ט"ז אייר התשפ"ד
24.05.2024

הרב יורוביץ': התעקשותו של אברהם לשלם על מערת המכפלה

כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים • והשבוע: נעיין לעומק בתעקשותו של אברהם לשלם על מערת המכפלה ונוכל לשרטט דרך התמודדות ראויה עם הרע

הרב יורוביץ': התעקשותו של אברהם לשלם על מערת המכפלה
הרב שאול יורוביץ' צילום: באדיבות המצלם

בראשית פרשתנו אנו קוראים באריכות על הדין ודברים המתקיים בין אברהם אבינו לעפרון החתי בבוא אברהם לקבור את שרה במערת המכפלה, מתקיים ביניהם שיח מוזר בו עפרון כביכול מוכן לתת את חלקת האדמה הזו לאברהם אבינו אך אברהם מתעקש לקנותו בסף מלא.

התעקשות זו מעוררת תמיהה מסוימת והרי אברהם קיבל מתנות רבות מפרעה ומאבימלך, ומדוע דווקא ביחס לאדמה אשר הוא מחזיק בהבטחה אלוהית מפורשת "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה" והרי היא כביכול שלו, הוא איננו מוכן לקבלה כמתנה.

סירובו של אברהם לקבל מתנות מפורשת עוד יותר בחזרתו ממלחמתו עם ארבעת המלכים בכדי להציל את לוט, כך נאמר שם: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"

ולכאורה יש לתמוה מדוע בשני מקרים אלו של 'מלחמת ארבעת המלכים' ו'מערת המכפלה', שלפי כל היגיון הרי רכוש סדום שלו הוא אחר שהציל הכול מהמלחמה, וכן מערת המכפלה שלו היא שהובטחה לו הארץ מהקב"ה, דווקא בהם הוא אינו מוכן לקבל בחינם מחוט ועד שרוך נעל. ומה נשתנו פרעה ואבימלך שמהם הסכים אברהם לקבל מקנה כסף וזהב ועוד, ולכאורה הדין נותן שלא לקחת דווקא מהם אחר ששם היה בחינת חטא.

כמובן שעל פי פשוטו ניתן לומר שפרעה ואבימלך באמת הזיקו לו ועליהם לשלם בשונה מהמקרים האחרים, בנוסף יש לשים לב שבירידתו למצרים הרי הוא היה באמת חסר כול שהרי ירד מהארץ מחמת הרעב שהיה שם, ואם כן ייתכן שאין זה נכון שלא לקבל מתנות במצב זה.

ובאמת במבט כולל על כל המקרים אלו כאחד מן המוקדם אל המאוחר, ניתן לראות תהליך התפתחותי כלשהו שבתחילה היה מקבל מפרעה, ובשנית אצל סדום לא רצה לקבל כלל אף שהוא הביא את אותו הרכוש, ובשלישית אצל עפרון, הרי זה שלו אף יותר ממה שהיה אצל סדום, שלא רק שהוא הביא את הרכוש הזה, אלא שהאדמה עצמה שלו היא, והוא לא רק שלא קיבל את שלו, עוד רצה דווקא לשלם עליה, ולא סתם לשלם אלא בכסף מלא, וכמבואר במדרשי חז"ל ששילם הרבה יותר משוויה. ונמצא שיש כאן סדר התפתחות אצל אברהם מדרגה לדרגה עד שהוא זוכה לדרגה נעלה זו שלא לקבל דבר מבן אנוש.   

ובאמת מיד אחר קנייתו את מערת המכפלה מעפרון, נאמר "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" שלאחר שזכה אברהם לשלמות דרגה זו לא לקבל דבר מבן אדם נתברך על ידי הקב"ה בעצמו באופן ישיר בכל הברכות.

אך במבט מעמיק יותר מפגשים אלו של אברהם אבינו עם פרעה ועם מלך סדום ועפרון החתי מבטאים את המפגש בין כוח החסד המשפיע המוחלט המתגלם בדמותו של אברהם אבינו לבין הכוחות המנוגדים אליו, אך בכל אחת מהן יש לו עבודה מיוחדת לפי מציאות אותה קליפה וכפי שיבואר.

תחילה נעסוק במפגשו עם מלך סדום, למעשה כל מהותם של אנשי סדום ומלכם בראשם הייתה מנוגדת בתכלית לחסד ונתינה כמבואר במדרשי חז"ל, עד שהיו מענישים לזה שהיה מתחסד עם העניים, אם כן נשאלת השאלה אך דווקא כאן כאשר הוא פוגש את אברהם הוא מציע לו 'והרכוש קח לך'. 

אלא שבאמת אם נתבונן בזה, לא רצה כלל מלך סדום לתת כלום, ולהיפך הוא בא לקחת את הנפש, שבאמת גם הנפש וגם הרכוש היו של אברהם, שהרי הוא הצילם ושלו הם, אלא שמלך סדום הציג זאת באופן כזה כאילו הוא נותן משהו לאברהם.

קליפת הרוע המוחלט של סדום מנסה להעמיד פנים ולהראות את נדיבותה וטוב ליבה המדומה כאילו גם היא בכוחה להשפיע למרות השקר המוחלט שבדבר, בכך היא מנסה לטשטש את ההבדל בין הטוב לרע, עבודת אברהם אבינו במצב זה היא לחשוף שקר זה ולא לאפשר את הניסיון להציג מצג שווא כאילו הרע הוא טוב שזה מוביל לחסר יכולת לתקן כלל. 

אברהם אבינו אומר לו "אִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" פירושו שאף שבאמת אינו מקבל כלל ממנו שהוא הציל מזוטו של ים כאמור, אך מכיוון שמלך סדום ימצא כאן מקום להכריז את נדיבותו ונתינתו השקרית, לא רצה אברהם אבינו לאפשר את קיומו של שקר זה, וכנודע שהשלב הראשון בתיקון היא הבחנת וזיהוי הרע בפני עצמו וכפי שריפוי מתחיל באבחון הבעיה.

יש להוסיף ולומר שבאותו אירוע עצמו כאשר אברהם לא רוצה לקחת דבר ממלך סדום, הנה ממלך ירושלים קיבל גם קיבל ככתוב (בראשית יד יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", ואף שגם אברהם נתן לו מעשר מכול לאחר מכן, בכל זאת זה מראה לנו שהסתייגות זו ממתנות מלך סדום איננה הסתייגות עקרונית מלקבל כל דבר מזולתו, אלא שלא רצה לקחת ממלך סדום דווקא.

עם עפרון החתי העבודה היא שונה במקצת, גם אצלו על אברהם לחשוף את רצונו האמיתי, אך בשונה ממלך סדום שאברהם אבינו לא רוצה אתו שום עסק, כאן עם עפרון הוא מנהל משא ומתן עד שמתגלה נקודת האמת שלו, עפרון מנסה להראות את עצמו שגם הוא איש חסד כאברהם, ואברהם לאט לאט חושף את פנימיותו ומראה לכל עם הארץ שהוא כן רוצה תמורה, זה הולך ומתברר על ידי הדין ודברים המתקיים ביניהם.

לעומתם 'קליפת מצרים' היא קליפה שונה ואף הפוכה לחלוטין היא נקראת בפסוק (בראשית מב יב) "עֶרְוַת הָאָרֶץ" בבחינת תאוות עריות וניאוף, אם כן בשונה מקליפת סדום שעניינה היא הצמצום המוחלט של הקליפה, מצרים היא בחינת החסד שבקליפה, אם כן נמצא שהם כביכול מותרי אברהם עצמו, שאברהם הוא החסד שבקדושה ומצרים היא קליפתו, ולכן בכוח אברהם להעלות את ניצוצי הקדושה שבהם, ובאמת בפשטות הדברים פרעה אכן בא לכפר בזה על חטאו.

פרשת השבוע

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד