כ' אייר התשפ"ד
28.05.2024

פניה אישית: אריה דרעי, שלח את אלי ישי לדרכו

על יו"ר ש"ס לעשות מעשה, גם אם הוא כואב וקשה, ולשלוח את ישי מהמפלגה • ואל תחששו - ש"ס לא תיפגע • טור אישי

צוריאל קריספל. (באדיבות המצלם)
צוריאל קריספל. (באדיבות המצלם)

לא היו ימים רעים לישראל כמו ה-22 חודשים האחרונים - כמעט ואין תחום שבו לא הוכתה היהדות החרדית שוק על ירך מכה רבה ועצומה, שאת פצעיה נלקק עוד זמן רב, אין חולק על כך שלו היה מגיע הגוש החרדי לישיבות המו"מ הקואליציוני לצורך הקמת הממשלה היוצאת עם עוד שתים שלושה מנדטים, הנוף סביב שולחן הממשלה האחרונה היה נראה אחרת לגמרי, ובניגוד לכלל הידוע שלא צריך לחפש מתחת לפנס, במקרה דנן, הכתובת הייתה, ועודנה חקוקה על הקיר החרב, הפיצול במחנה החרדי, והתנהלותם של הפורשים מן הציבור - הן הנה שהיו לנו לרועץ באבדם לריק עשרות אלפי קולות, איש איש בדרכו הנלוזה.

דומני שלא רק שלא הופקו הלקחים המרים מה הביא עלינו את המכה הזו, ומה הם דרכי המניעה כדי שלא תישנה תופעה זו שוב חלילה, והנה אנו שוב נכנסים לכוננות ספיגה ובמקום להשיב במתקפה רבתי ומוחצת על אותם הגורמים השורפים ברגעים אלו ממש כל חלקה טובה, כדוגמת מכת הארבה שילק את מה שהשאיר הברד בשדות הפשתה והכוסמת כי אפילות הנה, ושוב אנו נוהגים בכפפות של משי וסלחנות יתר שלא ניתנת להבנה.

חז"ל מספרים לנו על הסיבה לחורבן בית מקדשנו ותפארתנו, ועל סבל השכינה וסבלנו זה אלפיים שנה, וזאת משום אותה ענווה פסולה שנהג בה זכריה בן אבקולס כלפי בר קמצא ושלמרות דעתם של חכמי ישראל שצידדו בהוצאתו להורג של בר קמצא, וזאת כדי למנוע ממנו לשוב ולהלשין לקיסר רומי על סירובם להקריב את הקורבנות ששלח הקיסר (וזאת לאחר שהטיל בהם בר קמצא מום בניב שפתיים או בדוקין שבעין) אי נקיטה באמצעים לפי סברתו של רבי זכריה בן אבקולס משום שמא יאמרו מטיל מום בקודשים חייב מיתה, אותה ענווה פסולה וחוסר החלטיות של רבי זכריה המיטה על כלל ישראל אסון לאומי אותו אנו חווים לצערנו עד היום.

אכן, לא קלה היא דרכו של יו"ר תנועת שס לשעבר אליהו ישי, לרדת מגדולת ההנהגה שניתנה לו כפיקדון ובהשאלה למשך כ-13 שנה, אכן ניסיון לא פשוט, ניסיון שאפילו גדולי התנאים הגדירו זאת כקשה ממיתה, אך כמי שלפחות לפי דבריו היה אמון על ציות טוטאלי להחלטותיו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א, בבחינת "ועשית ככל אשר יורוך" ואפילו על ימין שהוא שמאל, עם כל הקושי שבדבר, היה עליו לקבל בשתי ידיו את קריאותיו המהדהדות של היו"ר הנוכחי החדש ישן אריה דרעי, שקבל עם ועולם ובמשך דקות ארוכות לא חסך פיו מתשבחות על פועלו של היו"ר לשעבר, והכתיר אותו כמספר 2 שלו עם האמירה שיש מקום בראש לשתי זוגות תפילין, וקרא לו בכל לב לבוא וליטול חלק מרכזי בהנהגת התנועה ולתרום מכישוריו הרבים.

קריאה הירואית זו כמו אלו שקדמו לה, ואלו שבאו אחריה ואף בימים האחרונים, כולל ההבטחה הכתובה והשריונים שנתנו חברי מועצת החכמים לאלי ישי - לצערינו נשארו כקול קורא במדבר, ולא רק שלא נענו בחיוב, אלא נענו בהפניית כתף קרה ורחוקה כמטחווי קשת מהכלל אותו דיקלם כמנטרה אליהו ישי עצמו, מרן, מרן, מרן, ודעת תורה היא שתקבע מהלכים, התאדו להם פתאום כל אותן העקרונות והיו כלא היו, ותחת זאת בשיטתיות החל מסע ההרס העצמי, לבינה אחר לבינה באיומי הסרק שונים ומשונים שלא יכירם מקומם במנהיגות אמיתית וכמי שמתיימר לייצג ציבור האמון על ציות מוחלט לדעת תורה.

התעקשותו של אריה דרעי לאורך כל התקופה שלא לעשות מעשה בעלים, וסירובו לקטוע התנהלות קלוקלת זו שברור שלא השיקול האלקטורלי הוא שהנחה אותו בשיהוי זה עד היום, שכן ניתוח כואב ככל שיהיה ואף קטיעה של איבר חיוני במידה ופשה בו הנמק, בסופו של תהליך יביא לריפויו של כלל הגוף הנותר לפליטה, כל זאת אך ורק מתוך רצון כנה להשאיר את אלי ישי במערכת ולנצל את כישוריו הרבים, ומתוך רצון לשמור על תנועה מאוחדת ומלוכדת, ולהימנע כמה שיותר מלפגוע בכבודו של היו"ר היוצא ובצדק לכאורה, מחשבות טובות ורצונות אלו, הן הן שהיו בעוכרינו, וככל שהתארך הזמן וההימנעות שלו מלחתוך את העניין ולעשות מעשה גם אם קשה הוא, הן אלו שיובילו בסופו של דבר חלילה לחזור על אותה הטעות והתאונה שקרתה לציבור החרדי בבחירות הקודמות.

עדיין לא מאוחר, ועדיף מאוחר מאשר בכלל לא, ואם חפצי חיים אנחנו, דומני שהגיע הזמן לעשות מעשה ולאמץ את דבריו של מייסד אומתנו, הלא הוא אברהם אבינו ע"ה, ולומר לאלי ישי בצורה הברורה והלא משתמעת לשתי פנים, היפרד נא מעליי, אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה, כל שיהוי נוסף יגרום נזק שלא יהיה ניתן לתיקון, תנועת שס ברוך השם יצוקה בסלעי אדמת ארץ ישראל ונטועה כמסמרות בחברה הישראלית גם אחרי הסתלקותו של עמוד האש שהלך לפני המחנה הלא הוא מרן זיע"א שתקע אותה כמסמרות של ברזל, והיא חזקה יותר מכל חלקיה ונבחריה, שליחי הציבור ולא שליחי עצמם.

הציבור הספרדי החרדי והמסורתי שמלא הכרת הטוב למרן ולמורשתו, לפועלו רב השנים של מרן למען ציבור זה עשרות בשנים הן ברוחניות שדומה שלא היה כמותה מאות בשנים, והן בגשמיות במיצובו של הציבור הזה צאן מרעיתו במרכז ההוויה והעשייה בישראל, לא ינטוש ספינה זו - גם לא עבור חבר זה או אחר שיצטרך לפנות את מקומו כדי להבריא את המערכת כולה, ויפה שעה אחת קודם.

אנו קוראים להנהגה של התנועה הן ההנהגה הרוחנית, והן ההנהגה הפוליטית, לקום ולעשות מעשה כאן ועכשיו, ואני מבטא בדבריי את דעתם של רוב נבחרי התנועה ברשויות המקומיות, אנשי השטח, אם לא את כולם, ואני כותב זאת בשמם ועל דעתם ולאחר שנתבקשתי לעשות זאת מזה תקופה ארוכה.

טור זה נכתב בשבוע שעבר ולא פורסם בעקבות ווטו שהוטל על ידי יו"ר תנועת שס הרב אריה דרעי, אך מכיון שבמשך שבוע לא רק שלא הסתדרו העניינים, אדרבה, מסע ההרס נמשך בכל עוזו, החלטתי לפרסם זאת, גם אם הדבר נוגד את החלטתו של היו"ר וההכרח לא יגונה. ובמקום שחילול השם נמשך אין חולקין כבוד.
דרעי ישי שס פרידה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 135 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד