כ"א אייר התשפ"ד
29.05.2024
מראה נדירה במצב השתמרות מושלם

האם התגלה בירושלים קבר מלפני 2,300 שנה?

קבר שבו נתגלו שרידי אישה ולצידה מראה נדירה פותח צוהר יוצא דופן למנהגים ש'יובאו' לא"י עם הכיבוש ההלניסטי. נראה שהנקברת היתה אישה ממוצא יווני. המחקר יוצג לראשונה בכנס "חידושים בחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים

האם התגלה בירושלים קבר מלפני 2,300 שנה?
המראה הנדירה צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

קבר של אשה המתוארך לשלהי המאה ה-4 ראשית המאה ה-3 לפנה"ס, נחשף בחפירות של רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים. בקבר – שמהווה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית באזור ירושלים, התגלו שרידי אשה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם. ביום ד', 11/10, יוצג לראשונה מחקר בנושא, בכנס "חידושים בחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.

המערה נתגלתה במדרון סלע, לא רחוק מקיבוץ רמת רחל. בחדר הקבורה נתגלו עצמות אדם חרוכות שזוהו בידי ד"ר יוסי נגר, האנתרופולוג הפיסי של רשות העתיקות, כעצמות אשה. לדברי ד"ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, "זוהי, למעשה העדות המוקדמת ביותר בארץ לקרמציה – שריפת גופות – בתקופה ההלניסטית". לצד העצמות נמצאו מספר מסמרי ברזל מכופפים, ולהפתעת הארכיאולוגים, נתגלתה לצד האישה גם מנחת קבורה – מראת ברונזה מתקפלת, נדירה מסוגה.

"זוהי המראה השנייה בלבד מטיפוס זה שנתגלתה עד היום בארץ, ובסך הכל, ידועות 63 מראות שכאלה מהתקופה ההלניסטית ברחבי העולם", אומרת ליאת עוז, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "רמת הייצור של המראה כה גבוהה, עד שהיא השתמרה במצב מצוין, ונראה היה כאילו יוצרה אתמול".

במחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, בהובלתם של ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וארכיאולוגית רשות העתיקות ליאת עוז, מציעים החוקרים שהמראה הנדירה השתייכה לנקברת, שמזלה לא שפר עליה ונפטרה בגיל מוקדם. החוקרים ציינו שמנחה זו, של מראות מתקפלות בקברים ובמקדשים, מוכרת מהעולם היווני-הלניסטי, ומהווה סממן מובהק לחפץ שנקשר בנשים ביוון.

"השאלה המעניינת מכל שנבעה מתגלית זו, היא – מה עושה על אם הדרך לירושלים קבר של אשה יווניה, במרוחק מכל אתר או ישוב בן התקופה. הקבר סיקרן אותנו במיוחד, גם לאור העובדה שהמידע הארכאולוגי אודות ירושלים וסביבתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת כמעט שואף לאפס", אומר ד"ר שטיבל.

לצורך פתרון חידה זו, עמדו לרשות החוקרים מספר נתונים יחודיים שאפיינו את הקבורה מדרך חברון, ואשר – יחד, נרקמו לכדי תמונה אחת: המראה הנדירה והיקרה, קבורת האוֹפְרָה (קרמציה) שמוכרת היטב בעולם היווני, וגם ממצא מסמרי הברזל בקבורה. העובדה שלא התקיים יישוב בסמוך למערת הקבורה, מעידה, כנראה, שמדובר בקבר של אישה לא מקומית, יווניה, שנקברה על אם הדרך.

יוון ירושלים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד