממשלת אוקראינה, יחד עם האיחוד האירופאי, הבנק האירופאי וקואליציה של ארגונים בינלאומיים בהובלת ארגון-על בשם RISE Ukrainian, שחברו יחד כדי לתכנן את השיקום הירוק.

התוכנית נכתבה בהתאם לקריטריונים ולערכים של הסכם פריז ותוכנית European Green Deal שמטרתה העיקרית היא להפוך את אירופה ליבשת ניטרלית פחמנית – הראשונה בעולם – עד 2050. בעודה נשענת על הסכמים אלה, התוכנית האוקראינית כוללת, בין היתר, יישום וקידום של פתרונות חסכוניים באנרגיה בתחום הבנייה, קידום כלכלה מעגלית, שינויים במערכת התחבורה הציבורית כמו מעבר לכלי רכב חשמליים במטרה להפחית את פליטות גזי החממה, פיתוח מערכות האנרגיה במדינה בדגש על אנרגיה מתחדשת – ומעבר לעצמאות אנרגטית ללא תלות ברוסיה, כמובן.

לחשוב רחוק זה ירוק

לפי אביעד שר-שלום, מתכנן סביבה ויועץ בתחום הקיימות ובנייה ירוקה – בשיקום אוקראינה טמון פוטנציאל אדיר. "זאת תהיה הזדמנות להגדלה או להקטנה של האסון שנפל על המדינה", הוא אומר. "אחרי סיום המלחמה יהיו מאות אלפי דירות שהמדינה תצטרך לבנות, ואפשרות אחת היא להקים אותן באופן של 'עסקים כרגיל' – כלומר, לבנות כמה שיותר מהר, לספק קורת גג לאנשים ולשקם את הכלכלה בזריזות; זאת אומרת, ללכת על הפתרון הקל, שלרוב הוא זה שנבחר אחרי אסונות אקולוגיים או כאלה שנגרמו בידי בני אדם".

אבל יש גם אפשרות אחרת: לטענת שר-שלום דווקא עכשיו יש חשיבות בתכנון לטווח ארוך, שגם ייצור הזדמנויות כלכליות. "המסמך לשיקום אוקראינה שמקדם האיחוד האירופאי אומר: 'אל תזניחו את החשיבה לטווח ארוך'", מסביר שר-שלום. לדבריו, מדובר בהחלטה שגם מבחינה כלכלית היא נכונה יותר. "בנייה מקיימת לא תעלה יותר כסף, להיפך – היא תעלה פחות", הוא מעיד. זאת אומרת, בנייה ירוקה אכן עלולה להיות יקרה יותר לטווח הקצר – אך לטווח הארוך היא תהא רווחית יותר במקרים רבים.

אחת ההצעות של שר-שלום היא להשתמש בנכס הקיים של אוקראינה – תעשיית העץ הענפה במדינה – ולבנות את רוב הבניינים החדשים מעץ, שהוא חומר בעל יתרונות סביבתיים משמעותיים. "אוקראינה היא יצואנית עץ גדולה מאוד", הוא אומר. "אותם עצים מגיעים למפעלים במדינות שכנות ושם הופכים אותם ל-CLT (לוחות עץ מהונדסים – א"ד) ובונים בעזרתם בניינים 'נטולי פחמן דו-חמצני' (שפולטים גזי חממה בכמות פחותה בתהליך הבנייה שלהם, ואף עשויים להיות בעלי טביעת פחמן שלילית – א"ד) בזמן קצר ובמחיר שמתקרב למחיר השוק".

לדבריו, אם אותן מדינות, כמו גרמניה אוסטריה ונורבגיה – שיודעות להפוך את העצים הללו לחומרי בנייה – יעזרו להקים מפעלים כאלה באוקראינה, האוקראינים יוכלו לבנות את כל הבניינים החדשים שלהם מעץ מקומי. "בתחילה התעשייה תהיה עסוקה בשיקום המדינה עצמה ולאחר מכן היא תהווה בסיס כלכלי איתן ומקיים עבורה", הוא אומר.

לשמור על הירוק

המהלך המתואר בולט בנוף הגישה הסביבתית באוקראינה: לפני המלחמה, המדינה דידתה מאחורי העולם המפותח בכל מה שנוגע למאבק במשבר האקלים, וחודש לפני הפלישה הרוסית אוקראינה דורגה בתחתית מדדים סביבתיים שונים, כמו איכות האוויר ובריאות המערכת האקולוגית.

במקביל לכך, לאוקראינה יש הרבה על מה לשמור: על פי דו"ח של אמנת המגוון הביולוגי, המדינה מכילה בשטחה כ-35 אחוז מהמגוון הביולוגי של כל יבשת אירופה, יש בה יותר מ-70 אלף צמחים ובעלי חיים נדירים ואנדמיים, וכ-16 אחוז משטחה מכוסה ביערות – נתון שהשתנה בתקופה שמאז פרוץ הקרבות, כש-20 אלף דונם מיערות אלה כבר נשרפו.

אז אומנם המדינה, תושביה ויערותיה – נפגעו קשות, וניכר שהמלחמה עוד רחוקה מלהסתיים, אך כבר כיום אפשר לתכנן את שיקומה באופן נכון יותר. "קל מאוד להתדרדר לתמונת ה'עוד שנתיים' ולהזניח את תמונת '2050'", מעיד שר-שלום. זאת אומרת, קל לבחור בשיקום עם יתרונות הטווח הקצר – לעומת תהליך מקיים יותר ונכון יותר, לטווח ארוך. אך לדבריו, כדי לבחור בשיקום הסביבתי, אוקראינה תזדקק לעזרה. "עבור הגשמה של הרעיון החשוב הזה, יש צורך בהתגייסות של כוחות רבים מכל העולם", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

מלחמת אוקראינה רוסיה אומן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד