מאז 7 באוקטובר: עלייה של 235% באירועי האנטישמיות בעולם

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר מ'ישראל ביתנו' התכנסה לדיון בנושא הצגת דו"ח השנתי לשנת 2023 וינואר 2024 למאבק באנטישמיות של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.

לפי הנתונים בדו"ח, שנת 2023 החלה עם עלייה מתונה באירועי האנטישמיות שנרשמו ברחבי העולם, בסדר גודל של עד כ-10% בהשוואה לשנת 2022. מגמה זו נשמרה לאורך תשעת חודשי השנה הראשונים (ינואר-ספטמבר). אולם על רקע אירועי ה-07.10, וככל שהתעצמה המלחמה, נרשמה עלייה דרמטית בהיקפי האנטישמיות ברחבי העולם, אשר הגיעו למספרי שיא של כל הזמנים, כאשר בחודשים אוקטובר-דצמבר ניתן להצביע על זינוק של פי שישה במספר האירועים האנטישמיים בהשוואה למספרם בחודשים ינואר-ספטמבר. בהתבוננות שנתית כוללת, שנת 2023 הסתיימה עם עלייה של כ- 235% באירועי האנטישמיות בהשוואה לשנת 2022, כאשר 43% מהאירועים שנוטרו התרחשו בארה"ב ו- 35% התרחשו באירופה. בשנה החולפת אף נרשמה עלייה חדה של 33% בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים בהשוואה לשנת 2022, כאשר 48% מתוכם התרחשו על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בהקשר זה, 46% מכלל האירועים האנטישמיים האלימים אירעו בארה"ב, ולאחר מכן בבריטניה (16%), בגרמניה (9%), בצרפת (6%), בקנדה (6%) ובאוסטרליה (2.5%).

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר כי "מדינת ישראל נמצאת בתקופה הקשה ביותר מאז הקמתה, שישה יהודים נרצחו בשנה החולפת על רקע אנטישמי מחוץ לישראל. ישנם עוד המון מקרי אנטישמיות שבכלל לא מדווחים, לפי הערכות רק 20% מהמקרים מדווחים לגורמי אכיפת החוק במדינות השונות. ההשוואה בין המלחמה הנוכחית לבין השואה היא לא נכונה, מדינת ישראל לא הייתה קיימת אז, וכיום יש לנו צבא שמגן על האזרחים שלו. צריך להיאבק באנטישמיות באמצעים הרבה יותר חריפים. צריך לקדם חקיקה לנקיטת סנקציות כלכליות כלפי גורמים אנטישמיים. היקף הניטור ברשתות החברתיות של השיח האנטישמי הוא קטן ביחס לניטור של פעולות טרור. צריך להכניס את הציונות כערך מוגן בקמפוסים ברחבי העולם. המאבק באנטישמיות הוא משימה בינלאומית וישראל לא ניצבת בחזית הזאת לבדה".

עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות אמר בדיון: "השנה הזאת לא דומה לקודמותיה, המצב של שנאת ישראל בעולם הוא החמור ביותר מאז שנות ה- 30 של המאה הקודמת. יהודים בכל רחבי המערב מרגישים לא בטוחים. יהודים מדברים עברית ברכבת תחתית בבירות אירופה וחוטפים מכות. יהודים נושאים דגל ברחוב ונרצחים. עיקר שיח השנאה ברשתות החברתיות מתנהל ברשת איקס, טוויטר לשעבר, וברשת טיק טוק שם הצעירים נחשפים לעמדות אנטישמיות ואנטי ישראליות. האמירות האנטישמיות החמורות ביותר נאמרות ע"י הרשות הפלסטינית. ההמלצה המרכזית שלנו היא לעבור משלב המגננה לשלב ההתקפה. צריך להגיש תביעות על אנטישמיות והסתה לטרור כלפי חמאס והארגונים הפלסטיניים. הרשתות הפלסטינית מחנכת ומשלמת לטרור וצריך לדעת להיאבק בזה בכלים הנכונים".

שר התפוצות עמיחי שיקלי בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

העלייה בהיקפי האנטישמיות מאז ה- 07.10 לא פסחה גם על המרחב המקוון. מסקירת רשתות חברתיות נבחרות עולה, כי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 נרשמה עלייה כוללת של 264% בשיח האנטישמי המקוון בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו להם, כאשר בהשוואה ממוקדת בין 17 הימים שקדמו ל- 7.10 לבין 17 הימים העוקבים נרשמה עלייה של 400%. נתונים אלו גבוהים בהרבה בהשוואה לנתונים שנרשמו על רקע סכסוכים צבאיים קודמים.

בנוסף, נרשם זינוק של 1,200% בפוסטים שכללו תכנים אנטישמיים אלימים, אשר קראו לאלימות כנגד יהודים, ישראלים וציונים, כאשר 79% מתוכן זה פורסם בערבית. בדומה לשנת 2022, מרבית השיח האנטישמי ברשת הוא מסוג אנטישמיות חדשה, המכוון כנגד מדינת ישראל ועוסק ביתר שאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר מקורו נובע בעיקר מחוגים פלסטיניים, פרו-פלסטיניים ופרוגרסיביים. בהקשר זה, נרשמה עלייה ניכרת בנתח שתפס סוג זה של אנטישמיות (74.1%), על רקע מלחמת "חרבות ברזל", כחלק מכלל השיח האנטישמי ברשת בהשוואה ליתר חודשי השנה (58.8%) וביחס לשנת 2022 (68%). בנוסף, על רקע המלחמה נרשמה עלייה ניכרת בשיח אנטישמי, שכלל "הכחשה ועיוות שואה". בחלוקה גיאוגרפית, מוקדי השיח העיקריים של שיח אנטישמי במרחב המקוון הם ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, בריטניה, קנדה, גרמניה, דרום אפריקה, ארגנטינה וספרד.

יו"ר ההסתדרות הציונות העולמית, יעקב חגואל ציין כי "אנחנו נדרשים לשינוי תפיסה תודעתית בישראל ובעולם. אנחנו נמצאים בנקודה השפלה ביותר של העם היהודי מאז השואה. ב- 07.10 נפתחה מלחמה כלפיי כל העם היהודי ברחבי העולם. מלחמת 'חרבות ברזל' פרצה את הסכר להתגברות האירועים האנטישמיים במרחב הפיזי ובמרחב הטכנולוגי. האחריות לחינוך לסובלנות, החקיקה, האכיפה והמלחמה באנטישמיות היא באחריות של כל הממשלות ברחבי העולם. אנחנו בישראל ובעם היהודי צריכים להתגאות בזהות שלנו. ידענו להתגבר על משברים לאורך ההיסטוריה, וגם מהמלחמה הנוכחית אנחנו נצא עם ראש מורם".

יעקב חגואל בדיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

לדברי ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית: "דו"ח האנטישמיות צריך להיות מוצג לכל הממשלות ברחבי העולם, הוא כלי הסברתי מהמעלה הראשונה שיכול לשמש כל דיפלומט בשגרירויות השונות. לאחר שפרצה המלחמה מדינת ישראל הוציאה אזהרת מסע לכל המדינות ברחבי הגלובוס. יש לנו 100 שליחים בקמפוסים שעובדים עם הסטודנטים היהודים והישראלים".

ארה"ב – עלייה של 337% בכמות התקריות האנטישמיות מאז פרצה המלחמה. קנדה – עלייה של 800% בהיקף האירועים האנטישמיים.

דני ווזנר, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ציין גם הוא כי "יש עלייה דרמטית של יהודים שנרצחים בשל הזהות שלהם. בכל שנה אנחנו שוברים שיאים חדשים של גילויי אנטישמיות בארה"ב ובקנדה. אנחנו מקיימים הדרכות למנהיגים בקהילות היהודיות כיצד להתמודד עם אירועים אנטישמיים".

בצרפת חלה עלייה של 1000% בהיקף האירועים האנטישמיים, עלייה של 430% במספר הבקשות לעלייה לישראל מאז תחילת המלחמה. יונתן ארפי, נשיא הקהילה היהודית בצרפת אמר: "בצרפת הממשלה מגויסת למאבק באנטישמיות ואנחנו נוקטים בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. אנחנו מנסים לא לאפשר לאנטישמיות להפוך לכלי בידי הפוליטיקאים הקיצוניים. היהודים בצרפת חוששים מאוד מאירועי אנטישמיות ועומדים לצידה של ישראל".

באוסטרליה חלה עלייה של 738% בהיקף האירועים האנטישמיים, 64% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באוניברסיטאות. ג'רמי לייבלר, נשיא הפדרצייה הציונית באוסטרליה הגיב לנתונים ואמר: "הקהילה היהודית באוסטרליה יודעת שישראל חזקה היא הכלי העיקרי במאבק שלנו באנטישמיות. המלחמה בעזה באה להבטיח את שלום היהודים בישראל ובעולם כולו. מאז שפרצה המלחמה הקהילה היהודית מרגישה מבודדת ולא בטוחה. יש קולות לחרמות על עסקים של יהודים וישראלים באוסטרליה. נאלצנו לפנות את אחד מבתי הכנסת של הקהילה בשל הפגנות אנטי ישראליות".

בגרמניה חלה עלייה של 320% בהיקף האירועים האנטישמיים, 80% מהקהילות היהודיות חשות חוסר ביטחון.  לדברי ד"ר פליקס קליין, נציב המאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים בממשלת גרמניה: "בארבעת החודשים האחרונים אנחנו רואים את העלייה באנטישמיות ברשתות החברתיות בגרמניה ואנחנו לא יכולים לאפשר זאת. ממשלת גרמניה קיבלה החלטה להגביר את אבטחת המוסדות היהודים במדינה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!