כ' ניסן התשפ"ד
28.04.2024

כל מה שקרה במוזיקה המזרחית • טור סיכום עונה

סיכום עונת החורף בשירת המזרח • ההופעות, האמנים, חילופי המשמרות והשטח המתעורר • ויש גם חשבון נפש

תזמורת פירקת אל נור. צילום: ליאור מיכאל
תזמורת פירקת אל נור. צילום: ליאור מיכאל


בהתחלה חשבתי שיהיה קשה לסכם את עונת החורף בתחום תרבות "שירת המזרח", וזה כמובן בגלל שתחום התרבות הזו לא סובל מעודף משקל, ואין לו בסיס פורה ועשיר עם פעילות שוטפת.

פה הופעה, שם אירוע, מידי פעם איזושהי חפל'ה מוצלחת, המון סירטונים על ימין ועל שמאל, ואינסוף תיאוריות מוזיקליות שמתרוצצת מפורום אחד למשנהו, כשהמוזיקה שמתנגנת ברקע - שונה לחלוטין.

אין ספק שבמדד ההופעות והפעילות התעשייתית, התרבות הזו נמצאת בתחתית הטבלה. מי יכול להשוות בכלל בינה לבין המוזיקה החסידית שמתנגנת כל ערב במאות ואלפי אולמות בשלל אירועים ושמחות, או למוזיקת הפופ הים תיכונית החרדית שמושמעת מבוקר עד ערב בתחנות הרדיו ובערוצי התקשורת, ובכלל, לעולם המדיה הרחב של שירים ועיבודים חדשים שמודפסים כל העת מאולפנים איכותיים, בהשקעה, במקוריות וביצירתיות? אין השוואה.

אך למרות שהיו לנו זמנים מפוארים יותר, וכעת אנחנו בדמדומים - שומה עלינו לבחון את נצנוצי הזריחה ואת רמת האור הנראה באופק, אם בין עוד לגיטרה או אפילו בין כינור לצ'לו.

משהו קורה.

ובכן, אז מה היה לנו החורף?
האירועים במגזר הפרטי צמחו - אם זה בהזמנת זמרים, פייטנים וחזנים לאירועים כמו בר-מצוות וחתונות לתוכנית מקיפה מתחילת הערב עד סופו, ואם זה בקונספט 'הדובדבן שבקצפת' של השמחות.

סיבובי הופעות אירעו מידי פעם - כמובן בשמחות בית השואבה השונות, בהן כיכבו הפייטן משה חבושה (ירושלמית) והפייטן משה לוק (אנדלוסית), ועוד אמנים המופיעים אף כ'זמרי חתונות' - יובל טייב, משה דוויק, ועוד, ששירתם הפכה עם השנים לאוסף הרמוני של שלל סגנונות. יש שיראו זאת בעין טובה, ויש כאלו שצרימה תעבור באוזניהם.

אי אפשר שלא להזכיר גם את ההופעות בימי חג החנוכה שהמושקעות והמפורסמות שבהן היו של החזן יחיאל נהרי בארגנטינה, הופעה מתוקשרת שזכתה להד ציבורי נרחב, ושל הפייטן משה חבושה ב'כפר יונה' אירוע מושקע ואיכותי שלא המריא להצלחה.

לצדן התקיימו שבתות החזנות. די אם נזכיר את שבתות החזנות של יחיאל נהרי באלעד ובקרית ספר, שמשכו מאות אנשים אל תפילות השבת ואל 'שירת הבקשות' בליל שבת. יש לציין כי היחס ל'שבתות חזנות' והתפתחותן, מצביע על חלק מההתפתחות במגזר הפרטי. הופעות במקומות שקהל היעד הוא לאו דוקא קהל שמגיע מחיבור אמנותי, אלא ממקום של געגוע מסורתי לצלילים ולמנגינות שהלב שומר לעצמו מקום להתגעגע אליהם.

הפייטן דוד אצרף, המוכר מהביצוע המפורסם שלו בקונצרט היובל העולמי לשיר 'זך אל אתה', ייצר קאמבק בחודשים האחרונים עם דיסק חדש ומושקע שהוציא, ועם סבב הופעות ששיאו היה בהופעה איכותית ב'זאפה' ירושלים, אירוע בו נכחו מאות איש, בהם עשרות אנשי תקשורת.

החזנים יחזקאל ציון ודוד שירו שנמצאים רוב ככל הזמן בחו״ל, קיימו שם מספר הופעות במשך החורף בשמחות ואירועים שונים, ואף בחגים ומועדים. במיוחד זכורה פגישתם של החזנים בימי חג החנוכה עם נגן הקאנון והחזן ישראל הלוי והעוואד ויקטור עסיס, בה שרו וניגנו את מיטב השירים, האירוע תועד והועלה ליוטיוב.

במהלך החורף השיא החזן דוד שירו את בנו לבתו של המשורר מנחם מוסטקי. החתונה, שבה נכחו גדולי החזנים, היתה לשם דבר ברחבי עולם הזמרה, ובצעד חכם בחר החזן דוד שירו לשיר מתחילת הערב ועד סופו, בשביל לא ליצור אי-נעימות ועומס של ביצועים מצד האמנים הרבים שבאו לכבד.

אחד הדברים המפתיעים היה ג׳נגל הבחירות שהוציא החזן יחזקאל ציון ביחד עם טובי הנגנים ומקהלת שלום אריאלי וילדיו, לטובת תנועת ש״ס. אינני יודע אם התווספו בזכות כך עוד מצביעים לש"ס, מה שבטוח זה שעוד אנשים נהנו מקליפ מושקע ומוצלח.

חילופי המשמרות, והכוכב העולה זיו יחזקאל
חילופי המשמרות שנעשו בהרכבים שונים, גם הם מסמלי ההתרעננות של החורף הזה.

למשל האורגניסט המוכשר דוד ביתן, שהיה חתום שנים רבות עם הזמר איציק אשל ועבר ב'קול צליל נגן' לנהל מוזיקלית את ההרכב של יובל טייב (האורגן הוא המנהל של כל הכלים). והאורגניסט אלמוג חליבה, שהחל לככב עם זמרים כמו אבישי לוי, אמיר אליהו, דוד אצרף, יובל טייב, ועוד.

האמן היחיד שהצליח לייצר לוח הופעות מסודר, וניהל שיטתיות מקצועית ראויה לציון, הוא 'נסיך הטראב' זיו יחזקאל, שקיים כמה וכמה סיבובי הופעות. מופע 'ליאלי' שהתקיים בתיאטרון צוותא ובתיאטרון 'החאן', המופעים בקונספט הספונטני ב'קפה תל אביב' וסבב ההופעות המושקע ב'גראנד פאלאס' בנצרת עלית.

כמובן שאי אפשר עדיין לקרוא לזה הצלחה מטאורית, טרם ראינו את האלפים צובאים על קופות הכרטיסים, אבל ההתנהלות הרעננה הזו במישור התרבותי שלנו - ואם כי בינו לבין עולם החזנות והפיוטים אין שום קשר, עדיין זו אותה יבשת - מוכיחה את עצמה שהופכת אט אט ומתאחדת לכדי תופעה שאנשים עוקבים אחריה, וחברי מועדון הלקוחות גדל ומשתבח.

ההתעוררות החברתית האדירה
ארבעה דברים משמעותיים אירעו במהלך החורף, וארבעתם נתונים לסיכון אם לא ינוצלו כראוי:

1. הפורומים, הקורסים, ותוכניות הלימוד המגוונות ברחבי הארץ הגיעו לשיא של כמות ואיכות, והמודעות והצימאון ללימוד מסודר וממוסד גברו לאין שיעור ביחס לשנים שקדמו לכך.

2. התזמורת המזרחית הקלאסית 'פירקת אל נור' (הלהבה) קיבלה הכרה ממלכתית ממשרד התרבות והספורט אחרי תקופה בה היא עסקה ב'להוכיח את עצמה', את איכותה ויכולותיה. לאחר מבחן משמעותי, זכתה להישג הרשמי.

התזמורת היא פרי הגות של צלע משולשת, ד"ר יהודה קמרי (עוד) – מנהל. המוזיקאי אריאל כהן (דרבוקה וכלי הקשה)- מנצח מוזיקלי. וחנה פתיה – מנהלת אמנותית.

3. התרחבות משמעותית במנעד השירים המבוצעים והמוכרים. אם זה בידע, אם זה בתיעוד, ואם זה בכינונם של הופעות מסודרות עם חזרות ועם תוכן מתוכנן מראש, וזה כמובן נזקף לזכותו של הזמר זיו יחזקאל שבעבודה עקבית ונחושה קיים מסע של יח"צ יוצא מן הכלל למוזיקה המזרחית האותנטית, והצליח לגרום לכל מי שהתוודע ליצירתו, להשליך את כל הגרסאות המאובקות שהפכו לדביקיות מוזיקלית שדבקה בכל האמנות הזו. יחזקאל אף אחראי להתעניינות מצד התקשורת הכללית, ולשיתופי הפעולה עם שלל אמנים מסגנונות שונים לחלוטין.

4. התופעה החברתית סביב "שירת המזרח", שכובשת כל חלקה טובה ולטובה. הז'אנר עם הכי פחות חברי מועדון "מזוהים", הפך לז'אנר עם הכי הרבה התעניינות חברתית. אם זה בעשרות קבוצות וואטסטפ, מאות ואלפי גולשי הפייסבוק, עשרות ומאות אלפי צפיות ביוטיוב ויוזמות ספונטניות לפרויקטים של חזנות ופיוט, כינוני פורומים של נגנים ופרחי-אמנות, במבחר רב של מקומות ברחבי הארץ, בצפון בדרום ובמרכז.

התופעות האלו הן בעיקר הישגים תדמיתיים, אם הם ינוצלו כראוי ויסחפו את הגורמים הנכונים לשימוש נכון ופורה בהם, הם ייהפכו עם הזמן לדלק מנועים רב עוצמה, אך אם הם ישביעו וירגיעו את פני השטח, אזי הם יתבררו למפרע כאשליית חיוכים זמנית חסרת משמעות מעשית.

כעת אנו חותמים את 'עונת הבקשות', והמקום המרכזי שיכול לזקוף לעצמו הצלחה כבירה בנוכחות ובהשקעה הלא הוא בית הכנסת 'עדס', שמידי ליל שבת בשבתו התמלא בצעירים ומבוגרים למשך שעות של שירה מרוממת נפש לכבוד שבת ולכבוד הנשמה.

התקווה היא כי 'עונת הקיץ' הממשמשת ובאה עם האביב שבפתח, תהיה גדושה ועמוסה בפעילות תרבותית עשירה איכותית וענפה, ממקום של ביקורת וחשבון נפש אפשר להביט בעיניים של תקווה לעתיד, ומהמקום הזה לנצל כל רגע ורגע בהווה.



מוזיקה מזרחית טור סיכום עונה בקשות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 25 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד