כ"א ניסן התשפ"ד
29.04.2024
מלחמה של עם אחר

"התגעגעתי למשפחה שלי": דמעות וחיוכים עם חזרת השבויים לארצם

תשעה אזרחים תאילנדים נותרו בשבי בעזה לאחר שבועות של דיפלומטיה למען שחרורם | הם סירבו לדבר על תנאי השבי אותם חוו בימים הללו  

"התגעגעתי למשפחה שלי": דמעות וחיוכים עם חזרת השבויים לארצם
השר כהן עם התאילנדים צילום: גדעון שרון, משרד החוץ

שלוש מילים באנגלית נתנו למהגר העבודה התאילנדי חומקריט חומבואה את האות הראשון מזה 50 יום ששוביו בעזה עומדים לשחררו: "לך לתאילנד". חומקריט היה בין 17 שבויים תאילנדים שהגיעו לבנגקוק ביום חמישי, עייפים ורזים בעליל, אך נראים במצב רוח טוב. החוזרים התקבלו בשדה התעופה על ידי קרובי משפחה המומים בהקלה על כך שיקיריהם, שעזבו את הבית כדי להביא כסף למשפחותיהם, חזרו בחיים לאחר שנקלעו למלחמה של עם אחר.

חומקריט צ'ומבואה, בן 28, ממחוז סורין ליד גבול קמבודיה, התקבל בחיבוקים על ידי שלושה מבני דודיו לאחר שהגיע לנמל התעופה סוברנבומי לבוש בחולצה שעליה מודפסים דגלי תאילנד וישראל. "הרגשתי כל כך מאושר", הוא אמר, ונזכר ברגע ששוביו אמרו לו שהוא ישוחרר, "התגעגעתי למשפחה שלי, דאגתי להם... לא הייתי בטוח אם אי פעם אצליח לצאת מזה", כמו שאר השבויים המשוחררים, חומקריט הודה לכל מי שהיה מעורב בהצלתו אך סירב לדבר על תנאי השבי שלו.

תאילנד הייתה בין המדינות המושפעות ביותר מהמלחמה בין ישראל לחמאס. לפחות 39 תאילנדים נהרגו במהלך התקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, כל מהגרי העבודה העניים שעבדו בחקלאות הישראלית הקרובה לעזה ברחו, ו-32 אחרים נלקחו בשבי. תשעה אזרחים תאילנדים עדיין נשארים בשבי ברצועת עזה, לפי משרד החוץ התאילנדי, שהתחייב לא לחסוך במאמץ כדי להחזיר אותם. שישה שבויים נוספים משוחררים נמצאים בישראל ומחכים לחזור הביתה.

"המשימה שלנו להציל את העובדים התאילנדים שלנו... עדיין לא הושלמה", אמר שר החוץ פרנפרי בהידה-נוקרה בנמל התעופה סוברנבומי, והסביר את ההרגשה שלו לראות את בני ארצו משוחררים לאחר שבועות של דיפלומטיה קפדנית. "עבור תשעת התאילנדים שעדיין מוחזקים, נעשה כמיטב יכולתנו ונרדוף אחרי כל שדרה שיש לנו כדי להביא אותם הביתה".

חומקריט עבד בישראל יותר מארבע שנים, כשנה פחות מהתקופה המקסימלית שמותר למהגרי עבודה תאילנדים לעבוד בישראל מבלי לחדש את הויזה שלהם. כמו רוב כ-30,000 התאילנדים שעבדו בישראל, הוא הועסק בחקלאות, בהסתמך על מיומנויות וניסיון של עבודה בחוץ שנלמד באזור 'סל האורז של איסאן', שם נמצא מחוז הולדתו סורין.

במסגרת הסכם עבודה שפג מאז שנחתם בין ישראל לתאילנד ב-2011, הובטח למהגרי עבודה תאילנדים שכר מינימום של 5,300 שקל בחודש (2,000 דולר), פי כמה ממה שרובם יכולים לצפות להרוויח בחזרה הביתה בגידול אורז, גומי או סוכר. ההסכם גם דרש בדיקה מוגברת של תהליך הגיוס, בעוד גורמים רשמיים ישראלים אמרו שהוא יקטין בעד 80% את 10,000 הדולר של עמלות תיווך שמשלמים עובדים תאילנדים. עבור תאילנדים רבים, ששכרם היומי הממוצע הוא כ-300 באט (בסביבות 10 דולר), העבודה בישראל נתפסה כקיצור דרך לבעלות על בתים או לרכישת קרקע למשפחתם.

בזמן שהשהות של חומקריט נקטעה, הוא אמר שהוא עדיין אסיר תודה על היכולת לעבוד מעבר לים ולבנות למשפחתו בית. "הייתי נהג משלוחים בטסקו בבנגקוק לפני שנסעתי לישראל. חייתי מהיד לפה, עשור של חיסכון עדיין לא היה מספיק כדי לעשות את זה", אמר על שאיפותיו לרכוש בית.

הבנק העולמי אמר השבוע שתאילנד נותרה המדינה במזרח אסיה ובאוקיינוס ​​השקט עם "אי השוויון מבוסס ההכנסה" הגבוה ביותר, כאשר 10 האחוזים העשירים ביותר מרוויחים כמעט 50 אחוז מסך ההכנסה.

החוב של משקי הבית של תאילנד עומד על 90% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP), וראש ממשלת תאילנד, הבטיח השבוע לפעול נגד כרישי הלוואות, אשר לכדו קהילות רבות במלכודות חוב. עבור רוב הצעירים בקהילות חקלאיות כמו זו של חומקריט, מעבר לעיר או עבודה מעבר לים מרגישים כמו האפשרות היחידה, גם אם זה אומר לקחת סיכונים לביטחונם.

 

תאילנד שחרור חטופים חטופים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד