י"ג סיון התשפ"ד
19.06.2024
ומה השלב הבא

משמעות ביטול חוק עילת הסבירות: 8 דברים שחשוב לדעת

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

משמעות ביטול חוק עילת הסבירות: 8 דברים שחשוב לדעת
מלחמת חרבות ברזל צילום: תומר נויברג, פלאש 90

1. מה פסק בג"ץ, בשורה התחתונה?

בג"ץ קבע (ברוב של 12 מתוך 15 השופטים) כי יש לו סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ולהתערב בהם במקרים חריגים וקיצוניים שבהם חורגת הכנסת מסמכותה המכוננת. בנוסף, בג"ץ הכריז (ברוב של 8 מתוך 15 השופטים) על בטלותו של התיקון לחוק-יסוד: השפיטה, אשר במסגרתו שללה הכנסת את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה.

2. מהן הטענות העיקריות של עמדת הרוב בפסק הדין?

רוב מכריע בבג"ץ קבע כי לבית המשפט סמכות לפסול חוקי יסוד. חלק משופטי הרוב התבססו על המבנה החוקתי יוצא הדופן של המשטר הישראלי המתאפיין, בין היתר, בהיעדר כל הליך ייעודי ונפרד לכינון נורמות חוקתיות; על הפרקטיקה הבעייתית של כינון ותיקון חוקי יסוד המעידה על זילות שלהם ועל הפיכתם לכלי משחק בידי הרוב הפוליטי; וכן על התפקיד שממלא בית המשפט בהגנה על המפעל החוקתי.

במקרה הקונקרטי, הרוב סבר ששלילת עילת הסבירות מהווה פגיעה חמורה וחסרת תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעיקרון הפרדת הרשויות ובעיקרון שלטון החוק. זאת משום שהנוסח החריג והגורף של התיקון לחוק היסוד מונע מכלל בתי המשפט לדון ולשמוע טיעונים בעניין סבירות לגבי כל החלטה, לרבות החלטה להימנע מלהפעיל סמכות, ואפילו החלטות מופרכות ובלתי סבירות באופן קיצוני. דעת הרוב גם עמדה על כך שביטול עילת הסבירות משאיר תחומים שלמים בלא ביקורת שיפוטית אפקטיבית, מונע הגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי ועלול להביא גם לפגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק, כמו גם לניצול לרעה של משאבים שלטוניים בתקופת בחירות.

3. מהן הטענות העיקריות של המיעוט לפסק הדין?

המיעוט בפסק הדין (שבעה שופטים) לא עשוי מקשה אחת.

שני שופטים (סולברג ומינץ) חלקו על עצם סמכותו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. גם כך, לדעתם, התיקון לא היה מצדיק התערבות כזו, אפילו אם הייתה לבית המשפט סמכות להתערב.

שלושה שופטים (וילנר, שטיין וכנפי-שטייניץ) סברו שניתן לפרש את התיקון לחוק היסוד פרשנות מצמצמת, ועל כן אין מקום להתערב בתיקון, משום שבפרשנות מצמצמת זו רחוק התיקון מאותם המקרים שבהם ניתן לומר שהכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. שופט רביעי (כשר) סבר שגם בלי לפרש את התיקון באופן מצמצם, הוא רחוק מהרף המצדיק התערבות של בית המשפט בחוק יסוד. השופט השביעי (אלרון) היה נכון לאמץ חריג שיאפשר התערבות בחוקי יסוד במקרים קיצוניים של פגיעה בזכויות יסוד של הפרט, אבל לדעתו אם ניתן לבית המשפט להתערב במקרה של התיקון הזה, הרי הפתח שנפער להתערבותו של בית המשפט אינו צר כלל וכלל. מעבר לכך, הוא סבר כי הטענות כלפי התיקון אינן בשלות להכרעה.

​4. למה יש הבדל בין יחס השופטים שהתנגדו/תמכו בפסילת החוק לבין הסמכות של בית המשפט לפסול חוק יסוד? מה משמעות הפער הזה?

ארבעה שופטים (וילנר, שטיין, כנפי-שטייניץ וכשר) הצטרפו לדעת הרוב (הנשיאה בדימוס חיות, ממלא מקום הנשיא פוגלמן, והשופטים עמית, ברק-ארז, ברון, גרוסקופף כבוב ורונן) כי לבית המשפט סמכות להתערב בחוקי יסוד במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. הפער הזה בין 12 השופטים שסברו כך לבין שמונת השופטים שסברו שיש לבטל את התיקון נובע מכך שארבעת השופטים האלה סברו שהתיקון אינו אחד מאותם מקרים קיצוניים שמצדיקים את התערבות בית המשפט.

משמעות הפער הזה הוא שרוב גדול בבית המשפט העליון (12 מתוך 15 שופטים) סבור שסמכותה המכוננת של הכנסת לכונן חוק יסוד היא מוגבלת וכי לבית המשפט העליון סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית ולהתערב בתוכן של חוקי יסוד במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה.

5. איך פסק הדין הזה ישפיע על תיקים אחרים שנידונים בבית המשפט? לדוגמה, חוק הנבצרות ופסילת כהונתו של איתמר בן גביר כשר

פסק הדין התקדימי יכול להשפיע על תיקים אחרים שבהם עלתה טענה של אי סבירות כנגד החלטת ממשלה, שר או ראש הממשלה. תיקים אלה המתינו להחלטה העקרונית בעניין עילת הסבירות. ביניהם גם העתירה על אי סבירות מינוי חבר הכנסת איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי. בעתיד עשויה להיות לפסק הדין השפעה על עתירות נגד תוקפם של חוקי יסוד ותיקונים להם.

לעומת זאת, לתיק זה אין השפעה ממשית על פסק הדין בעניין הנבצרות, שכן ממילא הדיון בבית המשפט לא היה סביב ביטול התיקון בעניין הנבצרות, אלא רק על פרשנות לפיה תחולתו של החוק תהיה עתידית. מכאן שהתקדים של האפשרות לבטל חוק יסוד אינו רלוונטי לדיון בתיק זה.

​6. מה השלב הבא? האם הכנסת יכולה לחוקק מחדש את חוק ביטול עילת הסבירות באופן מרוכך יותר?

כן, הכנסת יכולה לחוקק מחדש תיקון מרוכך אשר יסדיר את סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט על החלטות ממשלה, על בסיס עילת האי-סבירות הקיצונית. ייתכן גם שתיקון כזה היה זוכה לרוב גדול בכנסת. עם זאת, הגיוני יותר לעשות תיקונים כאלה במסגרת רחבה ומאוזנת, שתכלול גם את שריון חוקי היסוד ברוב גדול באופן שימנע את שינויים ברוב קואליציוני צר, ואת הוספת הזכויות החוקתיות החסרות, כמו זו שהוצעה למשל במתווה הנשיא.

7. האם אנחנו מתקרבים למשבר חוקתי?

בכל תקופה ובוודאי בתקופה הנוכחית, יש לקוות כי העקרונות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי יישמרו והממשלה תכבד את פסיקת בג"ץ. ככל שכך תנהג הממשלה, לא צפוי משבר חוקתי. אם הממשלה תחליט שהיא לא מכבדת את פסק הדין, ולא תראה עצמה כפופה לביקורת שיפוטית בגין החלטות ממשלה או שרים שבית המשפט יתערב בהן בעילה של אי-סבירות קיצונית, בהחלט עלול להתפתח משבר חוקתי.

8. כיצד פסק הדין משפיע על המלחמה ועל תביעות עתידיות נגד ישראל?

עצמאות מערכת המשפט ויכולתה לבקר את הממשלה הם כלי מרכזי של ישראל בהתמודדותה עם הליכים בינלאומיים. למשל: ככל שהמערכת המשפטית הישראלית עצמאית ובעלת סמכות לביקורת על הממשלה, קטן הסיכוי שמדינות זרות או מוסדות שיפוט בינלאומיים יתיימרו לחקור חשדות להפרת הדין הבינלאומי על ידי חיילי צה"ל. פסק הדין תומך בעצמאות מערכת המשפט וביכולתה לבקר את מדיניות הממשלה, ובמובן זה מסייע לישראל להימנע מתביעות עתידיות.

את המאמר חיברו ד"ר גיא לוריא, ד"ר עמיר פוקס ופרופ' עמיחי כהן - המכון הישראלי לדמוקרטיה
עילת הסבירות הרפורמה המשפטית בג"ץ בית המשפט העליון

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד