י"ב תמוז התשפ"ד
18.07.2024

רשעים כים: על עריקה מצבא ה' בעת מלחמה • טור

בפרשת השבוע אנו למדים את ההבדל בין חייל בצבא לאדם מן השורה • בשעת מערכה כזו, על עולנו להתייצב בצבא ה'

רשעים כים: על עריקה מצבא ה' בעת מלחמה • טור

היהודי – חייל בצבאו של בורא עולם

"בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" (יב, מא). בפסוק זה התחדש למעשה אחד הכינויים בו נקראו עם ישראל "צבאות ה'".

מובנו של המושג צבא הוא, שאין לכל יחיד ויחד מציאות אישית, אלא כולם מאוחדים לעבודת המלך וכל מעשיהם נזקפים על שמו, חייל יודע שתפקידו לקבל פקודות ואין לו דעה עצמית ושיקול אישי, אלא חובתו לשמוע ולבצע, וכל פעולותיו פעולות המלך הן.

לכן, כשכבש דוד המלך את ארם צובא ואת ארם נהריים, רק הוא נתבע על כך משמים אף על פי שלא היה לבדו במלחמה, משום שכל מעשיהם של החיילים נקראים על שם המלך.

ביציאת מצרים זכו ישראל להיקרא "צבאות ה'", המכות והניסים במצרים עד למכת בכורות, בה היה גילוי שכינה ויד ה', הכניסו בתוך לבם של ישראל בהירות והבנה מוחלטת באמונת ה' ובהשגחתו, עד שהתמסרו להיות עבדי ה', שכל פעולה נזקפת לזכות מלכם, ולכך נחשבו כביכול חיילים בצבאו של בורא עולם.

חובתנו לשמור על מעמד ותפקיד זה, על כל יהודי להשתדל שמתוך מעשיו יהיה ניכר שהוא עבד, וחלק מצבא השם יתברך, כפי שכל מי שראה את אברהם אבינו ע"ה, ראה את אלוקי אברהם הקשור בו, כיון שכל מעשי החסד שלו ומסירותו לכלל, היו מתוך עבדות לקודשא בריך הוא, והראו לעין כל שיש אלוקים בעולם.

זהו ביאור לשון המדרש (דברים רבה פ"ג, ג) על רבי שמעון בן שטח, שכשהחזיר את אוצרו של הגוי מתוך מידת חסידות, קרא עליו הגוי "ברוך ה' אלוקי שמעון בן שטח", מעשה חסידות זה אשר לא נבע מחיפוש כבוד או רווח ושמצפונו האישי לא הסכים לכך, ומעשהו נעשה אך ורק מתוך תחושה עמוקה של נאמנות אשר הבליטה את "אלוקי שמעון בן שטח", כשיהודי מתרומם לכזו דרגת נאמנות, הוא מעיד ש"יש אלוקים בישראל".

כשאדם מן החוץ נכנס לתוך בית המדרש, הוא מרגיש שהוא נכנס אל הקודש פנימה, כל מציאות ולימוד התורה ועבודת התפילה מכריזים כבוד שמים, כל מהלכי החיים של בן תורה צריך שיהיו מהלכים של עליה והתחזקות, של שליטה עצמית, ומתוך כך יהיה ניכר שהוא עבד נאמן לה' ותורתו.

יהודי הוא חייל בצבא ה', חייל החתום "קבע" לכל ימי חייו, עצם מציאותנו, והיותנו לעם, הותנתה במאמרו של בורא עולם למשה רבנו ע"ה, "למען תעבדון את האלוקים על ההר הזה", כל מטרת יציאתנו מכור הברזל נועדה לשרת דבר אחד, לשרת בצבאו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, תפקידי החיילים מרובים ומגוונים, מי בכה ומי בכה, אך כולם ממוקדי ומכווני מטרה אחת ויחידה למרות היותם עסוקים בדברים שונים, לעשות רצון המלך.

המטרות והיעדים בסדר יומם של חיילי צבאות ה' נקבעים מעת לעת ע"י גדולי ומאורי הדורות שקמו לעם ישראל, דור דור ודורשיו, וכבר הכבירו מילין, עה"פ "ללכת בדרכיו ולדבקה בו" וכי אפשר להידבק בהקב"ה? הרי הוא אש אוכלה, אלא ע"י הידבקות בתלמידי חכמים וסרות למרותם היא היא הדביקות בריבונו של עולם, וכאשר כל גדולי ישראל יוצאים כאיש אחד למערכה, המערכה על הבית, הם ושלוחיהם כאיש אחד בלב אחד, ובמיוחד בעת הזאת שאין צורך להכביר מילים מה גודלה של המערכה זו כאשר אנו עם הגב לים, מי הוא זה אשר יהין לפרוץ את המסגרת חלילה בתואנות שווא ומדוחים.

נאמר כבר "רשעים כים נרגש" מה הקשר לכאורה בין רשעים לים? הרי הים עושה רצונו של מקום מיום היווצרותו? ההסבר לכך הוא שכמו שגלי הים באים בסערה כביכול לכבוש את היבשה, אך כולם ללא יוצא מן הכלל נמוגים ומתנפצים על החוף אחד אחרי השני מזה אלפי שנים, גם הרשעים, לא לומדים לקח מקודמיהם, הרי על פניו היו צריכים לעשות חשבון בנפשם ראו מה עוללו קודמיכם, איך נכשלו ואיך גרמו בסופו של דבר רק נזק לדורות, עצרו וקחו מוסר, היצר הרע ימציא להם סיבות מסיבות שונות מדוע קודמיהם טעו, לו אך אם הם יפעלו בצורה כזו או אחרת, ובשונה מאלו שלפניהם ללא ספק יצליחו.

לא דומה עריקה של חייל בעתות שלום לעריקה בעתות מלחמה, ומלחמתנו זו ללא ספק היא מערכה מן הקשות שידע עולם התורה ויראי השם, וללא ספק ההתגייסות והחיבור של כלל ההנהגה ברוך השם נובעת מהידיעה ומההבנה שהפעם, אסור לשחק לידיהם של שונאינו והמלחמה היא על כל קול כפשוטו, עריקה זמן כזה היא חמורה ביותר שכן למודי ניסיונות מרים כולנו, מי ייתן ותגבר התבונה וכל אותם עריקים והנוהים אחריהם, יסירו בסופו של דבר את הכבדת הלב ויתקנו את מעשיהם בהקדם, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן, אמן ואמן.

שבת שלום ומבורך
צוריאל
קריספל חיילים בחירות עריקה רשעים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד