ט"ו סיון התשפ"ד
21.06.2024

למה יותר נוח לנו בפייסבוק ובואטסאפ?

ד"ר לירז מרגלית במאמר מרתק על הסיבה שבגללה נוח לנו יותר לדבר אחד עם השני בפייסבוק, מאשר בעולם האמיתי

צילום מסך
צילום מסך

אתה מגיע הביתה לאחר יום עבודה ארוך שאת מרביתו העברת מול המחשב, חולץ נעליים, לוקח משהו לאכול, ובאופן אירוני שב להתמקם מול המחשב. כשחושבים על כך, ההתנהגות הזו נראית תמוהה. לאחר יום ארוך בעבודה, אנו מעדיפים לתקשר באמצעות המדיה החברתית עם מכרים, במקום לשבת ולשוחח עם בני ביתנו. מדוע זה קורה? מדוע תקשורת באמצעות מדיה חברתית נוחה לנו יותר מאשר תקשורת פנים אל מול פנים?

מעורבות רגשית גבוהה
אחת הפלטפורמות הפופולריות שבאמצעותן ניתן ללמוד על האופן שבו מקבלים החלטות באינטראקציות חברתיות מכונה "משחק האולטימטום". במשחק זה השחקן הראשון מתבקש לחלק סכום כסף בינו ובין שחקן שני. השחקן הראשון חופשי לבחור את האופן שבו יחולק הכסף, בעוד לשחקן השני יש שתי אפשרויות: לקבל את הצעת השחקן הראשון ואז הכסף יחולק בהתאם להצעתו, או לדחותה - ואז אף אחד מהשחקנים לא מקבל דבר.

באחד המאמרים המצוטטים ביותר בתחום הכלכלה ההתנהגותית בחןSanfey et al (2003) מה קורה במוחם של הנבדקים בעת קבלת הצעה לא הוגנת (30% או פחות מהסכום הכולל). הוא מצא שאחוז הדחייה בתגובה להצעות מעליבות המתקבלות משחקן אחר, גבוה במובהק בהשוואה להצעות מעליבות שניתנו על ידי המחשב. נוסף על כך, כאשר ההצעה המעליבה ניתנה על ידי אדם אחר, נרשמה אקטיבציה גבוהה באזורים מוחיים המעורבים ביצירת רגשות שליליים, בהשוואה להצעות מעליבות שניתנו על ידי מחשב.

בני אדם הם יצורים חברתיים בעלי יכולות חברתיות מפותחות מאוד. בניגוד לפרימטים אחרים, קיים במוח שלנו אזור שאחראי לפירוש ולהבנה של אינטראקציות חברתיות. איננו יכולים לא לנסות להבין על מה חושב האדם הבא עמנו באינטראקציה, מה מביעות פניו, מהן כוונותיו ועוד. ניסיונות הסקה אלו הם שהופכים את האינטראקציה החברתית לתובענית.

בעת זיהוי מצב של אינטראקציה בינאישית (כשהרדאר המנטלי שלנו מזהה אדם אחר), אין לנו אפשרות לשלוט במידת המעורבות הרגשית המושקעת. קיימת אקטיבציה בלתי נשלטת של אזורים ספציפיים במוח המעורבים בתקשורת בינאישית, ולכן למרות שהאקטיבציה נעשית באופן לא מודע, התחושה הפסיכולוגית היא שיותר נוח להיות באינטראקציה באמצעות מחשב (בייחוד אם אנו מרגישים עייפים ומותשים), שלא דורש מעורבות רגשית או קוגניטיבית.

הקשר נעשה יותר נוח
מדוע תקשורת באמצעות רשתות חברתיות קלה יותר בהשוואה לתקשורת פנים מול פנים?

אינטראקציה יומיומית מבוססת כמעט ברובה על תקשורת בלתי מילולית. כאשר אנו באים באינטראקציה עם אחרים, אנו מעבדים סיגנלים בלתי מילוליים כמו הבעות פנים, טון, מחוות גופניות, שפת גוף, קשר עין ואפילו מרחק פיזי מהאחר. אותות בלתי מילוליים אלו הם לב-לבה של האינטראקציה הבינאישית. ללא יכולת לפרש אותות בלתי מילוליים אלו לא נוכל להבין לעומק את כוונות האחר (כמו במקרה של אוטיזם).

אותות אלו מאפשרים הבנה של כוונות האחר, כמו גם מידת מעורבותו באינטראקציה, האם הוא לחוץ או רגוע, האם הוא נמשך אלינו, נרתע מאתנו וכו'. אותות בלתי מילוליים מוסיפים רובד של עומק לאינטראקציה, אך תובעים מאמצים קוגניטיביים ורגשיים.

אינטראקציות ברשת, מן הצד שני, אינן תובעות מאמץ נוסף, כיוון שהן מבוססות על רמזים חברתיים מינימליים, שאפשר לסכמם כסמלי הבעה או סימני פיסוק.

אינטראקציה פנים אל פנים נתפסת כתקשורת מסונכרנת, אחד האנשים מדבר בעוד השני מקשיב, אחד מהנהן בראשו בעוד השני מסביר, ואחד יודע שהשני לא בהכרח סיים לדבר גם אם הוא שקט לרגע. ניתן לדעת מתי הצד השני חושב, מהרהר או מעבד מידע גם אם אינו מדבר.

תקשורת מסונכרנת אינה אפשרית ברשת, כיוון שאיננו יכולים לראות את האדם השני. אם מישהו שואל: "האם אתה שם" בפלטפורמת העברת מסרים ואינו נענה, אין דרך להניח אם השני לא ענה כיוון שאינו שם, אין לו חשק לדבר כרגע, או שמא הוא כועס על האחר ולכן נמנע מלהשיב לו.

בסוג זה של תקשורת לא מסונכרנת, האינטראקציה אינה מובלת על ידי התגובה של האדם השני. לכן גם נצפית נינוחות רבה יותר, שכן האינטראקציה אינה תובעת מהמשתתף בה קשב לאותות של הצד השני.

בעת צפייה באדם אחר המצוי במצב רגשי מסוים, באופן אוטומטי מופעלים ייצוגים של מצב נפשי זה אצל הצופה. כך, אם נבחין באדם אחר עצוב, נדע כיצד זה "מרגיש להימצא במצב זה". זה הבסיס ליכולתנו לחוש אמפתיה.

בניגוד לכך, אינטראקציות ברשת נעדרות רגשות. אחת הדוגמאות הטראגיות לכך היא שרון סלין, שנהגה דרך קבע להתכתב עם בתה שהתגוררת במעונות המכללה שבה למדה. אחר צהריים אחד הן צ'וטטו. כאשר האם שאלה את בתה לשלומה, ענתה הבת באמירות חיוביות עם הבעות פנים שמחות ולבבות.

באותו הלילה ניסתה הבת לפגוע בעצמה. סימני הדיכאון היו שם, אך ניתן היה לפרשם רק באינטראקציה פנים אל פנים מתוך עיבוד וקריאת המסרים הבלתי מילוליים אצל האחר, מה שאינו אפשרי באמצעות פלטפורמת מסרים.

מקושרים בלי מורכבות
המונח "וירטואלי" משמש לתיאור מציאות שאינה אמתית, אך שואל אלמנטים מסוימים מהעולם האמתי. בעת משחק מלחמה במחשב, למשל, אפשר לחוות ריגוש, תסכול ומתח, אך לא קיימת סכנה לפציעה. למעשה, ממציאיו של משחק המלחמה הווירטואלי טענו שהחוויה הווירטואלית אף עולה על הדבר האמתי, כיוון שהסכנה המקושרת לחוויה האמתית נעדרת.

באותה מידה, אינטראקציה באמצעות מדיה חברתית גורמת לגולשים לחוש מקושרים, אך ללא הקושי והמורכבות הטמונים בתקשורת פנים אל פנים. בהשוואה לתקשורת באמצעות המחשב, אינטראקציה פנים אל פנים תובעת יותר מעורבות רגשית, מאמץ קוגניטיבי ומגויסות מוחית. כאשר איננו במצב הנפשי לאימוץ משאבים אלו, אנו פונים לעתים קרובות לאפשרות הווירטואלית.

אמוטיקנים סמיילי חיוך פייסבוק מכשיר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד