ח' ניסן התשפ"ד
16.04.2024
מימי בית המקדש

ממצא נדיר וחשוב, בן כ-2,500 שנה, התגלה בהרי יהודה

המטבע, המהווה את אחת העדויות המוקדמות ביותר בארץ למעבר לשימוש במטבעות, התגלה בחפירת רשות העתיקות במימון נתיבי ישראל. עוד התגלו בחפירה מבנה מימי ממלכת יהודה - ובו משקולת שקל

ממצא נדיר וחשוב, בן כ-2,500 שנה, התגלה בהרי יהודה
המטבע שנמצא צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

עדות נדירה לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע נדיר מאוד, עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה ה-5/6 לפנה"ס). החפירה, שנוהלה כחלק מעבודות תשתית בכביש 375 מצור הדסה ועד כביש 60 ביוזמת חברת נתיבי ישראל, חשפה גם מבנה קדום יותר מהמטבע - מימי בית ראשון, שבו התגלתה עדות נוספת לסחר שנעשה באזור, בדמות משקולת שקל.

את המטבע הנדיר גילה סמיון גנדלר, מ"מ מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות. המטבע שבור בצורה מכוונת וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע.

לדברי ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, "המטבע שהתגלה נדיר ביותר – הוא מצטרף לתריסר מטבעות בלבד מסוגו, שנמצאו בחפירות מסודרות בארץ. המטבע נטבע בתקופה בה השימוש במטבעות רק החל בעולם. ממצא זה, מספק מידע נוסף על הדרך שבה התנהל המסחר, ועל התהליך שעברה הכלכלה העולמית מתשלומים באמצעות שקילה של בצעי (חתיכות) כסף, לשימוש במטבעות. המטבע שייך לקבוצה של מטבעות קדומים מאוד, שנטבעו מחוץ לגבולות ארץ ישראל – באזור יוון, קפריסין ותורכיה העתיקה. אלה, החלו להופיע במאה ה-5/6 לפנה"ס באתרים בא"י. העובדה שהמטבע נמצא באתר, במפולת שמתוארכת לאמצע המאה ה-4 לפנה"ס, מלמדת אותנו שהמעבר משימוש בבצע כסף למטבעות היה הדרגתי, וארך מאות שנים.

עדות נוספת למעבר ההדרגתי היא העובדה שמטבע הכסף, שאמנם יוצר כמטבע במקור, נמצא במחציתו, לאחר שנחתך במכוון לשניים. מכאן ניתן להבין שהשימוש בו במאה ה-4 לפנה"ס, נעשה בתור בצע כסף לשקילה, ולא כמטבע העובר לסוחר, זאת, על אף שבמקביל, כבר החלו להשתמש במטבעות.
לדברי מיכל מרמלשטיין ודני בן עיון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "האתר שבו התגלה המטבע המיוחד, הוקם לראשונה בימי בית המקדש הראשון (לפני כ-2,700 שנה), ומתוארך למאה ה-7 לפנה"ס – ימי המלכים חזקיהו, מנשה, אמון ויאשיהו. האתר שכן במרחב הכפרי של ממלכת יהודה, שמרכזה היה בירושלים. מתקופה זו, הידועה בפריחה יישובית של ממלכת יהודה, התגלה "בית ארבעת המרחבים", המאפיין אתרים ישראליים, וכן משקולת שקל, המהווה עדות נוספת – קדומה יותר, לקיומו של מסחר באתר.

משקולת שקל מימי בית ראשון שנתגלתה בחפירות בהרי יהודה. צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

המשקולת, שהתגלתה על רצפת אחד החדרים באותו המבנה, עשויה אבן בצורת כיפה, ושימשה לשקילה של מוצרים כגון מתכות, תבלינים ומוצרים יקרים אחרים. על גבי המשקולת נחרת סימן שמזכיר את האות ע' בעברית - ולידו הספרה אחת בכתב מצרי היראטי, לציון שקל אחד. המשקולת שוקלת 11.07 גרם. "זוהי בעצם המשקולת הנהוגה באזור יהודה, שבה השתמשו הסוחרים על מנת לשקול סחורה בצורה מדויקת", מסבירים ארכיאולוגי החפירה.

המהנדסת מוריה ריף, מנהלת מחלקת פרויקטים דרום, חברת נתיבי ישראל: "התחלנו את הפרויקט המשמעותי בכביש 375 שמטרתו הרחבת הכביש לדו מסלולי דו נתיבי, לאורך של 8 ק"מ, לרבות הסדרת צמתים בציר זה וכן הרחבת מעברים תת קרקעים הקיימים כיום. ידענו שמדובר באזור הדורש שיתוף פעולה עם רשות העתיקות, על מנת לבדוק האם אכן קיימת האפשרות שתוך כדי העבודות יתגלו ממצאים ארכיאולוגים. לצד התקדמות בעבודות, אכן באזור זה אפשרנו לרשות העתיקות לבצע את העבודות ואין ספק שהממצא מדהים. המחשבה שבזכות היציאה לפרויקט תשתית התגלו ממצאים כל כך חשובים ומשמעותיים, היא מרגשת ללא ספק".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "כל פעם מפתיע מחדש, איך ממצאים רבי ערך למחקר מתגלים במקומות לא צפויים. המטבעות הזעירים הם מקורות מידע מהחשובים ביותר הקיימים בארכיאולוגיה, משום שהם מכילים מידע חזותי, לצד כתובות ותאריכים. מתוך חפץ קטן כמו מטבע אפשר להתחקות אחר הלך מחשבתם של בני האדם, ולראות שהתנהלות הכלכלית שלנו לא השתנתה מזה אלפי שנים - רק הטכנולוגיות משתכללות. בהקשר זה, מעניין לחשוב על המחקר הארכיאולוגי העתידי בעולם שעובר לסחר אלקטרוני".

חדשות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד