י' תמוז התשפ"ד
16.07.2024
"סבא שלי עושה חדשות"

אפרת ברזל בראיון מיוחד על ספר ילדים חדש

"איך, לכל מילה שתכתבי יש רגע משלה, הרגע שבו היא נכונה לצאת ממך החוצה", אפרת ברזל בראיון מיוחד לחני לוין על ספר הילדים החדש שלה - "סבא שלי עושה חדשות" | איך הגיב האבא השמאלני? איך בחרה להוציא אותו לאור? ועל מה הספר מתמקד?

אפרת ברזל בראיון מיוחד על ספר ילדים חדש
ספרה של אפרת ברזל צילום: באדיבות המצלם

בראיון שהעניקה אפרת ברזל לחני לוין היא מספרת על ספרה החדש שיוצא לאור "סבא שלי עושה חדשות", פרויקט משותף עם אבא שלה, קריין החדשות המיתולוגי - גבי ינון. ספר שהוא סיפור וגם הדרכה הורית לטכניקות עבודה פשוטות המסייעות בפועל לקיים שיח רגשי קרוב עם הילדים, למה בחרה לפרסם אותו דווקא דרך האתר 'דינר'? על מה הוא מתמקד? ואיך מרגיש ילד שמקריאים לו את הסיפור?

איך הספר הזה בעצם התחיל, מאיפה עלה לך הרעיון?

אפרת: "הטקסט של סיפור הילדים הזה, שכב לי עשר שנים כמסמך וורד במחשב. יש סיפור הורי מרגש סביבו, שעוד אחשוף בהמשך. הוא קשור להורות של כולנו. אולי לילדות של כולנו. אני כותבת הרבה טקסטים במהלך כל שבוע, מדברת ומדברת את הלב והרגשות כל היום, אבל כמו שלכל דבר יש זמן ועת תחת השמיים, יש משהו בתזמונים של בורא עולם על החיים שלנו, שרק אם נעמוד מהצד וניתן לו לעשות, נוכל לראות את הקסם הזה מתרחש".

אז מה קרה עכשיו?

אפרת: "את שואלת בקשר לזמן יציאתו של הספר הזה?"

כן. את לא מרגישה שעם ישראל נמצא בזמן מיוחד?

אפרת: "אני אענה לך ככה: אין כמעט משפחה שלא מתמודדת בתוך עצמה עם שונות או אחרות של אחד מבני הבית. כל הזמן קורים דברים. תפקידנו כמשפחות משפחות יהודיות הוא לשמור על היחד שמרכיב את העם הזה. דור ועוד דור. התהליך הזה מתחיל קודם כל בבית.

בעלי תשובה הם אנשים שעשו שינוי גדול בחיים שלהם. גם אם הוא קרה לפני הרבה זמן. בתקופה הנוכחית, אנשים רבים בעם שלנו עוברים המון שינויים. אם לא השתנה משהו מהשיחה האחרונה שלי עם אבא שלי, שהיתה לפני חמש דקות, הוא עדיין חילוני, שמאלני, גם אמא, שאוהבת להפגין, אשת מחאה של קפלן. אבל, וכאן יש אבל גדול:

אנחנו למדנו בשנים האחרונות לחיות יחד. למרות, ואולי בזכות, השוני. למדנו לדבר אותנו, רגשית החוצה. זה הכי אנושי בעולם.

אני, כל חיי אוהבת לעשות יחדנס, שלום בית, שלום בין הורים וילדים, בין זוגות, בין מגזרים. ליצור הבנות משותפות, בטח בתקופה הישראלית הזאת, לכן ברור לי שהמסר של "סבא שלי עושה חדשות", הוא מסר חינוכי המתאים לכל ילד במציאות שלנו, זו שתמיד היתה, ובטח ובטח התחדדה בשנה האחרונה".

על מה הספר מדבר?

אפרת: "אני לא רוצה לשחרר הרבה מדי מידע, רק להגיד, שזה סיפור רגיש, שנון, ועמוק, עם ציורים מרניני לב של המאיירת המוכשרת רחלי קארו, שגם איך הכרתי אותה, זה סיפור נפלא. חיפשתי בפינצטה יד שתדע לצייר את הלב שלי.

הספר הזה עושה לחשוב, גם לילדים הצעירים, אבל גם לבוגרים שביננו, בטח לאלה שמקריאים סיפורים לאחרים. הוא ספר חוצה מגזרים וחוצה דורות.

הוא ספר על חכמת חיים של ילדים.

אסור לנו לשכוח שהם התינוקות של בית רבן, ושהתפילות שלהם שוות המון.

בסוף הסיפור, המשכתי לכמה דפים בהם פירטתי טכניקות, דרכי שיח, ורעיונות, תכל'סאים, ליצירת קירבה רגשית עם הילדים שלנו. בכל גיל. נקודות לביצוע. שלבים בעשייה. זהו, יותר אני לא משחררת".

למה דווקא ב'דינר', את יכולה להוציא ספרים איך שמתחשק לך.

אפרת: "נכון, וזה עוד ענין, ותודה על השאלה.

אני פוגשת מאות נשים בשבוע. חלקן בהרצאות, חלקן מול מצלמות בתוכנית שלי "פתוח" בערוץ הידברות, חלקן בראיונות שלי אתן ב"עומקא דליבא", תוכניתי ברדיו קול חי.

אם הייתי צריכה לצעוק בקול, משהו אחד המשותף לכול אישה שיש לה חכמה לתת לעולם, ניסיון מסיפור חייה שלה, או כל נתינה רוחנית או רגשית אחרת, הייתי אומרת שכול הנשים שאני פוגשת, לאורך השנים מבקשות דבר אחד:

לחלוק את העושר והתובנות האלוקיות שלהן עם האחרות.

אנחנו כאלה, מקצ'קצ'ות, יש לנו כמות קבין מוגברת, ועוד בינה יתרה, אני מזכירה. את יודעת כמה כח זה כל זה ביחד? אנחנו לא יכולות להשאיר בבטן את האוצרות התבונתיות שלנו. וגם אין צורך. דאגות בלב איש, מה עושים איתן"?

משיחים?

אפרת: "אז תחשבי מה זה דאגות בלב של אישה? תחשבי כמה היא רוצה להשיח, כשיש לה כבר מסקנות מהדאגות, ותובנות, ושיטות ורעיונות?

לא לכל אישה יש איפה להגיד, איפה לדבר, איפה לתת את שלה.

כששמעתי על אתר "דינר", אם להיות כנה? בהתחלה לא הבנתי מה זה. סורי. אני כבר גם לא מפחדת להגיד 'לא יודעת'. לא ידעתי מה זה.

אבל זו מתנה של דור. זו פלטפורמה קלה וידידותית למשתמש כדי להעלות דרכה רעיונות ולשתף בהם אחרים שרוצים להיות יחד איתך. שמבינים שמה שאת רוצה לתת לעולם, חשוב. שגם הם יהנו מזה. שותפות הדדית. נו.

אני מאמינה שייקח זמן עד שהדרך הזו תתפוס, אני בהתחלה גם לא קלטתי. נגיד אישה שכותבת שירים, ורוצה להוציא ספר, או מופע, או כל רעיון אחר,

מעלים ב"דינר" את הדבר, מקבלים מקום, שבו כל מי שרוצה מתוך הציבור, נכנס, מסתכל, ומחליט, אם הוא שותף. אם הוא רוצה, אם הוא צריך את מה שאת נותנת.

זה לא עולה כסף להניח שם רעיון ולשתף, לאט לאט, רואים אותך. בהתחלה משפחה וחברים, ואחר כך הקהל הרחב, מקליק תמורת, כרטיס למופע שהעלת כרעיון, או קונה מראש את הספר שאת רוצה לכתוב, הכסף יורד ממי ששותף, רק אם אכן הרעיון יוצא לפועל. אז את יודעת גם מראש, פחות או יותר אם ללכת על זה או לא. מקווה שהסברתי איכשהו".

אמרת קודם שההורים שלך הם שמאלנים, מהאלו שמפגינים בקפלן, איך אבא שלך הגיב לספר הזה הוא הסכים?

אפרת: "הסכים ובענק. בעולם בכלל זה נקרא "הדסטארט", זאת נחשבת דרך איכותית ויוקרתית להוציא היום יצירות החוצה, הוא הסביר לי שאומנים חשובים ונחשבים ככה עובדים היום, ואהב, כמובן, את הקטע של שותפות שלנו עם הקהל. מבחינתי, אני עושה כאן דוגמה אישית לאנשים אחרים שרוצים להוציא ספרים. יש שם ליידי שותפות בהכנסת ספר תורה לבית של ר' חיים קניבסקי זצוק"ל ספר תורה למען החטופים, וספר שמוציא הנכד של הרב פינקוס, אני מרגישה בחברה טובה.

אפרת: את יודעת מה לא שאלת אותי?"

מה?

אפרת: "אני רגילה להיות בצד של השואלת, אל תכעסי",

תרגישי חופשי.

אפרת: "לא שאלת אותי, מה מרגיש ילד שמקריאים לו את הספר הזה".

אוקי, מה הוא מרגיש?

אפרת: "הוא מרגיש אהבה".

לכניסה לאתר "דינר" ולרכישת הספר לחצו >>

אפרת ברזל ראיון ספר ילדים "סבא שלי עושה חדשות"

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד