י"א ניסן התשפ"ד
19.04.2024
שורשי הסכסוך

אזרבייג'ן פתחה בתקיפות במובלעת הארמנית

שלוש שנים אחרי המלחמה בנגורנו-קרבאך פתחה אזרבייג'ן במבצע במובלעת הארמנית, ודורשת לסלק את החיילים הארמנים מהאזור. המבצע נפתח אחרי שאזרחים וחיילים אזרים נהרגו ממוקשים

חייל אזרי
חייל אזרי צילום: צילומסך

אזרבייג'ן פתחה במבצע צבאי בנגורנו-קרבאך, מובלעת הארמנית ששוכנת בשטחה. משרד ההגנה של אזרבייג'ן מסר כי מטרת המבצע הצבאי היא להשיב לאזור את השקט ולהרחיק ממנו יחידות של הצבא הארמני.

משרד ההגנה של אזרבייג'אן הודיע כי הוא פתח מסדרונות הומניטריים לאזרחים, ודרש נסיגה טוטאלית של הכוחות הארמניים בנגורנו-קרבאך. "הדרך היחידה להשבת השקט והיציבות לאזור היא נסיגה מוחלטת, ללא תנאים מוקדמים, של הכוחות הארמניים החמושים", נמסר בהודעה של משרד ההגנה. ארמניה הכחישה שכוחותיה נמצאים בנגורנו-קרבאך.

במלחמה בין הצדדים ב-2020 נהרגו כ-7000 חיילים ומעל 100 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה אז הסתיימה בהפסקת אש בתיווך רוסיה, אזרבייג'ן החזירה לעצמה את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים בהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90. הרשויות הארמניות טענו כי אזרבייג'ן הפציצה אזורים אזרחיים, וכי יש אזרחים שנפגעו.

אז מה בעצם הולך בנגורנו קרבאך ואיך הגענו למצב הזה? ננסה לעשות קצת סדר לטובת הגולשים.

לאורך המאה ה-19 ארמנים ואזרים חיו בקווקז תחת האימפריה הרוסית יחסית בצורה טובה. אחרי המהפכה הבולשביקית העסק התחיל להסתבך.

‏הסובייטים שרטטו גבולות והקימו את הרפובליקות הסובייטיות של ארמניה ושל אזרבייג'ן. העניין הוא שהארמנים לא ממש היו מבסוטים על הדרך שבה שורטטו הגבולות: "האזור ההררי של נגורנו קראבך שייך לנו ולא לאזרבייג'ן שלה נתתם אותו!" הם אמרו.

‏ב-1922 הגיע הרודן סטאלין והחל לנקוט במדיניות 'הפרד ומשול'. הדבר האחרון שהסובייטים רצו הוא שיפרוץ סכסוך בין הארמנים לאזרים ולכן הם ייסדו את האזור האוטונומי נגורנו קרבאך שהיה בעצם מובלעת בתוך גבולות אזרבייג'ן שבה חיו משהו כמו 94% ארמנים אתניים.

‏ככל שחלף הזמן המתיחות גאתה אבל הסובייטים דאגו שלא יפרוץ קונפליקט. בשנות השמונים החלה ברית המועצות לאבד שליטה על הרפובליקות שלה ובתוך הוואקום הזה האלימות בין ארמניה ואזרבייג'ן התעצמה.

ב-1988 העבירה המועצה המחוקקת בנגורנו קראבך החלטה: "אנחנו מצטרפים לארמניה" – כן, למרות שהיא מצויה בתוך אזרבייג'ן, זוכרים? זה כמובן הוסיף עוד שמן למדורה ואז ברית המועצות קרסה. כאן מתחיל הבלאגן האמיתי.

‏ב-1991 נגורנו קרבאך ערכה משאל עם והכריזה על עצמאות מאזרבייג'ן. זה הזמן לספר שאף מדינה בעולם לא מכירה בנגורנו קרבאך כמדינה עצמאית – כולל ארמניה, למרות שהיא הפטרון הצבאי והכלכלי של חבל הארץ הזה.

‏ב-1992 הסכסוך הפך למלחמה של ממש. האזרים הפגיזו את האזור ופלשו אליו קרקעית. הארמנים טבחו בכמעט 500 בני אדם, רובם אזרחים וכבשו אזורים סביב המובלעת. בערך 30 אלף בני אדם נהרגו, כמעט מיליון הפכו לפליטים עד שב-1994 הוכרזה הפסקת אש בחסות רוסית.

‏במסגרת 'פרוטוקול בישקק' (הסכם הפסקת האש וגם השם של בירת קירגיסטן) הושארה נגורנו קראבך והאזורים שנכבשו סביבה תחת שליטה ארמנית. חלק מהאזורים האלה יוצרים מסדרון יבשתי שמקשר את ארמניה לנגורנו קרבאך. בסוף המלחמה גורשו מהם כמעט 700 אלף אזרים.

‏כל המאמצים הבין-לאומיים – בין השאר מצד ארה"ב, רוסיה וצרפת – לא הצליחו להביא לסיום הסכסוך. ב-2016 הפסקת האש הופרה, עשרות חיילים משני הצדדים נהרגו, 7 שנים אחרי זה לא נראה כי מישהו מהצדדים באמת מעוניין בשלום ארוך טווח.

חיילים אזרבייג'ן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד