י"ח סיון התשפ"ד
24.06.2024

קם על צד שמאל: הטעות הלא אופיינית של גפני

מה גרם לח"כ המשופשף לסכן את המנדט השביעי? • למה זועם בוז'י הרצוג? • ומדוע שרה נתניהו אשמה בהכל? • טור שבועי

קם על צד שמאל: הטעות הלא אופיינית של גפני

הבט ימין וראה
פתאום יקום אדם בבוקר ויחליט לחרב את קמפיין המפלגה בגלל שיקולים אישיים קטנוניים? לפחות לפי תיאוריית קונספירציה אחת שרצה בחוגי שוליים בדגל התורה, זה ההסבר לראיון שנתן השבוע ח"כ גפני לקוראי עיתון הארץ. לשאלת אחד הקוראים השיב גפני כי יהדות התורה לא מחויבת לאף אחד, ואם יצחק הרצוג יקבל מהנשיא את המנדט להקמת ממשלה - יהדות התורה עשויה בהחלט להצטרף אליו.

כל שלושת ח"כי אגודת ישראל (וכנראה גם עוד ח"כ אחד מדגל התורה שמבין שהוא עלול לשלם את המחיר) תפסו את הראש והלכו למטבח לקחת אקמול. במשך שבועיים הם עוקבים בדאגה אחר זליגת קולות אשכנזיים למפלגתו החדשה של אלי ישי ומטכסים עצה מה לעשות. מבירורים שעשו עולה כי אחד המניעים לזליגה, בעיקר מחוגי החבקו"קים (חב"ד, ברסלב, קרליבך), הוא החשש מפני חבירה של יהדות התורה לממשלת השמאל שאולי תקום לאחר הבחירות.

אי לכך יצאו ח"כי התנועה בדחיפות למסע ראיונות תחת כל עץ רענן ומיקרופון פתוח והסבירו שהנטייה הברורה היא ללכת לממשלת בראשות נתניהו. הם גם הסבירו בטוב טעם ודעת שלא מדובר באהבה שאינה תלויה בדבר אלא בשיקולים פוליטיים פרגמטיים. לפי כל הסקרים שהתפרסמו עד למועד כתיבת השורות (למעט אחד הנותן להרצוג להקים גוש חוסם נגד נתניהו, אך עדיין לא להרכיב ממשלה. ועל כך בהמשך) נתניהו הוא ראש הממשלה הבאה. ממשלה בראשותו, ושוב - לפי הסקרים, יכולה לקבל רוב יציב בכנסת אך ורק אם החרדים יהיו ציר מרכזי בקואליציה. אם אכן יתאמתו הסקרים, אין באמת שבב של סיכוי שיהדות התורה תצטרף לגוש השמאל אך ורק כדי למנוע מנתניהו להרכיב את הממשלה הבאה.

החשבון כל כך ברור עד שאפילו דרעי ואנשיו, שמתעבים את נתניהו לא פחות מאובמה ויועציו, נאלצו ליישר קו עם המציאות המרה. במספר ראיונות שהעניק השבוע הבהיר דרעי כי האופציה הראשונה של ש"ס תהיה כמובן ממשלת ימין. דרעי נזהר אמנם שלא להתחייב רשמית אך זאת לא מפני שהוא חושב שיש כרגע אופציה לממשלת שמאל אלא משיקולים טקטיים: את ההכרזה על תמיכה בנתניהו הוא רוצה להשאיר למעמד כינוס מועצת החכמים בסוף שבוע זה או בתחילת שבוע הבא. הצהרה של מועצת חכמים אמינה עדיין בקרב ציבור הבוחרים יותר מהצהרה של פוליטיקאי.

מעבר לחשש מזליגת בוחרים למפלגות שמזוהות אך ורק עם הימין, לש"ס יש סיבה נוספת להצהיר אמונים לראש הממשלה הכושל שלנו. סקרי עומק שהוזמנו לאחרונה מלמדים כי קיימת אי שביעות רצון בסיסית בקרב מצביעי הליכוד והבית היהודי מהתנהלותה של הממשלה הנוכחית בנושאי דת ומסורת. סדרת חוקים לא מוסריים שעברה בקדנציה הנוכחית, והסנקציות הפליליות נגד לומדי התורה, הכאיבו לא רק למצביעים החרדיים של ש"ס ויהדות התורה (מפלגתו של ישי היא לא חרדית מובהקת, ולכן קשה לדעת מה מפריע לבוחרים שלה יותר: גיוס בני ישיבות, או איסור העלייה להר הבית) אלא גם למצביעים דתיים בליכוד והבית היהודי.

יחד עם זאת, בוחרים אלו לא ינטשו את מפלגת האם שלהם אם התחליף יהיה ממשלת שמאל-מרכז בראשות הרצוג. למצביעים אלו מנסים מנהיגי ש"ס וכמה מעמיתיהם ביהדות התורה להציע את הטוב שבשני העולמות. גם ביטחון שביבי יהיה ראש הממשלה - באמצעות ההתחייבות ללכת איתו - וגם ערכים של יהדות, מסורת והבטחת הגחלת של לימוד התורה. בתקופת ההצבעה בשני פתקים זה היה הרציונל שהניע מצביעי ליכוד רבים לנדוד לש"ס ומפלגות ימין דתיות אחרות. מסיבה זו ביטל אריאל שרון את חוק הבחירה בשני פתקים מיד בשנה הראשונה לכהונתו.

מה אפוא הניע את גפני לצאת לרשות הרבים ולפגוע בקמפיין ברגע הרגיש ביותר? מה שברור הוא שבתיאוריית הקונספירציה - ולפיה גפני לא רוצה שיעקב אשר בעל הדעה העצמאית ייכנס לכנסת - אין אפילו גרעין של אמת. גפני עובד במערכת הבחירות הזאת יותר מכל ח"כ אחר ביהדות התורה. הוא יוצא יום יום לכל רחבי הארץ ומשתתף באסיפות בחירות, הוא לא בוחל גם בהופעה בפני כמה עשרות מצביעים פוטנציאליים במפעל פרי גליל וגם לא בפני עשרים חרדים עובדים באור יהודה.

בין סיור לפגישה הוא יושב במטה דגל התורה בבני ברק ויורק דם בניסיון להוציא לדרך את קמפיין הבחירות של התנועה שתקוע, כרגיל, בגלל החשדנות העמוקה בין שני מרכיבי התנועה.

וכל זה בא לומר שגפני הוא האחרון שניתן לחשוד בו בפגיעה באינטרסים של התנועה. פליטת הפה המיותרת הזאת הייתה רגע של שכחה בו השתחרר החוצה מה שהוא וכל חבריו בסיעות החרדיות חושבים ומדברים בינם לבין עצמם. הם חושבים ואומרים שאין כל משמעות אמיתית להצהרות של עם מי הולכים אחרי הבחירות. אם נתניהו יקבל את המנדט מהנשיא להרכיב את הממשלה ויתגבש סביבו גוש של חמישים מנדטים, המפלגות החרדיות ייצרו איתו קשר עוד לפני פרסום תוצאות האמת בשש בבוקר.

לעומת זאת, אם הרצוג יזנק, בגלל מפולת אפשרית של נתניהו על רקע דו"ח המבקר שיתפרסם בשבוע הבא, ויגיע לאזור השלושים מנדטים, יתפתח מרוץ של מי מצטרף אליו ראשון. במרוץ הזה ישתתפו ש"ס ויהדות התורה בדיוק כמו ליברמן, כחלון ויש עתיד. המפלגות החרדיות ירוצו עוד יותר מהר מכולן, כדי להקדים את יאיר לפיד, שהרצוג בתוך תוכו מתעב אך ייאלץ לצרף לממשלתו אם לא תהיה לו ברירה אחרת.

המשמעות המעשית היחידה של הצהרות התמיכה בנתניהו, כולל זו הצפויה בכינוס מועצת החכמים, תהיה בסיבוב ההמלצות הראשון אצל נשיא המדינה. כל מי שיתחייב בפומבי לתמיכה בביבי יתייצב בבית הנשיא ויודיע שהוא תומך בנתניהו כראש הממשלה הבאה. אם הנשיא יחליט אחרת, לאור מספר הממליצים אחרת, ויטיל את הרכבת הממשלה על הרצוג -אף אחד לא יבוא בטענות לש"ס ויהדות התורה כשייכנסו איתו למשא ומתן. אף אחד לא יחשוב שיש צידוק כלשהו לשבת עם נתניהו באופוזיציה. לא עד כדי כך. המפלגה היחידה שעשויה לעשות זאת ולצאת לגלות המרה עם נתניהו היא רשימתו של ישי, המורכבת ברובה מאנשי ארץ ישראל השלמה וקיצוני הימין. ישי עצמו ישמח, כמובן, להצטרף לכל ממשלה שיובטח לו בה מקום (כפי שהיה בממשלות ברק ואולמרט) אבל ה"ה שטבון, מרזל ובראלי כמובן לא יאפשרו לו לעשות זאת. ימין זה ימין אצלם ובלי חוכמות.

וכשגפני אומר 'לא התחייבנו ללכת רק עם נתניהו' - זו בדיוק הכוונה. נלך איתו אם יוכל להקים ממשלה. לא נלך איתו למדבר האופוזיציה. אבל את המסר הזה אסור להעביר במערכת בחירות הפונה לכל חלקי העם. מדובר בסוג של דקות פוליטית שלא מובנת למסעודה בשדרות, וגם לא לשומכר מרחובות. במובן זה עשה גפני טעות הסברתית מרה שמחירה עלול להיות יקר. אם תוצאות הבחירות יגלו שהיא עלתה באובדן המנדט השביעי - צריך לקוות שיהיה לו את העוז והאומץ לשים את המפתחות על השולחן וללכת הביתה.

עוללות ביבי
ביום ראשון השבוע קיבל אחד מראשי המפלגות החרדיות שיחת טלפון זועמת מיו"ר העבודה יצחק הרצוג. מה פשר האמירות שלכם שאתם הולכים אך ורק עם הימין? זעם הרצוג. האם זה מה שמגיע לי על ההתנגדות לסנקציות הפליליות בחוק הגיוס? מקבל השיחה הסביר מה שהסביר, אך הרצוג לא השתכנע. האמירות שלכם שתלכו רק עם הימין גורמות לכך שהציבור הרחב לא יראה בי מועמד ריאלי לראשות הממשלה, וזה גורם לכך שהתמיכה בי יורדת.

בשיחה הממושכת טען הרצוג כי מופעלים עליו לחצים כבדים בתוך מפלגתו הוא להעלות לסדר היום של מערכת הבחירות נושאים כמו נישואין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת ופתיחת שערי הגיור לכל מי שחפץ בכך. מי שמפעיל לחצים בכיוון זה זו המועמדת ברוטציה לראשות הממשלה ציפי לבני, אליה חוברים פעילים מרכזיים במטה הבחירות. הטענה שלהם היא: יש עתיד גונבת להם מנדטים כשהיא מציגה דגל ברור בנושאים אלו, בעוד שמפלגת העבודה שותקת. גם מרצ גונבת קולות בגלל העיסוק בנושאים האזרחיים.

אני עוצר את הדרישות האלו, כך הרצוג, רק בגלל שאני מאמין שנוכל לעבוד ביחד אחרי הבחירות. אבל אם אתה מודיעים היום שאתם מתייצבים מראש במחנה הימין, והשתיקה בנושאים האזרחיים תגרום לי נזק אלקטוראלי, לא תהיה לי ברירה אלא לצאת למערכה עם כל הכלים שברשותי.

במהלך השיחה תהה הרצוג לדעת האם הציבור החרדי לא שבע כבר מהבטחות הכזב של נתניהו, שהוא כל כך מעוניין לבחור בו לקדנציה נוספת. הרצוג, וכמוהו כל אנשי מפלגת העבודה, מתקשים להבין את הלוך הרוחות הסטיכי בציבור החרדי שברובו נוטה אחרי הימין. קשה להם גם לקבל את ההסברים שהצהרות התמיכה בנתניהו הן מהשפה ולחוץ ורק כדי לגרוף קולות מקהלים שעלולים לברוח.

אם מניחים לרגע את השיקולים האלקטוראליים אין ספק שהרצוג צודק. במהלך שתי הקדנציות האחרונות, משנת תשס"ט ועד לסיומה של זו הנוכחית, קיים כותב השורות שיחות על בסיס שבועי עם כמעט כל חברי הכנסת החרדים (כולל אלי ישי שיצא השבוע במכתב תמיכה בנתניהו במלחמתו בנשיא אובמה בפרשת הנאום בקונגרס). מרבית השיחות פורסמו במדור זה, ועיון חוזר בהן מגלה כי קשה היה למצוא מי שידבר בשבחו של נתניהו. המרבה לא יסף על תואר שקרן מדופלם והממעיט לא פחת מתואר אדם חלש שלא מסוגל לקיים התחייבויות. שלא במפתיע, ההתבטאויות הקשות ביותר נגדו לא נאמרו בשתי שנות האופוזיציה האחרונות אלא דווקא בארבע שנות הקואליציה של הקדנציה הקודמת.

הח"כים החרדים ישבו אמנם על סיר הבשר של ועדת הכספים, משרדי הפנים, השיכון והבריאות, אבל מעבר לתארים והכיבודים הם כמעט לא הצליחו להביא תשואה יחסית לכוחם לציבור הבוחרים. ולא בגלל אזלת יד אלא בגלל חוסר הנאמנות והולכת השולל הבלתי פוסקת של ראש הממשלה. השולל התפרש על תחומים רבים, כולל פרשת הקברים בבית החולים ברזילי ועוד, אך התבטא במיוחד בפרשת חוק הגיוס. בדעת הקהל החוק הזה טבוע בממשלה הנוכחית, שחוקקה את החוק כאשר המפלגות החרדיות יושבות באופוזיציה, אך כל מי שעקב אחרי גלגולי החוק יודע שהורתו ולידתו בממשלה הקודמת.

היה זה חדל האישים בנימין נתניהו שעצר בגופו את כל הניסיונות להגיע לפשרה מכובדת עם המפלגות החרדיות ברוח ההצעות של שר הביטחון משה יעלון. הניסיונות החלו בעיצומה של הקדנציה הקודמת לאור פסיקת בג"ץ שפסלה את חוק שירות הביטחון הקיים והורתה לממשלה להכין חוק על בסיס השוויון בנטל. נתניהו משך זמן ככל שיכל ובינתיים הביט מעבר לחלון וראה את עשרות המילואימניקים שהפגינו נגד המשך הדיחוי לבני הישיבות. בשלב מסוים הוא אף הזמין אותם אליו הביתה, ומאוחר יותר אף לישיבת הסיעה. במילים מעורפלות אך ברורות למי שמבין הוא הבטיח שלא יחוקק אף חוק שלא יתחשב בצורך לשוויון אמיתי בנטל.

למרבה הצער, זו הייתה ההבטחה היחידה שקיים בנושא זה. בעוד שלחרדים הוא שלח את יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין בניסיונות להרוויח זמן הרי שבחדרי חדרים הוא הבטיח לאביגדור ליברמן שדרישות החרדים לא ייענו. בשלושת החודשים האחרונים לפני התפזרות הכנסת הוא מינה ועדה לחוק הגיוס והעמיד בראשה את ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה, האיש שהוביל בשעתו את המחאה נגד המשך הפטור לבני הישיבות - מעשה ששקול למינוי של בנצי גופשטיין מלהב"ה לוועדה למעמד האישה במגזר הערבי.

התוצאות היו ידועות מראש: החלטות קיצוניות שיובילו לפיצוץ. וזה אכן מה שקרה. את המחיר שילמנו בקלפיות. הנושא החם של גיוס בני הישיבות עמד בראש סדר היום של מערכת הבחירות והזניק את יש עתיד לתשעה עשר מנדטים. את הבגידות שמכאן ואילך מיותר לפרט. נפטור את נתניהו רק מאחת מהן: הקמת ממשלה בלי החרדים. אלמלא ברית האחים בין בנט ולפיד היינו בפנים.

אם יש צד של אשמה מצידו בנושא זה הוא נמצא אצל רעייתו המככבת היום במערכת הבחירות על רקע פרשיות מעון ראש הממשלה. חודש לאחר הרכבת הממשלה חשף נפתלי בנט את הסיבה האמיתית לכריתת הברית עם לפיד. בנט סיפר כי חיכה שבוע לטלפון מראש הממשלה אך זה בושש לבוא. הערכתי, כך בנט, כי נתניהו הולך לסגור עם החרדים ולהשאיר אותי בחוץ. לא הייתה לי ברירה אלא לסגור עם לפיד בתקווה שמפלגת העבודה בראשות יחימוביץ תסרב להצטרף ואז ביבי יהיה חייב אותי ואת לפיד כדי להקים ממשלה. התסריט התגשם כידוע במלואו.

הסיבה שנתניהו לא התקשר ידועה אף היא ופורסמה במדור זה במהלך המו"מ הקואליציוני. מי שעצר בעדו הייתה אוספת הבקבוקים שזכרה, או שטענה שהיא זוכרת, לבנט את ההדלפה, לכאורה, מתוך הלשכה של פרשת הובלות עמדי וביבי טורס. השנאה העיוורת הזאת חסמה את קו הטלפון של נתניהו למשך שבוע ימים. כשהתקשר מחוסר ברירה לאחר מכן זה כבר היה מאוחר. לפיד ובנט ננעלו בברית, כשאת המחיר משלמים ביבי והחרדים. נתניהו - שקיבל ממשלה לא הומוגנית עם אדם בלתי יציב ששואף להחליף אותו בראשות הממשלה. החרדים - בצרות תקציביות שכמעט ומוטטו את עולם התורה והישיבות.

בשיחות שנתניהו מקיים לאחרונה בתכיפות גבוהה עם ראשי המפלגות החרדיות הוא מבטיח להם הרים וגבעות בנושא התקציבי האמור. בעניין זה דומה שאפשר להאמין לו. כסף ציבורי תמיד היה הפתרון הקל ביותר. אבל בנושא הרגיש והחשוב פי כמה של חוק הגיוס הוא מגמגם ונזהר בהבטחות. במקומו מדבר שר הביטחון משה יעלון שמזכיר את התנגדותו העקבית לסעיף הסנקציות הפליליות (מה שנכון נכון. עד רגע ההצבעה בכנסת).

הסיבה לגמגומים ברורה: נתניהו יודע שהוא לא יוכל לעשות דבר וחצי דבר בנושא חוק הגיוס. מי שלא עמד מול הפגנה של כמה עשרות אנשי מילואים לא יוכל לעמוד מול הפגנות שתארגן לו אופוזיציה גדולה בראשות יאיר לפיד וכל מי שיישאר בחוץ. מגובים בכיסוי ענק של ידיעות אחרונות שנשבע להילחם בנתניהו (אגב: המחאה החברתית שכולם מדברים עליה הייתה פועל יוצא של המלחמה האמורה. בידיעות העריכו כנראה שהנושא הזה יביא להפלת הממשלה ונתנו כיסוי מטורף להפגנות שהחלו בכינוסים קטנים של כמה פעילים חברתיים. הכיסוי הניע פוליטיקאים ומפלגות להצטרף לחגיגה המתוקשרת וכך זה התחיל. עובדה היא שכאשר נעשה ניסיון לפני שנה להחיות את המחאה היא גוועה. מישהו בצמרת של אותו עיתון הבין שהסוס הזה כבר לא יוביל להפלת הממשלה ועבר לנושאים אחרים) ייצאו ראשי המפלגות לעצרות והפגנות ענק. ומי רואה אותם יוצאים ולא יוצא. ביבי לא ינסה אפילו לעמוד נגדם.

וכבר ראינו כי דווקא מי שהחרדים חפצים בהצלחתו ולא מעזים לומר זאת מפורשות, יכול להיות זה שיביא לפתרון שאפשר לחיות איתו בנושא הגיוס. תחת המעטה של פתיחת שיחות שלום עם הפלסטינים והפסקת שוד המיליארדים של המתנחלים יוכל הרצוג לעמוד מול דעת הקהל ולהסביר ששוויון בנטל הוא ערך חשוב אך מניעת שפיכות דמים, ויציבות כלכלית וגם מדינית מול הבידוד הבין לאומי שנתניהו היה מוביל - מחייבים לדחות את יישום הערך הזה לזמנים אחרים. זה יעבור בתקשורת, זה יעבור גם בדעת הקהל. במובן זה לפחות צריך להתפלל שהבלתי יאומן כעת יקרה לבסוף ולבית ברחוב בלפור ייכנס אדם שפיו כלבבו ורעייתו לא עסוקה בהחלפת רהיטים על חשבון המדינה. אכי"ר.
נתניהו הרצוג חרדים גיוס יעלון

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 24 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד