ט"ו אייר התשפ"ד
23.05.2024
הַבּוֹחֵר בְּמֹשֶׁה עַבְדוֹ

מה עשו במאה שערים בזמן מדגמי הבחירות?

זה מה שעשו במאה שערים בזמן מדגמי הבחירות: כינוס לזכרו של ה'משפיע' הירושלמי הגאון הצדיק רבי משה וובר זצ"ל

מה עשו במאה שערים בזמן מדגמי הבחירות?
גאב"ד זוועהיל נואם הכבוד בהילולא צילום: באדיבות המצלם

היה זה בלילו של יום שלישי השבוע. שעה שברחבי הארץ עסקו המונים בשאלת הבחירות ותוצאותיהן - בבית הכנסת חב"ד במאה שערים כמו התנהל יקוּם שונה לחלוטין. יקוּם של טהרה, של חסידות, של עיסוק באהבת ישראל ששונה כל כך מהאווירה הכללית שאפיינה את היום הזה, יום הבחירות המקטבות והמְפַלְגוֹת. 

סביב שולחנותיו הערוכים של בית הכנסת העתיק הסבו חסידים ואנשי מעשה - תלמידיו, מושפעיו ומוקירי זכרו של ה'משפיע' הנערץ הגה"צ רבי משה וובר זצ"ל, וקיימו עצרת זיכרון והתוועדות מרוממת לרגל יום ההילולא של אותו גאון וצדיק שנסתלק בח"י באדר א' ה'תש"ס.

המעמד נערך בראשות תלמידו המובהק וממשיך־דרכו של בעל ההילולא, הגאון החסיד רבי עידו־יצחק וובר, המפיץ את תורתו של רבו וממשיך בפועלו בקירוב יהודים, בהרבצת תורה, ובהבאת מזור וישועה בחייהם של המונים בדרכו המיוחדת של זקן המשפיעים זצ"ל.

רבנים ומשפיעים כיבדו את המעמד בנוכחותם, ועוררו את הקהל שגדש את בית הכנסת ללכת בדרכיו של בעל ההילולא בתורה, עבודה וגמילות חסדים, בהן הצטיין באופן מיוחד והיה לשם דבר. הנואמים עסקו בציוריות בדרכו המיוחדת של הגר"מ וובר זצ"ל בעבודת השם ובקירוב רחוקים לתורה ויראת שמים, והפליאו בדברים מלהיבים אודות שגב קדושתו וצדקותו של בעל ההילולא, ותיארו את מידת אהבת ישראל המפעימה שאפיינה את הליכות חייו הנאדרים בקודש. התיאורים נאמרו בשטף ובחיוּת, כאילו בעל ההילולא עומד כנגדם, וכאילו לא מָלְאוּ זה עתה כ"ד שנים להסתלקותו של רבי משה זיע"א לישיבה של מעלה, בבחינת 'צדיקים במיתתן קרויים חיים'. 

סודו של הצדיק מזוועהיל 

נואם הכבוד בסעודת ההילולא היה גאב"ד זוועהיל, שזכה להכיר מקרוב את הגאון החסיד רבי משה וובר זצ"ל, במסגרת מסורת שהייתה בין צאצאיו של האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זיע"א כי יש לדבוק ברבי משה וובר זצ"ל ולהשתדל ללמוד מפיו חסידות ועבודת השם. האדמו"ר גילה, כי זקנו הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זצוק"ל, הרבי שכל ירושלים חרדה מקדושתו וחסידותו, העריץ את רבי משה עד לאחת, וכאשר ביקש להקים 'כולל' לאברכים מבלי שיידעו כי הוא זה שעומד מאחוריו - העמיד בראשו את רבי משה זצ"ל, שהיה בוחר את האברכים בהסכמת הרבי מזוועהיל. 

"זקני הקדוש", אמר הגאב"ד, "הורה לרבי משה לקבל את מעוטי היכולת, 'די גֶעמֵיינֶע' בלשונו של זקני, וזאת על מנת שגם הם יוכלו לשקוד על דלתי תורה ולא יידחו חלילה מאוהלה של תורה. הכולל הזה בראשותו של רבי משה היה מפורסם בירושלים, ואיש לא ידע על הסוד שעומד מאחוריו. רק כאשר זקני הקדוש חלה, התברר שהרבי מזוועהיל הוא זה שעומד מאחורי הכולל המיוחד באמצעות נאמנו רבי משה וובר זצוק"ל.

נואם הכבוד במעמד היה הגאון רבי שמואל צוקר, רבה של קהילת 'בית שלמה' ברמת אשכול, ממרביצי התורה ב'אש התורה' שנמנה על תלמידיו ומושפעיו של בעל ההילולא. הגר"ש כבש את הלבבות כאשר הפליא לתאר את מידת אהבת ישראל של המשפיע, אשר התמזגה בגאונות בכל מכמני תורה, ותיבל את דבריו בסיפורים מופלאים שחזה עיניו בשנים בהן זכה להסתופף בצילו הגדול של המשפיע. הגר"ש צוקר תיאר את תקיפותו וקנאותו של בעל ההילולא - אשר השתלבו באהבת ישראל שאין לה אח ורֵע. "אין זכות גדולה מזו - לשבת בארבע האמות של הצדיק, מקום שבו חשב על הקב"ה ללא הפסקה - ולהתחזק בדרכיו הקדושות", סיים את דרשתו המאלפת. 

אכפתיות מנקודת הלב 

המחנך הנודע הגה"ח רבי ישעיהו וובר, שאר בשרו של בעל ההילולא ומייסד 'שיטת הרב וובר' תיאר בדברים נרגשים כיצד כל עשייתו החינוכית נעשית מכוחו ובהדרכתו של דודו המשפיע זצ"ל, שאמר לו "נשלחת לעולם הזה כדי להעמיד דורות בחינוך ילדי ישראל" ושיתף בתיאורים מפעימי כל לב מארבע אמותיו הקדושות של בעל ההילולא.   

בקשב רב נשמעה דרשתו הסוחפת של הגאון רבי ישראל יצחק אשכנזי, מחבר ספר 'תשועת ישראל' ושאר בשרו של בעל ההילולא, שהמשיך את מסורת אביו הגאון רבי יהושע אשכנזי, ראש כולל פאג"י ושאר בשרו של בעל ההילולא הנוהג להשתתף בהילולא מדי שנה. 

תלמידו-כבנו של בעל ההילולא, הרה"ח רבי עידו-יצחק ובר, מי שמנצֵח על הנצחת זכרו של בעל ההילולא והפצת תורתו בקרב קהלים נרחבים, ציין בהתרגשות רבה את דבר התורה שמופיע בפתח חידושיו של המשפיע בספרו 'ירים משה' לפרשת כי-תשא, הנפתח בדברי המדרש-תנחומא: "אמר משה לפני הקב"ה; משאני מת - אין אני נזכר. אמר לו הקב"ה, חייך; כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן - כן בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני - כאילו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן". ובהשגחה פרטית, הסתלקותו של המחבר חלה בדיוק בפרשה שבה הביא את דברי המדרש הנזכרים.

הגאון רבי יוסף מאיר גוטגולד, מחבר ספרי 'תלמודו בידו' ומתלמידי המשפיע תיאר על השפעתו של הגר"מ זצ"ל שנמשכת עד עצם היום הזה, בסיפורי מופתים למעלה מדרך הטבע שיהודים רואים על ציונו הקדוש של המשפיע בהר המנוחות. 

דברי הרה"ג רבי משה מנחם קלוגר, ראש מוסדות 'קבר רחל' נשמעו בהתעניינות מרובה, כאשר הוא תיאר את האכפתיות של הרב זצ"ל לכל אחד מבני ישראל, אכפתיות אמיתית שנבעה מעומק נקודת ליבו הטהור. כן נשאו דברים הגאונים החסידים רבי יצחק בלנק, המשפיע רבי בנימין זילברשטרום ורב מרכז העיר רבי יוסף יצחק סלונים. 

חלום לעתיד לבוא 

את מסכת הנואמים חתם הרב אבינועם קאהן, ממקורבי המשפיע זצ"ל ורב קהילה בטלז-סטון, אשר עמד על נקודות מרכזיות בדרכו המיוחדת של בעל ההילולא בעבודת השם ותיאר את מסכת השליחויות העלומה שביצע בשליחות המשפיע זצ"ל לידידיו גדולי ישראל מכל החוגים. הוא סיפר כי שיתף אותו בעל ההילולא באחד הבקרים בחלום מפעים שחלם, על דברי חז"ל במסכת חגיגה (דף ה') כי 'בבתי גוואי' יש בכיה כביכול בפני הקב"ה, ואילו ב'בתי בראי' יש 'עוז וחדווה במקומו' - כי לעתיד לבוא יהיה בבחינת "תוכו כברו". 

עד השעות הקטנות ישבו גדולי התלמידים והמקורבים לבעל ההילולא, ועסקו בהתרגשות בהעלאת זכרונות מלאי הוד וכיסופים מדרכיו בקודש של הגאון החסיד זקן המשפיעים זצ"ל, מתוך התחזקות והחלטה נחושה להתחזק ולצעוד בשביל הזהב של חייו הנאדרים בקודש - שהיו מזוגים אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל.

במהלך יום ההילולא נהרו המונים לציון קברו בחלקת הרבנים בהר-המנוחות, והעתירו בתפילה לישועת הכלל. במשך שעות ארוכות העלו העולים לציונו זכרונות הוד משנות הסתופפותם בצלו של ענק התורה והחסידות ושיתפו בעובדות אישיות ומרגשות סביב דמותו הגדולה, שהטביעה חותם בל-יימחה על יהודים רבים, אשר חבים לו את התקרבותם לצור מחצבתם. זכותו תגן עלינו.

המשפיע רבי משה ובר הרב עידו ובר ארליך מאה שערים גאב"ד זוועהיל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד