1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. מעגל השנה

מעט מהאור נגד כל תרבות יוון • מאמר לחנוכה

מפרשת יוסף במצרים אנו יכולים ללמוד כיצד להילחם היום נגד פיתויי תרבות המערב • הגרש"מ עמאר במאמר לחנוכה
הגרש''מ עמאר, כ"ד כסלו תשע"ה 16/12/2014 19:34

הגרש"מ עמאר בהדלקת הנרות הגרש"מ עמאר בהדלקת הנרות

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וגו', וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים...

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ...

יש קשר חזק ואמיץ בין פרשת יוסף לבין מה שהיה בחנוכה, ולא בכדי הם באים בזמן אחד, קשורים זה בזה. וצריכים לעמוד על הקשר ביניהם.

בפרשה זו, מדובר על מכירת יוסף ועל כל תלאותיו, כשבמרכזם עומד הנסיון הגדול שעבר עליו עם אשת פוטיפר. ולעולם לא נוכל להבין את גודל ועומק הנסיון הזה, אם לא נשים לבנו למצב המיוחד והקשה, בו היה נתון יוסף גם בלי הנסיון, כי הלא מדובר בבחור צעיר שנפל מאיגרא רמא, מבית אביו הגדול, אשר אהבו מכל בניו, ושם היה מסתופף בצילא דמהימנותא, ולומד תורת אלהים חיים מפיו של יעקב סבא קדישא, בחיר שבאבות. ומן המקום הנפלא והמרומם ההוא, משם נפל לבירא עמיקתא בור של נחשים ועקרבים, אליו נזרק באכזריות איומה ע"י אחיו, וגם אחר שריחמו עליו והעלוהו מן הבור לא החזירוהו לבית אביו, אלא מכרוהו לעבד לעבדים בני קדר, ומשם הלך מדחי אל דחי עד בואו למצרים, ארץ זימה וזוהמא. וביד מי נפל, ביד פוטיפר

והנה טבע הדברים כשאדם נקלע לכגון זה, הריהו נכנס ליאוש ודכאון חמור, אשר עלול להביא פריקת כל עול, מתוך שמנסה להשכיח מעצמו את כל עברו, ולהתאים את עצמו למציאות החדשה, כדי למצוא חן בעיני אדוניו, או שהוא שוקע בים העצבות הארורה שתוצאותיה מי ישער, ובתוך מצב קודר זה, נקלע לנסיון גדול ביותר, של אשת פוטיפר, כשהוא עבד משרת אצלה בבית, באין שום אפשרות להתחמק מתחת ידה, והיא מדברת אליו יום יום, וכפי שתיארו רבותינו במדרשים באיזה לבושים ואיזה פיתויים.

ואיש חכם ונבון כיוסף הצדיק, בודאי ידע את הסכנה החמורה העומדת למולו, בהשאירו את מעילו אצלה, ולא נעלמו ממנו מזימותיה ותעלוליה. אך כל פיתוייה לא השפיעו עליו, וגם הסכנה לא הרתיעתו, ולא עמדו לפניו לא תחנוניה ולא איומיה, וגם אחר שהיה בבית האסורים היתה באה אליו ומשדלתו לעבירה ואומרת לו שאם ימלא אחר דבריה היא תוציאנו משם, אך הוא בשלו, עומד בסירובו. כי רק דבר אחד הצטייר בפניו כפי שאמרו חז"ל (סוטה לו, ב), והובאו דבריהם בפירוש רש"י (בראשית לט, יא), "שדמות דיוקנו של אביו הצטיירה בפניו" ושמרה אותו מן החטא. אותה דמות מופת של הסבא קדישא יעקב אבינו, שהיה רגיל לעמוד כחלמיש צור בפני כל הנסיונות, היא שעמדה בעת הזאת למול עיני יוסף, והיא שמילאתו ברוח גבורה עילאית, עד שיכול היה לעמוד בכל זה.

וצריך להבין מהיכן באה לו הדמות הזו ליוסף ונראה דזה היה פרי עבודתו העצמית של יוסף הצדיק ע"ה, שכידוע יוסף לא היה רק בנו של יעקב אבינו, אלא גם תלמידו המובהק בתורה ובמצות וביר"ש

וכל זמן שהיה יוסף הצדיק בבית יעקב אביו, היתה עינו של הסבא קדישא, פקוחה עליו בהשגחה גדולה, להנחותו ולהדריכו בדרך העולה במעלות הקדושה מחיל אל חיל, כיאה לבנו ותלמידו של בחיר האבות.

אך מיום שנמכר יוסף וגלה מבית אביו, הרגיש מיד בחסרון זה, ובחר לו דרך בטוחה וטובה, והיא שבכל דבר שעמד לפניו, והיה צריך להחליט אם לעשותו ואיך לעשותו, מיד היה מעלה בדמיונו את דמות יעקב אבינו ע"ה שהוא נצב עליו ומתבונן בו בעינא פקיחא, והיה חושב יוסף בדעתו מה היה יעקב אביו אומר על שאלה זו, וכיצד היה מתייחס למעשה זה, וכל דבר שהיה בו ספק שמא אינו מתאים לרוחו של יעקב, מיד היה נמנע ממנו, וכך יכל יוסף הצדיק להחזיק מעמד בכל ימי גלותו הקשים, מבלי שום נגע ופגע.

ובדרך זו התנהג יוסף הצדיק, ועל כל צעד ושעל שהלך, לא הסיח דעתו אף לרגע מהנהגת אבותיו הקדושים, עד שמרוב ההרגל, נהפך אצלו הדבר לטבע. ובבא עת מבחן, גם ברגעים הקשים ביותר, נצטיירה מאליה ועמדה לפניו דמות אביו הקדוש ואותה דמות עם כל משמעותה והדרה, היא שהפיחה בו ביוסף הצדיק רוח עוז וגבורה, אומץ ותוקף, כדי לעמוד נגד כל הרוחות הרעים שעמדו עליו להפילו ולהדיחו.

לעמוד בפיתוי יוון
וסגולה נפלאה זו היא שעמדה לזרעם אחריהם בעמדם נגד היונים הרשעים שרצו להעבירם על דתם ועל דעתם, ולא בכדי חג החנוכה קשור תמיד עם הפרשה הזו. כי לכשנתבונן נמצא שגם בני חשמונאי הצדיקים וחבריהם עמדו בנסיונות דומים לאלו שבהם עמד יוסף הצדיק. נסיונות הכוללים פיתויים גדולים מחד גיסא, ואיומים קשים ומרים מאידך גיסא.

כי גם אליהם באו היונים בכל מיני פיתויים (כמו אשת פוטיפר), ובנו גשרים ובתי מרחצאות, שוקים ובתי טרטיאות וקרקסאות וכו', שהם דברים המושכים לבו של אדם, ואמרו להם שכל רצונם לחיות עמהם יחד באהבה ובשלום. אלא שלצורך זה דרושה תרבות חדישה ומתקדמת, שתגשר על הפערים שבין שני העמים, היא תרבות יון הידועה לשמצה.

וגם כאן בעיני המכבים הקדושים נצטיירו אותם דמויות מופלאות של האבות הקדושים, ושל יוסף הצדיק וכל קדושים עמו, עם כל מעשי גבורתם ועוז רוחם, ולא שתו לבם לפיתויים ולברק החיצוני, גם לא נרתעו מהפחד והסכנות, רק אחזו את אומנות אבותם בידם, הלא היא המסירות נפש הנפלאה על שמירת חוקי התוה"ק ומצותיה

וזה היה בימים ההם, בימי יוסף בשעתו, ובימי החשמונאים בשעתם ובזמנם, אכן גם בזמן הזה עדיין אנו זקוקים לאותה מסירות נפש, שאין קיום לתורה אלא במסירות נפש

גם היום נתרבו כלי המשחית הרוחניים לא פחות מהגשמיים, וכלים רבים עשו להם להביא את דעותיהם הנפסדות לכל פינה ומקום, והם התרבו והתעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם, ועל מי יש לנו להשען ולמי נפנה לעזרה.

אכן מעשי אבותינו וזכותם, היא שתעמוד לנו כי לא בדרכים החדשות ישועתינו, ולא עליהם תקותינו, כי אם בדרך הסלולה מימי קדם, דרך מסירות הנפש האמיתית והטהורה, ללא כחל וללא סרק, מסירות נפש נגד כל הפיתוים בעמידה איתנה ותקיפה, על דרכינו דרך התורה והיראה, ואל לנו להתפעל מהברק ומהנוצץ, אשר אין לו שום יסוד ובסיס, אלא רק על אבינו שבשמים אנו נשענים, ובו אנו בוטחים וסמוכים, ובתורתו נהגה יומם ולילה ומינה לא נזוע. ובבטחון זה נעמוד גם מול האיומים וההפחדות למיניהם, ולה' הישועה.

באדיבות: haravamar.org.il




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מהי תרבות יהודית אוטנטית?  

    שריר

;