להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
לא יכל להשיג אחרות
מה הייתם עושים? התעורר ביום התחרות וגילה שנגנבו לו הנעליים
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על אדם שהתחרה בתחרות ריצה, מה עשה כאשר גילה שנגנבו לו הנעליים ולא יכל להשיג זוג נוסף? איך זה קשור לפרשת השבוע ולחיי היום יום שלנו?
- הרב יצחק פנגר
- ז' אדר א' התשפ"ד
נעליים, אילוסטרציה צילום: freepik
מה הייתם עושים? אתם ספורטאים, באמצע תחרות, וגונבים לכם את הנעלים?
זה מה שקרה לג'ים טרופ, שייצג את ארה"ב במשחקים האולימפיים בשנת 1912. הוא התחרה בדבר שנקרא "קרב 10" – תחרות בת יומיים שכוללת ריצה, קפיצה, ועוד.
ביום השני לתחרות הוא התעורר וגילה שמישהו גנב לו את הנעלים, לא הייתה אפשרות להביא נעלים אחרות, והדבר היחיד שעלה בראשו היה לחפש בזבל
לאחר חיפוש, הוא מצא שתי נעלים, אך לא תואמות. כל אחת במידה שונה.
מה הייתם עושים? מן הסתם מוותרים...
אך ג'ים החליט שהוא יעשה את המקסימום שלו, עם מה שיש לו.
הוא עלה למסלול כאשר הוא נועל שתי נעלים שונות, עם גרבים שונות (הוא היה צריך לגרוב שלושה זוגות גרביים בנעל הגדולה יותר, כדי שלא תיפול).
קחו גם בחשבון שהוא מתחרה עם מכנסים קצרים, וכל הצופים והצלמים. רואים זאת
אך ברגע שאתה מוכן לשים את האגו בצד, ומבין שגם זה יעבור, אתה לא מוותר. הוא עלה למסלולים השונים,
ובסוף אף ניצח בתחרות. ללמדנו שגם אם משהו השתבש, אל תתנו לו להשתבש עד הסוף.
בפרשת השבוע, כחלק מבניית המשכן השתמשו ב"עורות תחשים". רש"י כותב: "מה זה תחש?", ועונה - "מין חיה, שהייתה לשעה, ואחר כך נכחדה, ויש לה גוונים הרבה"
ה"דברי ישראל" (האדמו"ר ממודזי'ץ זצ"ל) מביא שכל מה שהיה במשכן - יש כדוגמתו באדם ובחייו.
לא נביא כאן את כל ההקבלות, אלא רק דבר אחד שקשור לתחש. מביא ה"דברי ישראל", שכמו שלתחש היו גוונים הרבה, כך גם בחייו של האדם ישנם גוונים הרבה – פעם הוא מצליח יותר, ופעם פחות
פעם אתה מרגיש שיש לך מה שאתה צריך, ופעם גונבים לך את מה שאתה צריך. אבל בסך הכול, כמו בתחש, זה רק "לשעה", הכול בסופו של דבר עובר. השאלה היא, איך אתה תעבור את זה?
זכרו, לא משנה מה קרה – בכל רגע נתון יש לך הכוח להגיד: "לא ככה הסיפור הולך להסתיים".
שבת שלום
שלכם, יצחק פנגר
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות