תל אביב 27° באר שבע 28° חיפה 28° ירושלים 27°
י"ג אדר א' התשפ"ד
22.02.2024
הקריאה בדרך למילואים

הגיע הזמן לפרגן ולאהוב אחד את השני // הרב דב פוברסקי

הרב דב פוברסקי שנקרא למילואים בשיאו של החג כותב בטור מיוחד ל'בחדרי חרדים' את מחשבותיו בדרך למילואים; מה רוצה מאיתנו בורא עולם, ומה הוא השיג ממה שקרה? 

הגיע הזמן לפרגן ולאהוב אחד את השני // הרב דב פוברסקי
הרב דב פוברסקי צילום: באדיבות המצלם

מתפללים ליד חוגגי מסיבת טבע, חיילים ליד לומדי תורה, שוטרים ליד אזרחים תמימים, ילדים ליד נשים, מוטלים מתים במקרה האחד, ובמקרה האחר נמצאים בשבי החמאס, כבולים, בזוזים, מוכים, ומושפלים.

ואינני יודע לומר מה גרוע יותר מבין ה-2.

העם ביחד, ביגון ובצער, בליקוק הפצעים.

ערוצי התקשורת מדברים בכבוד על הממשלה ועל שריה, ולהפך.

ראשי האופוזיציה מוכנים להיכנס לממשלה ללא תנאים – כמעט ללא תנאים, גם גנץ משדר איתותי כניסה, ראש הממשלה בזהירות בשל חבריו הקשים בקואליציה, מנתב להם את הדרך בזהירות מתבקשת.

מה שהיה רק לפני כמה ימים מוקצה מחמת מיאוס.

חג שמחת תורה, האזעקות הבקיעו הפיצוצים והדיהם נשמעו בכל העיר, הטלפון צלצל פעם ופעמיים, נגשתי להציץ בזהירות מי מתקשר אלי בעיצומו של חג – ועל הצג אני רואה מספר מיחידת המילואים שלי.

עניתי, הקול בצד השני היה מוכר לי מאוד, והוא מנחה אותי להגיע מיד וללא דיחוי לנקודת המפגש הקבוע של היחידה.

הראגר (מכשיר הקשר) של איחוד הצלה עלי – הייתי תורן חג באזור מגורי אמי אצלה היינו בחג, בעודי בנסיעה למילואים אני מקבל קריאה, תינוק בקוצר נשימה מגיע מהאזור הפלסטיני למחסום קלנדיה, לחבירה עם אמבולנס ישראלי לפינוי לבית החולים בארץ.

בראש עובר לי – איך לא...שבעוד אנו רצים להציל תינוק באשר הוא, הם שמה רצים לחסל תינוקות ילדים ונשים – באשר הם יהודים.

תחושה מרירה ומתסכלת, רק לכמה שניות, כי מיד הבנתי שאנחנו בצד ובמובן הכי הנכון של המילה 'נכון' – כי אם אני צריך לבחור באיזה צד אני רוצה להיות, אז אין לי ספק כלל שבמקום שאני ואנו נמצאים, עם כל הכאב והצער, והוא אדיר ומזעזע, אין לי ספק איפה אנחנו צרכים להיות.

מחשבות נוגות, מחשבות של חשבון נפש, מחשבות של לב בוכה וכואב, וכיהודי מאמין השאלה הנשאלת ומתחייבת, מה רוצה מאיתנו בורא עולם, ומה הוא השיג ממה שקרה.

ואם התוצאה היא שהנה לפתע כל המחלוקות נעלמו כלא היו, אפילו הביקורת הנכונה שעוד תיחקר ותתברר, ולבטח אנשים ישלמו על כך בדמות ועדות חקירה, והדחות ועוד – דבר שחייב לקרות ומסקנות שהיו חייבים להילקח, כחלק מהפקת לקחים שבעז"ה עשויה למנוע את המחדל הבא – בתקווה...

עכשיו בכל אופן הכול בצד, וכולם עבור כולם, אין שמאל אין ימין, אין בעד הרפורמה ואין נגד המהפכה המשטרית או המשפטית.

רק קפלן נשאר בודד ועזוב, וטוב שכך הזמבורות נדמו, השד השנאתי הוחזר לבקבוק.

ואת התוצאה הזו השיג בורא עולם.

אז אולי נתעשת אולי נחמול על עצמנו, אולי הגיע הזמן לפרגן ולאהוב אחד את השני, בעת של שלווה ושלום.

כן כן, גם מול אלה שבעיצומו של חג – חגגו במסיבת טבע, שהיא לא בדיוק הולמת את מסורת ישראל סבא, וגם חוגג מסיבת הטבע מול אלה שלאחרונה כונו כמשיחים הזויים, שרק בקשו להתפלל ברחובה של עיר, בהתאם למנהג ישראל.

אפשר להרחיב, גם שוטרים מול אזרחים ולהפך.

קצת אהבה, הרבה חמלה, ועוד קצת פירגון.

בואו ננסה את זה, ואלי נצליח למנוע את האסון הבא, ואולי נצליח להביא תרופה לעם שלנו שכה זקוק לה.

 

מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד