י"ג ניסן התשפ"ד
21.04.2024
בשידור חי

בג"ץ דן בעתירות המבקשות לחייב בחורי ישיבות להתגייס

בג"ץ דן בעתירות נגד הממשלה בנושא גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל. מדובר בדיון אחד על שתי עתירות. הדיון יתקיים באולם ג', אשר שמור לדיונים חשובים. הרכב השופטים שידון בעתירות הוא הרכב הסניוריטי

בג"ץ דן בעתירות המבקשות לחייב בחורי ישיבות להתגייס
בית המשפט העליון צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בג"ץ דן הבוקר (שני) החל מהשעה 9:00 בעתירות נגד הממשלה בנושא גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל. 

הדיון התקיים באולם ג', אשר שמור לדיונים חשובים, זאת בעקבות גודלו והיכולת שלו להכיל מספר רב של צופים. הדיון משודר גם בשידור חי.

הרכב השופטים שדן בעתירות הוא הרכב הסניוריטי. מ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית שלפי שיטת הסניוריטי אמור להתמנות לנשיא בית המשפט, והשופט נעם סולברג. מדובר בשופטים הוותיקים ביותר.

הדיון התעסק בשאלה האם הממשלה יכולה לקבל החלטה שחוק (במקרה הנוכחי חוק שירות ביטחון) לא חל על קבוצה מסוימת.

יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא בדיון: "יש אזרחים שיש להם רק זכויות, הם לא צריכים לעבוד, לא צריכים ללמוד לא צריכים לשלם מיסים. הם נהנים מאינסוף כספים קואליציוניים. זאת סוגיה שאנחנו כבר 25 שנים עומדים כאן ו-25 שנים שהמדינה באה ומספרת סיפורים וקובעת מכסות גיוס ומספרים סיפור לציבור שאוטוטו אלפי חרדים מתגייסים".

השופט פוגלמן לשרגא: "יש כאן רק שאלה אחת שאני מבקש שתתמקד בה – האם לממשלה יש סמכות לקבוע בהחלטת ממשלה ולא בחוק שתלמידי הישיבות לא יתגייסו?

השופט סולברג: "לא צריך ללכת לטענה של חוסר סבירות, לכאורה הממשלה לא הצליחה בחקיקה אז הלכו להחלטת ממשלה"

במהלך הדיון שהועבר בשידור חי, נשמעו מחיאות כפיים באולם בית המשפט, בדבריה של עורכת הדין דפנה הולץ לכנר שטוענת מטעם "אמהות בחזית".

השופט פוגלמן: "הקהל מתבקש להתנהג כפי שמתנהגים בבית המשפט".

נציג היועמ"שית בטיעוניו משיב לשופטים שתהו על סמכות הממשלה לקבל החלטה על אי גיוסם של אוכלוסיה מסויימת ללא חקיקה: "החלטת הממשלה היא הנחייה לרשויות המדינה כיצד לנהוג בהיעדר חוק, מדובר על החלטה, על מדיניות".

השופט פוגלמן: "האם זאת לא החלטה לדחיית גיוס? אותה גברת בשינוי אדרת".

נציג היועמ"שית: "רשויות הגיוס לא יכולות לגייס 60 אלף ביום אחד".

‏פוגלמן: "לא ביום אחד, העותרים אומרים תתחילו מ-1000 בשנה".

נציג היועמ"שית: "עמדת היועמ"שית היא שניתן לא לאכוף גיוס החרדים עד שנה מפקיעת החוק הקודם, עד יולי 2024".

בסיום הדיון השופטים לא קיבלו החלטות בנוגע לעתירות

יצויין כי למעשה מדובר בדיון אחד על שתי עתירות. העתירה הראשונה היא של תנועת "אחים לנשק", התנועה לאיכות השלטון ועותרים נוספים, והיא מבקשת להוציא צו על תנאי להחלטת הממשלה שהתקבלה בחודש יוני שמורה לשר הביטחון להנחות את צה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות, החלטה שהתקבלה אחרי פקיעת חוק הגיוס.

העתירה השנייה, שהוגשה על ידי פורום איילון לזכויות אדם, והתנועה הדמוקרטית האזרחית, מבקשת לא לאשר את תקציב הישיבות מאחר ואין חוק גיוס. 

בג"ץ חוק הגיוס עתירה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד