ז' ניסן התשפ"ד
15.04.2024

פסק הדין התקדימי שרשות המיסים לא תאהב

פסק הדין משנה באופן משמעותי את חישוב הפיצויים לעסקים שנפגעו בתקופת הקורונה, וכולל בהוצאות הקבועות גם את כל שכר ההנהלה הבכירה

פסק הדין התקדימי שרשות המיסים לא תאהב
רשות המיסים צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

פסק דין תקדימי ומהפכני התקבל השבוע על ידי כבוד השופט שמואל בורנשטין, מביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בלוד, ביושבו כביהמ"ש לעניינים מנהליים.

הדיון שהוליד את פסק הדין, נסוב סביב ערעור לאחר וועדת ערר, נגד החלטת רשות המיסים.

הערעור הוגש ע"י חברת פרינטופ, באמצעות עו"ד אמנון סמרה, ממשרד עורכי הדין גיא סרוסי ושות'. לדברי עו"ד סמרה, חברת פרינטופ, הוכרזה כעסק חיוני בתקופת הקורונה, משום שזכתה במכרזים לאספקת ציוד חיוני לצה"ל, ועל כן, נכפה עליה להמשיך ולפעול במתכונת מצומצמת.

לדברי עו"ד סמרה, עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה, זכאים על פי חוק לקבלת החזר על הוצאות קבועות, הוצאות שנכפו עליהם, גם כשהעסקים שלהם נאלצו לצמצם את פעילותם.

בעקבות הפגיעה בפעילות פרינטופ בצל המגפה, הגישה החברה מספר בקשות לרשות המיסים להשתתפות בהוצאות קבועות. הבקשות הועמדו על פיצוי כולל בסך 2.5 מיליון שקלים, בהתאם לנוסחת החישוב הקבועה בחוק.

עו"ד אמנון סמרה | צילום: אילן אסייג.

רשות המיסים דנה בבקשות, אך החליטה להעניק לחברה פיצוי חלקי בלבד. לטענת רשות המיסים, אמנם על פי הנוסחה הסבוכה הקבועה בחוק לצורך חישוב ה'מענק הסיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות', זכאית פרינטופ לתבוע סכום של 2.5 מיליון שקלים, אך בפועל, ההוצאות הקבועות של החברה היו נמוכות בהרבה.

הנימוק העיקרי של רשות המיסים להפחתת הפיצוי, היה, כי שכר עובדיה לא נחשב כהוצאה קבועה, ואם מנכים אותו מההוצאות הקבועות של החברה, מתברר שמגיעים לה פחות ממיליון שקלים כפיצוי.
עקב כך, אישרה רשות המיסים לפרינטופ פיצוי בגין השתתפות בהוצאות בתקופה הרלבנטית, בסך 850 אלף שקלים בלבד.

על החלטה זו של רשות המיסים, הגישה החברה ערעור לוועדת הערר, הפועלת כערכאה המקבילה לבית משפט השלום.

וועדת הערר קיבלה חלקית את ערר החברה. הוועדה קבעה כי שכר עובדיה אכן לא ייחשב כהוצאה קבועה, ועל כן יש להפחית את סכום הפיצוי כפי שעשתה רשות המיסים. עם זאת, שכר שני בכירים בחברה, שנצרכו לבצע עבודה שאיננה פעילות שוטפת – כן ייכלל בהוצאות הקבועות של החברה, והיא תפוצה בהתאם.

שני הבכירים הם סמנכ"ל התפעול, וסמנכ"ל הכספים של החברה. סמנכ"ל התפעול נאלץ לתחזק את מכונות הדפוס שהושבתו כתוצאה מהקורונה. ללא תפעול שוטף היו מכונות אלה ניזוקות ויוצאות מכלל פעולה.

סמנכ"ל הכספים נאלץ לפעול לייצוב החברה מבחינה תזרימית. ללא פעולתו, החברה עמדה בפני סכנת קריסה, ועתידה היה לוט בערפל. מסיבה זו, קבעה וועדת הערר כי משכורות שני הבכירים, יוכרו חלקית כהוצאות קבועות.

בהיעדר אפשרות להפריד בין השכר ששולם עבור פעילות שוטפת (לצורך ייצור הכנסה), לבין שכר עבור עבודה שנדרשה עקב הקורונה, החליטה וועדת הערר להפחית את שכר הבכירים בהתאם לשיעור ירידת המחזורים בעסק בזמן הקורונה, ביחס לחודשים שקדמו לפרוץ המגפה.

על פי נוסחה זו, החליטה וועדת הערר להגדיל את הפיצוי לפרינטופ לסך של 1.2 מיליון שקלים, כמחצית מדרישתה הראשונית על פי הנוסחה שנקבעה בחוק, שהועמדה על 2.5 מיליון שקלים.

על החלטתה זו של וועדת הערר, הגישה פרינטופ ערעור, באמצעות עו"ד אמנון סמרה. הערעור נדון בפני ביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז, בשמשו בית משפט לעניינים מנהליים.

בימים אלה הוציא בית המשפט המחוזי פסק דין תקדימי, המשנה מן היסוד את הגישה כלפי הוצאות השכר לצורך חישוב הפיצוי לעסקים בגין הוצאות קבועות שנכפו עליהם בתקופת הקורונה.

בפסק דינו קבע ביהמ"ש המחוזי כי אין לפצות את החברה על פי הנוסחה הקבועה בחוק, כאשר נפער פער גדול בין ההוצאות הקבועות בפועל של עסק, לבין הפיצוי שנקבע בנוסחה.

על פי פסק הדין, במקרה של פער משמעותי שכזה, יש לפצות את העסק על פי ההוצאות הקבועות שנכפו עליו בפועל. עד כאן, בהחלט פסק דין מספק מבחינת רשות המיסים.

אך בשלב זה התייחס השופט בורנשטין לסוגיית ההוצאות הקבועות, וקבע כי לא כל מקבלי השכר בחברה נחשבים להוצאות משתנות.

על פי פסק הדין, בעת משבר חמור כמו מגפת הקורונה, אכן פועלי הייצור נשלחים הביתה, ובשל כך הוצאות שכרם מצטמצמות ואף מתאפסות (כלומר מהוות הוצאה משתנה ולא קבועה).

בניגוד לכך, שכרם של אנשי ההנהלה הבכירה של העסק ממשיך להשתלם, משום שהם אמורים לנהל את המשבר, ובנוסף למצוא לקוחות חדשים לעסק - להבטחת עתידו.

מסיבה זו, שכרם של חברי ההנהלה הבכירה ייחשב כהוצאה קבועה לצורך פיצוי – ובנקודה זו מסמן השופט בורנשטין תקדים ראשון בפסק דינו. תקדים זה עתיד לחייב מעתה ואילך את רשות המיסים, וכן את כל הערכאות הנמוכות, בכל הנוגע לקביעת ההוצאות הקבועות בעסקים.

תקדים נוסף בפסק הדין נוגע לכוחה ולסמכויותיה של רשות המיסים. פסק הדין אוסר על רשות המיסים להתערב בסכום ההוצאות שהוכרו כהוצאות קבועות. על פי פסק הדין על רשות המיסים להכיר במלוא השכר ששולם לעובדים הבכירים לצורך הפיצוי, ואין היא רשאית לתאם או להפחית את שכרם בטענה שהעסק המשיך לפעול והשיא רווחים.

הנימוק של עסק משיא רווחים אינו תקף, כך קובע בית המשפט המחוזי, לצורך חישוב הפיצוי בגין מגפת הקורונה. על כן, במקרה שבו שולם שכר להנהלה הבכירה, הוא חייב להיות מוכר כולו כהוצאה קבועה של העסק, כמו כל יתר ההוצאות הקבועות האחרות.

בכך למעשה, הכיר פסק הדין במלוא שכרה של מנכ"לית החברה כהוצאה קבועה, ובכך הגדיל משמעותית את סך הפיצוי שאותו תקבל פרינטופ מרשות המיסים. השופט העמיד פיצוי זה על כ- 2 מיליון שקלים, במקום 1.2 מיליון שקבעה וועדת הערר.

רשות המיסים קורונה פסק דין תקדימי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד