המהפכה השקטה: הצצה לתופעת ההשקעות שכבשה את היכלי הכוללים | מיוחד

עד לא מזמן, מושגים כמו 'שוק ההון' או 'קריפטו' נשמעו כמו שפה זרה עבור האברך המצוי. אולם, בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה שקטה אך דרמטית בקרב הציבור החרדי, שלא פעם ניהל את ענייניו הפיננסיים דרך גמ"חים והלוואות משפחתיות.

המהפכה הזו – שנקראת בפשטות מודעות פיננסית – משנה את הדרך בה הציבור החרדי מסתכל על כסף, חיסכון, והעתיד הכלכלי של ילדיו. חרף העובדה שהתופעה הולכת ותופסת תאוצה, הנושא עדיין נחשב לטאבו בחלקים מהמגזר החרדי – וזו גם הסיבה שמרבית המרואיינים בכתבה סירבו להיחשף.  'בחדרי חרדים' מגיש הצצה מרתקת לתופעת ההשקעות שכבשה את המגזר החרדי.

תופעה משנה מציאות או סכנה כלכלית?

למרות שהשיח הכלכלי והשקעות בשוק ההון הפכו לנחלת הכלל בציבור החרדי, לא כולם רואים בכך תופעה חיובית במאה אחוז. ישנם גורמים, חלקם אנשי חינוך וקהילה, שמביעים הסתייגות מהתהליך – או לפחות מזהירים מפני צדדים פחות מדוברים שלו.

במהלך הכנת הכתבה שוחחנו עם כמה מהם, שהעלו נקודה חשובה: החשש מהתמכרות לעיסוק יומיומי בשוק, ומנפילות כלכליות של אנשים שנכנסו להשקעות בלי הבנה, בלי לימוד, ובלי תכנון.

"יש מי שמתלהב יותר מדי", אומר לנו אחד מהם. "קופץ למים בלי לדעת לשחות, רק כי חבר הרוויח. אבל השוק הוא לא קזינו – ובלי מודעות, זה יכול להיגמר רע." החשש המרכזי שהם מציינים הוא שצורת ההשקעה תהפוך מאמצעי תכנון עתידי – למהלך אימפולסיבי שמבוסס על אשליות. לדבריהם, במיוחד כשמדובר באנשים שלא קיבלו חינוך פיננסי מסודר, חובה לעצור ולוודא שכל צעד נעשה מתוך ידע, אחריות ובשיקול דעת.

תופעת ההשקעות במגזר החרדיצילום: שאטרסטוק

המסר שהם מעבירים אינו "להתרחק משוק ההון" – אלא להיכנס אליו נכון. וכאן, לדבריהם, יש מקום למדריכים, מרצים ומוסדות שיכולים לגשר בין הרצון – לבין היכולת להבין מה באמת קורה מאחורי הגרפים.

יעקב ל. (השם מלא שמור במערכת), בן 34 מבני ברק, נשוי ואב לארבעה, הוא אברך כולל מאז חתונתו. "זה התחיל לפני שנה", הוא מספר בשיחה עם 'בחדרי חרדים'. "היה מישהו אצלנו בכולל שדיבר כל הזמן על מניות. בהתחלה צחקנו עליו, 'מה אתה נהיה וול סטריט?' - אבל הוא היה רציני, והראה לנו איך הוא הרוויח כמה מאות דולרים בחודש בלי לצאת מהבית".

משם הדרך הייתה קצרה. יעקב פתח חשבון השקעות עצמאי בפלטפורמה אמריקאית, למד בלילות על ניתוח טכני, והיום הוא משקיע מדי חודש סכום קבוע - "רק מהקצבה ומהמלגה, לא נוגע בחשבון של הבית".

לטענתו, הוא לא לבד: "זה כבר לא נושא זר. יש אפילו קבוצות ווטסאפ של חרדים שמשקיעים, עם אנשים מבני ברק, אלעד, מודיעין עילית. מדברים שם על נפט, על טסלה, על שוק הקריפטו. יש כמובן גם הרבה 'סיפורי סבתא', אבל גם המון ידע אמיתי".

אילוסטרציהצילום: unsplash

אפרת, אישה חרדית ירושלמית בת 38, אם לשישה, מספרת: "בעלי במשרה תובענית, אני חיפשתי דרך לעשות הכנסה נוספת מהבית. התחלתי ללמוד על מניות דרך ערוצים ביוטיוב, כמובן רק תכנים מסוננים, והיום אני משקיעה באופן שוטף". לטענתה, התחום דורש זהירות רבה, אבל יש בו גם פוטנציאל: "זה לא קסם, ברור. אבל זו דרך ללמוד, להבין איך הכסף עובד. יש בזה גם משהו מעצים - להיות אישה חרדית שמבינה מה זה 'סטופ-לוס'".

דווקא בחג שבו אנו חוגגים את החירות, עולה השאלה – האם השקעות באמת משחררות, או שמא הן שוט חדש של עבדות מודרנית?

הרב צ', דמות תורנית מוכרת שמכיר היטב את התחום, מסביר: "הבעיה היא שאנשים נכנסים לזה בלי כלים. יש בזה היבטים של גזל, ספק ריבית, ולעיתים קרובות פשוט הימור לשמו. לדבריו, כל השקעה צריכה לעבור בדיקה הלכתית: "יש פוסקים שמתירים, אבל בתנאים מחמירים. במיוחד כשמדובר בקריפטו, שאין לו בסיס ממשי ומטבעו ספקולטיבי".

במקביל, ישנם רבנים ואנשי חינוך שמכירים בכך שמדובר ב"תופעה שכבר אי אפשר להתעלם ממנה". אחד מהם, ראש כולל ליטאי גדול במרכז הארץ, אומר: "אם אברך בוחר להשקיע בזהירות, במעט, מתוך אחריות, ובלי לבטל תורה – איני פוסל על הסף. צריך הכוונה, לא חרמות".

המדד שהוביל ל'אופוריה' בקרב המשקיעים

"יש היום שני סוגי משקיעים", אומר חיים אבלס, מרצה ומחנך פיננסי בארגון תבונה. "משקיעים פסיביים ומשקיעים אקטיביים. המטרה  היא לקדם את המודעות להשקעות פסיביות. להסביר שאפשר להתחיל עם כמה מאות שקלים, ולהגיע עם הזמן לסכומים משמעותיים, בעזרת ריבית דריבית ועם הרבה סבלנות".

איש עסקים (אילוסטרציה)צילום: unsplash

לדבריו, הסיבה שהציבור החרדי נמשך להשקעות כפתרון כלכלי, נעוצה קודם כל במצוקה. "הייתה ועדיין יש מציאות לא פשוטה: אנשים לוקחים הלוואות מגמ"חים כדי לחתן ילדים, ומגיעים להחזרים כבדים של אלפי שקלים. זה לא פשוט, וזה הפך לשגרה. מנגד, שוק ההון מציע אלטרנטיבה: אתה מתחיל לחסוך סכום קטן, נניח 500 ש"ח בחודש, ושם אותו במדדים לאורך זמן. בלי לגעת, בלי לעשות שטויות. אם מתמידים – אפשר להגיע אחרי 20 שנה לסכום משמעותי."

המהפכה קיבלה דחיפה משמעותית בשנים האחרונות, כשמדד ה-S&P 500 – מדד הדגל של 500 החברות הגדולות בארה"ב – רשם תשואות יוצאות דופן: לכ-25% בשנה בשנים 2023 ו-2024.

"מי ששמע את זה, התלהב. מי שגם השקיע בפועל – ראה תוצאות", מספר אבלס. "אנשים הכניסו 100,000 ש"ח וראו את זה גדל ל-150,000 תוך שנתיים. זו אופוריה, והאופוריה הזו מדבקת. אנשים אומרים לעצמם: גם אני רוצה."

אבל דווקא ברגע הזה, הוא מדגיש, חשוב לדעת להישאר עם רגליים על הקרקע. "יש מי שחושב ששוק ההון זה רק לעלות. הם שומעים רק סיפורי הצלחה. אף אחד לא משתף כשהוא מפסיד כסף. אבל ירידות הן חלק בלתי נפרד מהמשחק. מי שלא מבין את זה, עלול להישבר ולמכור בדיוק ברגע הלא נכון – וככה באמת מפסידים."

אבלס מדגיש שהשקעות אקטיביות, כלומר בחירה עצמאית של מניות, ניסיון לתזמן את השוק, ולעיתים גם מסחר יומי – דורשות מידה שונה לגמרי של ידע, שליטה עצמית ועמידות נפשית.

"קל מאוד להתפתות לזה, במיוחד כשחבר מראה לך צילום מסך של רווח. אבל זה רק קצה הקרחון. לא מספרים על ההפסדים, על הלחץ, על הלילות בלי שינה. אני לא אומר שזה רע, אני רק אומר שזה לא בשביל כולם. ובטח לא בלי ללמוד קודם".

חרדים בשוק ההוןצילום: שאטרסטוק - AI

מה עם מי שכבר מושקע – מבלי לדעת?

"גם מי שלא בחר להשקיע – כבר מושקע", אומר אבלס. "אם יש לך פנסיה, קרן השתלמות, חיסכון לכל ילד – הכסף שלך כבר נמצא בשוק ההון. לא לדעת איפה הוא מושקע – זו בעיה. הבנה בסיסית יכולה לחסוך עשרות אלפי שקלים."

איך נכון להתחיל?

אבלס ממליץ להתחיל פשוט: "מי שלא רוצה להתעסק עם זה – שישקיע דרך קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון, עם הוראת קבע חודשית. לא צריך 'לקנות בעצמך' כל חודש. הפסיביות הזו – היא היתרון."

"המבחן האמיתי עוד לא הגיע"

"ההמונים מהציבור החרדי שהצטרפו לשוק ההון בשנתיים האחרונות – עדיין לא עברו 'מבחן לחץ' אמיתי", אומר יוסף מינצברג, מומחה לשוק ההון, משקיע פעיל מעל עשור, ומנהל מספר קבוצות השקעה חרדיות. מינצברג מעביר סדנאות מקצועיות בתחום, וליווה מאות משקיעים צעירים בצעדיהם הראשונים.

לדבריו, האתגר האמיתי עדיין לפנינו: "המשבר הרציני הבא – בין אם זה משהו בסדר גודל של משבר הסאב-פריים, או אפילו כמו הירידות של 2022, אז מדדי ה-S&P ירדו בשיעורים של בין 25% ל-58% – הוא שיבחן את עמידות הציבור החרדי החדש בשוק."

מינצברג מציין שגם כעת, במיני-משברים נקודתיים, הציבור מתחיל ללמוד את כלל הברזל של שוק ההון: "מה שקרה בפרשיית המכסים האחרונה של טראמפ, עם התנודתיות החדה והירידות – היה תמרור אזהרה. הציבור החרדי, שנמצא בשלב הכניסה, מקבל שיעור חי בעקרון 'שגר ושכח', ובסכנה שבהתנהלות אמוציונלית, של בריחה מהשוק דווקא בזמן ירידות."

אלי, אברך לשעבר ואיש הייטק בהווה, הוא דוגמה קלאסית למי שמאמץ את שיטת ההשקעה הפסיבית. "התחלתי להשקיע דרך קופת גמל להשקעה. שמתי 600 ש"ח כל חודש, בלי להסתכל כל יומיים כמה זה עלה או ירד. זה כסף לעוד עשרים שנה. אני לא גאון פיננסי, פשוט הבנתי שזה עדיף מלהתעורר יום אחד בלי כלום."

הוא מוסיף: "ההורים שלי נכנסו לחובות כדי לחתן אותנו. אני לא רוצה שזה יקרה אצלי. זה לא שאני מתעשר – זה שאני מתכנן."

מנחם, אברך בן 24 ממודיעין עילית, מוסיף: "נכנסתי לקריפטו – והפסדתי. ככה למדתי" לעומת אלי, מנחם התחיל אחרת. דרך חברים ששמעו על רווחים בולטים מקריפטו, הוא השקיע סכום גדול יחסית – 20,000 ש"ח – בתקווה לתשואה מהירה. "בהתחלה זה עלה, והייתי בטוח שאני על הגל. ואז זה התרסק. נשארתי עם פחות מחצי. הרגשתי ש'עבדו עליי'."

אבל היום הוא מודה: "זו לא אשמת הקריפטו, זו אשמתי. לא הבנתי כלום, רק קפצתי פנימה. מאז למדתי, ובינתיים עברתי להשקעה במדדים. זה פחות מלהיב, אבל הרבה יותר רגוע".

ניסן עציוני הוא עורך קבוצת הצ’אט החרדית “טיפים לכלכלה נכונה” – מקבילה לפלטפורמת ווטסאפ עבור משתמשי אינטרנט מסונן – שבה חברים אלפי אנשים המתעניינים בפיננסים, חיסכון והשקעות.

“בכל יום אני מקבל עשרות פניות מאברכים שמתעניינים בהשקעות", הוא מספר. “יש התעוררות עצומה סביב הנושא, גם בזכות הארגונים שהוקמו לאחרונה, וגם לאור ההבנה שהשקעה בנדל”ן הפכה לפחות נגישה – והאלטרנטיבה המעשית היא שוק ההון״.

עציוני מתאר תופעה נרחבת של השקעה פסיבית – בעיקר במדד S&P 500 – שזכה בקבוצות לכינוי “מדד הכוילל”.

“דווקא הציבור החרדי, שבעבר היה מודר מהתחום, נכנס הפעם באחריות. אברכים לומדים, משתתפים בקורסים, צורכים חומרי הסברה – חלקם דרך הקבוצה שלנו. יש בזה משהו בוגר, לא רק גימיק חולף״.

ואולי דווקא כאן, לדבריו, טמון יתרון ייחודי: “אני חושב שדווקא עקרון ה’עדר’, שמאפיין את המגזר החרדי, עשוי לשחק כאן תפקיד חיובי. יש פה סולידריות, תחושת ‘חברא חברא אית ליה’, מה שיכול למנוע פאניקה המונית גם ברגעי ירידות בשוק. בעיניי – זו ברכה גדולה״.

לסיום: שוק ההון כבר אינו נחלתם של מעטים. הוא הפך לכלי מרכזי עבור משפחות חרדיות שמבקשות לתכנן את עתידן הכלכלי מתוך אחריות ולא מתוך לחץ. אך יחד עם ההזדמנות – מגיעה גם האחריות ללמוד, להבין, ולפעול מתוך שיקול דעת.