1. עמוד הבית
  2. מכבי ממתין
  3. פעוטות ותינוקות

מדריך להורים: כל מה שרציתם לדעת על התינוק הפג

מהי הפגות? מדוע זה קורה? מה הסיכונים ולמה יש לצפות? • כל התשובות מאת מומחי מכבי שירותי בריאות
מכבי שירותי בריאות , ד' אדר תשע"ה 23/02/2015 17:25

תינוקות, צילום: אלי אטיאס צילום: ארכיון

מהי פגות?
פגות מוגדרת כלידה לפני המועד. הריון תקין נמשך כ- 40 שבועות. לידה המסתיימת לפני שמלאו 37 שבועות הריון שלמים מוגדרת כלידת פג. כ - 10-12% מכלל הלידות תסתיימנה בלידת פג.

בעשורים האחרונים, עם התקדמות הרפואה, ניתן להציל את רוב הפגים הנולדים לאחר 26 שבועות הריון. ניתן אף להציל חלק מהפגים הנולדים בשבועות 23-25 להריון, אך הסיכויים לכך נמוכים יותר ותלויים בגורמים שונים.

המשמעות הרפואית של הפגות, קשורה לחוסר בשלות מלאה של מערכות הגוף השונות. לפיכך, פגים רבים זקוקים לסיוע רפואי כדי לשרוד וזאת בהתאם לשבוע ההריון בו נולדו. ככל שהלידה מוקדמת יותר, כך יהיה צורך בטיפול נמרץ יותר.

גורמים ללידת פג
כמחצית מהפגים נולדים מוקדם מדי, ללא כל גורם או סיבה ידועה הניתנת למניעה באמצעים הקיימים כיום.

עם זאת, כמחצית מהפגים נולדים מוקדם, עקב גורמים ידועים, שחלקם ניתנים לטיפול ולמניעה, לרבות:

הריון מרובה עוברים (תאומים או שלישיות), בעיקר לאחר טיפולים עקב אי פריון, אם כי גם בעקבות כניסה טבעית להריון.

מחלות אימהיות שונות הפוגעות בתפקוד הרחם והשליה כגון רעלת הריון, סוכרת ויתר לחץ דם.
זיהומים.

מחלות שונות שפוגעות בהתפתחות העובר.

מחלות שכיחות אצל פגים
• מצוקה נשימתית (RDS, Respiratory Distress Syndrome)

זו מחלה אופיינית לפגים, הנובעת עקב חוסר בשלות הריאות ומחסור בחומר המופרש בריאות (הנקרא סורפקטנט). בעבר הייתה זו מחלה חשוכת מרפא. כיום, באמצעות מכשירי הנשמה מתקדמים ומתן החומר החסר לריאות, ניתן להציל את מרבית הפגים הסובלים ממחלה זו. מספר ימים ממועד הלידה מסוגלים הפגים להתגבר על המחלה. על מנת למנוע את המחלה נהוג לתת לנשים הצפויות ללדת פג תרופה להבשלת ריאותיו של העובר. התרופה יעילה ומפחיתה את מספר הפגים החולים וכן את חומרת המחלה.

• הפסקות נשימה (אפניאה, Apnea)

פגים נוטים להפסקות נשימה עקב חוסר בשלותו של מרכז הנשימה הנמצא בגזע המוח. עקב כך הם נזקקים לתרופה המכילה קפאין, שמטרתה לעורר את המערכת שטרם הבשילה. מרכז הנשימה במוח מבשיל לאחר 32-34 שבועות הריון. בהגיע הפג לגיל הריון זה, ניתן להפסיק את מתן התרופה.

• דימום תוך מוחי (IVH, Intra Ventricular Hemorrhage)

אצל חלק קטן מהפגים יתכן דימום ממצבור של כלי דם קטנים במוחם אשר ממשיך להתפתח. הדימום עלול להיות זעיר וחסר משמעות אך במקרים נדירים יותר, עלול להיות משמעותי ולפגוע בהתפתחות המוח. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הפגים הסובלים מדימום, בזכות התקדמות הבנת הגורמים המביאים לכך. אף הטיפול להבשלת ריאות העובר הניתן לנשים הנמצאות בסיכון ללידת פג טרם הלידה מפחית את שכיחות הדימומים הקשים.

• מחלה נימקית של המעי (NEC, Necrotizing Enter-Colitis)

מחלה זו אופיינית לפגים ונובעת עקב חוסר בשלות של דופן המעי. המחלה אינה שכיחה אך עלולה לפגוע באחוז קטן מהפגים. היא מתבטאת ביציאות דמיות, תפיחות של הבטן ובהקאות. הטיפול במחלה הוא באמצעות אנטיביוטיקה, הפסקת המזון ומתן מזון תוך וורידי. רוב הפגים מחלימים מהמחלה אך חלקם הקטן ייאלץ לעבור ניתוח בטן כדי לרפא את המחלה. חלב אם מונע את היווצרות המחלה.

• מחלת עיניים של פגים (ROP, Retinopathy of Prematurity)

בעבר (לפני עשרות שנים) פגעה מחלה זו בפגים רבים עקב טיפול לא מבוקר בחמצן. כיום שכיחות המחלה נמוכה מאד והיא שכיחה בעיקר בקרב פגים שנולדו בגבול החיות, סביב 23-25 שבועות הריון. בזכות אבחון יעיל על ידי רופא עיניים ניתן לאבחן את המחלה במועד ולמנוע פגיעה ברשתית. כיום ישנו טיפול יעיל במחלה.

• אנמיה

אנמיה משמעותה רמות נמוכות של המוגלובין בדם. אנמיה אופיינית אצל פגים עקב חוסר בשלותן של המערכות המייצרות דם בגוף. כמו כן, בדיקות דם רבות נלקחות מהפגים כדבר שבשגרה, על מנת לעקוב מקרוב אחר שינויים אפשריים בדמם ולטפל בזמן. כתוצאה מכך מתפתחת אנמיה המטופלת בתרופות מיוחדות ולעיתים אף באמצעות מתן עירוי דם.

שחרור מהפגייה
פגים משתחררים לביתם בהגיעם לשבוע 35-36 להריון. כך לדוגמה, פג שנולד בשבוע 28 להריון ישתחרר לאחר 7-8 שבועות בפגייה. השחרור מותנה בכך שהפג יגיע למשקל 1900 גרם (1.9 קילוגרם) לפחות, לא יסבול מהפסקות נשימה, יוכל לאכול היטב ויעלה במשקל, וישמור על חום גופו ללא אמצעי חימום מיוחדים.

חלק מהפגים יזדקק לתרופות שונות, בנוסף לתוספת הברזל והוויטמינים המומלצים לכולם. חלקם אף יוזמן להמשך מעקב במכונים להתפתחות הילד ובמרפאות ייעוץ מסוימות, בהתאם למחלות השונות מהן עלולים הפגים לסבול במועד השחרור.

רופא הילדים בקהילה יוכל לטפל ולעקוב אחר הפג מרגע שחרורו מהפגייה. חלק מרופאי הילדים הם גם מומחים ברפואת פגים.

בשיתוף פעולה איתם יפעלו רופאים יועצים נוספים, לרבות יועצי ריאות, יועצי גסטרואנטרולוגיה (רופאים מומחים בטיפול במערכת העיכול), יועצים נוירולוגיים (מומחים בטיפול במערכת העצבים והמוח), רופאי עיניים, רופאי אף אוזן וגרון, רופאי עור, נפרולוגים (רופאים מומחים בטיפול בכליות ובמערכת השתן), אורתופדים ואחרים. הרופאים הללו אמונים על מעקב מקצועי ואחראי לאחר שחרור הפג לביתו.

רבים מההורים חוששים לצאת הביתה ללא מכשיר לניטור נשימתו של הפג ('מוניטור'), כפי שהורגלו במהלך שהותם בפגייה. פגים שעדיין סובלים מהפסקות נשימה אינם משוחררים לביתם. נושא זה נבדק ונבחן היטב לפני קבלת ההחלטה על השחרור מבית החולים. פגים בריאים אינם זקוקים למעקב באמצעות מוניטור ביתי.

עם זאת, בהתאם לנסיבות, יתכן שיומלץ לחלק מהורי הפגים המשתחררים להצטייד במוניטור ביתי. פגים אלו ימשיכו להיות במעקב מיוחד.

המעקב בטיפות החלב חיוני לפגים, בעיקר על מנת לוודא כי הם והוריהם מסתגלים לשהייה בבית בצורה טובה.

יש צורך לשקול את הפגים לעיתים תכופות ולוודא כי הם מוסיפים למשקלם לפחות 150 גרם כל שבוע.

יש להעלות בהדרגה את כמות המזון שניתנת לפג כל שבוע, כדי לוודא שיקבל די קלוריות לגדילה מספקת.

בהמשך, לאחר הגיעו למשקל 3.5 קילוגרם (ק"ג) אין עוד צורך להעיר את הפג כדי להאכילו, אלא ניתן להאכיל לפי רצונו, הן מבחינת לוח הזמנים והן מבחינת כמות האוכל שתינתן לפג. גם בשלבים אלו ההנקה היא המומלצת לפגים אך ניתן גם להשתמש בתחליפים שונים, אם ההנקה אינה מתאפשרת.

בעיות רפואיות שכיחות
רוב הפגים ישתחררו לביתם ללא בעיות מיוחדות ויגדלו להיות ילדים בריאים ומאושרים. עם זאת, חלק מהפגים עלול לסבול מבעיות שונות לרבות מחלות של מערכת העצבים והמוח, מחלות ריאה כרוניות, בעיות ראייה ושמיעה, בעיות אכילה וגדילה או בעיות אורתופדיות.

רוב הבעיות הללו מוכרות היטב לרופאים המומחים ורובן אף ניתנות לטיפול יעיל באמצעים שונים. המעקב אצל רופא הילדים או היועץ לניאונטולוגיה חיוני עבור הילדים הללו למטרת מעקב, טיפול והתאמת תרופות, בהתאם לצורך.

• בעיות גדילה

יש צורך בהעשרה קלורית של התזונה ובייעוץ של דיאטנית. במקרה של פגים שלא הדביקו את גובהם יש לשקול מתן הורמון גדילה החל מגיל 4 שנים

• מחלות ריאה (BPD, Bronchopulmonary Dysplasia)

מחלה שכיחה בקרב פגים המאופיינת בקוצר נשימה המחייב קבלת טיפול בתרופות שונות דרך הפה או בשאיפה (אינהלציה). לעיתים עלול להיות צורך להתייעץ עם מומחה למחלות ריאה כדי לטפל בצורה מיטבית במצב.

• בעיות מעיים

שלשול וחוסר ספיגה אופייניים לחלק מהפגים. אצל אלו יש לשקול תזונה מיוחדת או טיפול תרופתי.

• בעיות ראייה

חלק מהפגים יזדקקו למשקפיים כבר בגיל צעיר. יש לערב את רופא העיניים על מנת שיתאים משקפיים בהתאם לצורך.

• בעיות שמיעה

בעיות שמיעה שכיחות יותר אצל פגים ועלולות לפגוע בהתפתחותם. יש לערב קלינאית תקשורת ורופא אף אוזן וגרון כדי להגיע לטיפול מיטבי ולאפשר את התפתחות השפה ללא עיכובים.

גדילה והתפתחות
בשנים הראשונות לחייהם מתפתחים הפגים על פי גילם המתוקן ולא על פי גילם הכרונולוגי. משמעות הדבר היא שהגיל המתוקן הוא הגיל הכרונולוגי (שנקבע לפי תאריך הלידה), פחות מספר השבועות שהקדימו את תאריך הלידה המתוכנן.

לדוגמה: פג שנולד לאחר 28 שבועות הריון (במקום לאחר 40 שבועות) הקדים את הלידה ב- 12 שבועות (=1240-28). לפיכך, כאשר הגיל הכרונולוגי של פג זה יהיה 12 שבועות, גילו המתוקן יהיה 0 (12-12=0). כלומר, הפג היה צריך להיוולד רק עכשיו. כאשר אותו פג יהיה בן 24 שבועות גילו המתוקן יהיה 12 שבועות (24-12=12).

השימוש בגיל המתוקן נעשה בעיקר בשנת החיים הראשונה. אצל פגים קטנים מאד יעשה שימוש בגיל מתוקן אפילו עד גיל 3 שנים. השימוש בגיל המתוקן מאפשר לדעת האם הפג גדל היטב (ביחס למשקל, גובה או היקף ראש) בהשוואה לפגים אחרים, ולא בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד.

כך לדוגמה, פג שנולד בשבוע 28 ושוקל 3.5 קילוגרם (ק"ג) בגיל כרונולוגי של 12 שבועות הוא פג תקין לחלוטין כיוון שהמשקל מתאים למשקל הלידה והגיל של פג זה הוא 0 (היינו, גיל הלידה). בהשוואה לילד שנולד במועד הפג קטן מאד אך בהשוואה לפגים אחרים מצבו תקין לחלוטין.

גם בבדיקת התפתחות אצל פגים יש להתחשב בגיל המתוקן. לדוגמה, תינוק רגיל שנולד במועד, לאחר 40 שבועות הריון, יחייך חיוך חברתי ומודע ('חיוך סוציאלי') בגיל 6 שבועות. פג שנולד לאחר 28 שבועות הריון יחייך רק בגיל 6 שבועות מתוקן כלומר, רק כאשר יהיה בן 18 שבועות (גיל כרונולוגי).

יש לזכור נתונים אלה על מנת להימנע מלחץ מיותר. הורים רבים דואגים מאד אם הפג שלהם טרם מחייך או טרם מתהפך, בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד. כאשר עושים שימוש בגיל המתוקן מתברר שהתפתחותו של הפג תקינה לחלוטין וכי הוא ידביק את הפערים בהתאם לגילו המתוקן.

פג שהדביק את הפער מבחינת משקל, גובה והתפתחות יהיה כעת דומה לבני גילו שנולדו במועד. ניתן להתרשם מדוגמה להדבקת הפער במשקל בעקומת הגדילה שלהלן. הפג שהתחיל במשקל שהיה מתחת לעקומות המשקל הרגילות הדביק בהדרגה את הפער והגיע לעקומות הגדילה התקינות.

הזנת פגים
רוב הפגים יזדקקו לאוכל מיוחד או לחלב אם עם תוספות מיוחדות - לאחר צאתם מהפגייה, הביתה. קיימות מספר תרכובות מזון מיוחדות לבוגרי הפגייה. לקראת השחרור הביתה יקבלו ההורים הסבר על כך.

ניתן לשלב חלב אם ותרכובות מזון לפגים. אצל חלק מהפגים ניתן יהיה להסתפק בהנקה בלבד. המזון חשוב מאד לגדילתם של הפגים בצורה טובה ולמניעת מחלות שונות, בעיקר מחלות בעצמות דוגמת רככת של פגים.

בתקופה הראשונה לאחר השחרור יש להעיר את הפג כל שלוש שעות הן ביום והן בלילה ולתת לו כמות מוגדרת של מזון. כל שבוע יש להעלות את כמות המזון לפי תכנית שתינתן להורים בפגייה או לפי תכנית שיקבע רופא הילדים. כאשר הפג יגיע למשקל 3.5 קילוגרם (ק"ג) ניתן יהיה להפסיק להעיר אותו ואפשר יהיה לתת לו להתעורר בהתאם לרצונו ולאכול כמה שירצה, עד שישבע.

חשוב לבצע מעקב שקילה בטיפת החלב על מנת לוודא שהפג ממשיך לעלות במשקל בהתאם למצופה. בשבועות הראשונים לאחר השחרור מהפגייה צריכים רוב הפגים להעלות לפחות 150 גרם בשבוע. אם הפג מעלה עוד יותר במשקלו, מה טוב. במידה שהפג אינו עולה די במשקל יש להיוועץ עם רופא הילדים או עם אחות טיפת החלב.

רופא הילדים יסביר להורים, מתי יש להחליף את תזונת הפג לתזונת תינוקות רגילה ומתי ניתן להסתפק רק בהנקה. חלק מהפגים יזדקקו לבדיקות מעבדה על מנת לקבל החלטה איזה אוכל חיוני להם ולמשך כמה זמן.

חיסון פגים
חיסוני השגרה הנהוגים בישראל חיוניים לפגים כפי שהם חיוניים לכל תינוק שנולד במועד. החיסונים ניתנים כדבר שבשגרה לכל הפגים בהתאם לגיל הכרונולוגי שלהם, כפי שמקבל כל תינוק שנולד במועד. משמעות הדבר היא כי לא דוחים את מתן החיסונים לפגים.

עד הגיע הפג לגיל חצי שנה מומלץ מאד לחסן את כל בני ביתו, לרבות הורים, אחים ואחיות, סבים וסבתות וכל מי שאמון על הטיפול בו, בחיסון נגד שפעת עונתית בחורף. לאחר שהגיע הפג לגיל חצי שנה מומלץ לחסן גם אותו נגד שפעת בחורף.

בנוסף, קיים חיסון מיוחד לפגים, הוא החיסון נגד נגיף RSV. נגיף זה פעיל בחודשים נובמבר עד מרץ ועלול לגרום למחלת ריאות קשה הנקראת 'ברונכיוליטיס'. בנוסף למחלה, אצל פגים עלול הנגיף לגרום גם להפסקות נשימה.

החיסון כלול בסל הבריאות במדינת ישראל עבור כל הפגים שנולדו עד לשבוע 34 + 6 ימים להריון, וניתן בשנת חייהם הראשונה. לקבלת מידע היכן ניתן לקבל את החיסון יש לפנות לרופא הילדים או לאחות טיפת החלב.

מעקב במסגרת המכון להתפתחות הילד
פגים רבים, בעיקר כאלה שנולדו במשקל 1,500 גרם ומטה, יופנו להמשך מעקב במסגרת המכונים להתפתחות הילד של קופות החולים.

במכונים אלו מתבצע מעקב מסודר ומקצועי אחר התפתחות הפגים. וועדה מיוחדת של אנשי מקצוע תבדוק את הפג לאחר שיעיינו בכל הרשומות הרפואיות ובפרטי האשפוז בפגייה. הוועדה תקבע לאיזה סוג של מעקב וטיפול יזדקק הפג.

במסגרת המכונים להתפתחות הילד מבוצעים טיפולים ובדיקות מעקב על ידי נוירולוג התפתחותי, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט התפתחותי, עובד סוציאלי ופסיכולוג.

כל המטפלים הללו עובדים כצוות, מבצעים הערכות מצב תקופתיות וקובעים יחד את מדיניות הטיפול ואת משך המעקב הנדרש.

צוות המכון יכין דוחות תקופתיים אשר יאפשרו בהמשך הדרך פנייה למסגרות חינוך שונות, בהתאם לצרכיו של הפג, לרבות גנים או בתי ספר מיוחדים, אם יהיה בהם צורך.

זכויות מבוטחי מכבי
במכבי שירותי בריאות, קיימים רופאי ילדים מהשורה הראשונה, המסוגלים לטפל ולעקוב אחרי הפגים לאחר שחרורם.

בנוסף לרופאי הילדים המטפלים בפגים בשגרת טיפול, במכבי מומחים ברפואת פגים (נאונטולוגיה) הבאים לסייע בכל בעיה הדורשת טיפול או מעקב מיוחד.

בהתאם לצורך יופנה הפג לטיפול במסגרת מכוני מכבי להתפתחות הילד, במסגרתם יינתן מענה מקיף להמשך המעקב ההתפתחותי הנדרש.

קישורים:
לכתבה המלאה באתר מכבי שירותי בריאות>>





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.